אסור שהספין הפוליטי של עיני וברוש יבלבל אותנו - זירת הדעות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אסור שהספין הפוליטי של עיני וברוש יבלבל אותנו

הפעם מדובר בחומרים הרבה פחות נעימים להימרח בהם מאשר גבינה

9תגובות

אחרי שבמשך כמה שבועות נמרחו בכירים במגזר העסקי בקוטג', החלה בשבוע שעבר עוד מלחמה צרכנית על מחירים - מלחמת החיתולים. אלא שהפעם מדובר בחומרים הרבה פחות נעימים להימרח בהם מאשר גבינה והם גם מריחים קצת פחות טוב. ולכן הכל מעכשיו הרבה יותר מהיר ויותר עצבני.

סלמן אמיל

אם בפרשת הקוטג' הקרב היה בין הצרכנים לספקים, שפחות או יותר התאחדו באותה אסטרטגיה ואפילו שיתפו פעולה ברמה התקשורתית - זוכרים איך "מכילים" את הזעם של ההמון ואומרים לו שהוא צודק - כאן כבר מדובר במאבק בין שתי רשתות שיווק, בין ספקים וגם בין שני טייקונים. כאן כבר אף אחד לא "מכיל". מלחמת החיתולים הצליחה לערבב את שופרסל ורבוע כחול, ובעליהן דודי ויסמן ונוחי דנקנר, ואת המותג הבינלאומי האגיס - שמתחרה בעצמו. המלחמה החדשה כוללת הפעלת נשק שלא ראינו קודם - הפחתת מחירים מיידית ודרמטית וגם ציטוטים מתלהמים ומודעות גדולות בעיתונים.

אבל לא כדאי להתבלבל - מדובר בדיוק באותו סיפור כמו סיפור החלב - מבנה שוק שאינו תחרותי מספיק, המאפשר לרבים לחגוג על חשבון הצרכן הסופי. כדאי שגם יו"ר ההסתדרות החדשה, עופר עיני, לא יבלבל אותנו, וגם לא יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, שייצרו אתמול יחד עוד ספין פוליטי. השניים קראו לממשלה "לגבש תוכנית חברתית-כלכלית חדשה" - כאילו שצריך עוד תוכנית, וכאילו שלא הם אלה שחוסמים פתרונות לטובת הצרכנים.

"היינו שמחים שהממשלה תוביל את התוכנית. ואולם, אם הממשלה לא תרים את הכפפה, ניאלץ בלית ברירה ולנוכח המצב שנוצר במשק, לכנס צוות מקצועי ולגבש תוכנית כלכלית-חברתית", איימו בהודעה משותפת. ברוש, שאמר מייד כשהחל משבר הקוטג' שתגובת האוצר היא פופוליסטית, הגן על היצרנים ותקף תוכנית לייבוא מוצרי חלב, אפילו שיש סיכוי שיבוא יניע תחרות, ואמר ש"מקומה של הממשלה הוא לדאוג לאזרחי המדינה לרווחה ולתנאי מחיה נאותים" - דבר נכון, אבל השאלה היא איך עושים את זה בלי לפגוע באף אחד.

עיני מצדו הוסיף: "באחרונה אנו עדים לתופעה של עליית מחירים שמעיקה על השכבות החלשות ולמעמד הביניים. אנו מקווים שנצליח למצוא פתרונות שיביאו להורדת המחירים, תוך שמירה על התעסוקה במדינת ישראל". הבעיה של עיני היא שאי אפשר מצד אחד להגן על מונופולים, ועדי עובדים חזקים וטייקונים ומצד שני לדאוג לשכבות החלשות ולמעמד הביניים. אותו עיני נפגש לפני כמה שבועות עם שר התשתיות והפציר בו לא להפחית את מרווחי השיווק של חברות הדלק, "כדי לא לפגוע בעובדים", שכן ועד עובדי סונול איים בפיטורי עובדים רבים. כלומר, מחירי הדלק יישארו גבוהים ובעלי חברות הדלק (ובהם גם ויסמן) ימשיכו לחגוג בגללו.

כדי שמעמד הביניים והשכבות החלשות ירוויחו, דרוש שהמחירים יהיו תחרותיים. וכשיש תחרות יש גם קצת דם. זהו דם חיובי שיתרונותיו גדולים מחסרונותיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#