שוחד לעובדי ציבור - בעולם נלחמים, בישראל עדיין ישנים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוחד לעובדי ציבור - בעולם נלחמים, בישראל עדיין ישנים

תגובות

>> בחודש הבא ייכנס לתוקף בבריטניה חוק חדש למניעת שוחד, שצפוי להרחיב באופן משמעותי את האכיפה בנושא שוחד בזירה הבינלאומית. החידוש בחוק הוא בהרחבה של ההגנה על התאגיד מפני הרשעה בעבירה למקום עבודה שיוכיח כי נקט אמצעים מספקים כדי למנוע את העבירה, באמצעות הנהגת תוכנית אכיפה פנימית אפקטיבית. תוכנית כזו מאפשרת להנהלת התאגיד לזהות כשלים ולקבל התראות לגבי הפעילות של עובדיו, שותפיו העסקיים או כל הפועל מטעמו, שעלולה להפר את הוראות החוק ולגרום נזק לתאגיד.

בנוסף, מבטיחה התוכנית עמידה בסטנדרטים בינלאומיים ומהווה איתות ברור לעובדי התאגיד, לקוחותיו ושותפיו העסקיים על מדיניותו. מדיווחים בתקשורת הבריטית עולה כי החוק אמנם עורר את מחאתם של תאגידים, שטענו כי מעמדם יהיה נחות במסחר הבינלאומי ביחס לחברות המגיעות ממדינות שבהן החקיקה מחמירה פחות. בפועל, מרבית התאגידים מנהיגים תוכניות אכיפה פנימיות או מרעננים את אלה הקיימות.

לפני כשנה הטיל בית המשפט המחוזי בקולומביה ארה"ב קנס של 400 מיליון דולר על חברת הענק הבריטית BAE Systems, השנייה בגודלה בעולם לאספקת מוצרים ושירותים ביטחוניים. לפי פרסומים בתקשורת, החברה שיחדה את הנסיך הסעודי בנדר בן-סולטאן, שהיה שגריר ערב הסעודית בארה"ב, בסכום של 2 מיליארד דולר כדי לזכות בעסקה של 100 מיליארד דולר. החברה הודתה שביצעה שורה של עבירות, ובהן דיווחים כוזבים לממשל האמריקאי, ויצירת מצג שווא שלפיו החברה מתנהלת בהתאם לחוק האוסר מתן שוחד לזרים ולהוראות אמנת OECD למאבק במתן שוחד לעובדי ציבור זרים. במסגרת ההסדר התחייבה החברה להטמיע תוכנית אכיפה פנימית, שתאפשר לזהות הפרות של הדין בחברה.

למרות הקנס המשמעותי, נראה שבנסיבות העניין הסדר הטיעון היה עסקה משתלמת - הרשעה בעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר עלולה היתה לגרום נזק אדיר לחברה, הכללתה ב"רשימות שחורות" של ארגונים כמו הבנק העולמי, באופן זמני או קבוע, היתה גוררת הימנעות של גופים רבים מהתקשרויות עמה.

מקרה זה הוא חולייה נוספת בשרשרת מקרים שבהם נאכף האיסור על מתן שוחד לעובדי ציבור וארגונים בינלאומיים, כשמקבל השוחד נמצא במדינה אחרת מזו של נותן השוחד.

באופן לא מפתיע, ישראל משתרכת אחר מדינות העולם באכיפת הנורמה של איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר. ישראל נקטה את הצעדים הנדרשים על ידי ארגון OECD ותיקנה את חוק העונשין, כך שהוא כולל כיום איסור פלילי על מתן שוחד לעובד ציבור זר. עונש המאסר בצדה של העבירה הוא שבע שנים, והקנס המרבי הוא הגבוה מבין 1,130,000 שקל או פי 4 משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג נותן השוחד. בנוסף, הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיות בנוגע למדיניות החקירה ולתביעה בעבירה זו.

ומה בדבר אכיפה? עד היום עדיין לא הוגשו כתבי אישום בעבירה זו נגד תאגידים ישראליים, ועל פי דו"ח שהוציאה באחרונה עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), התנהלו חקירות ספורות בלבד. למרות האכיפה המזערית, תהיה זו טעות לחשוב כי מצב זה יישמר לאורך זמן, ומוטב לתאגידים ישראליים, בעיקר רב-לאומיים, כי ייערכו לשינוי באמצעות הנהגת תוכנית אכיפה פנימית. כפי שקרה ביישום חוקים אחרים, השאלה מתי רשויות האכיפה בישראל, הנתונות ללחץ בינלאומי ונמצאות תחת עינו הפקוחה של OECD, יניחו את ידן על המקבילה הישראלית למקרה של BAE System ודומיו - היא רק שאלה של זמן.

הכותבת היא עו"ד במשרד תדמור ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#