להחזיר את האחיות לבית הספר - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להחזיר את האחיות לבית הספר

2תגובות

>> מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, הודה באחרונה כי הפרטת שירותי הבריאות לתלמידים נכשלה. הזכיינית, חברת נטלי, הצליחה לחסן עד עתה רק כ-70% מהתלמידים, בעוד שרק כ-50% מהם עברו בדיקות סקר לראייה, שמיעה וגדילה.

דברים אלה מצטרפים לדו"ח מבקר המדינה מ-2010, שקבע כי מהלך ההפרטה נעשה בחופזה וכלל לא חסך למדינה כסף. אפילו בג"ץ רמז באחרונה כי ראוי שהשירות יחזור לידי המדינה. אין פלא אפוא, כי הח"כים שלי יחימוביץ' וחיים כץ הגישו הצעת חוק לביטול המהלך.

במשך עשרות שנים נהוג היה כי בכל בתי הספר הממלכתיים נכחה באופן קבוע אחות מוסמכת. חיוניותה נבעה לא רק מיכולותיה המקצועיות, אלא גם מעובדת היותה מבוגר אחראי נוסף בבית הספר, שיכול להיות קשוב לצורכי התלמידים ואף לערוך אצלם ביקורי בית. כפי שכתבה לפני כמה שנים דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון: "אחות בית הספר במדים ירוקים, כשלצווארונה הלבן סיכה שהיתה סמל מזהה, היתה מוסד חיוני בכל בית ספר. כל תלמיד ותלמידה מצאו אוזן קשבת אצל האחות, בגיל הרך ובגיל ההתבגרות. ילד או ילדה שחשו בכאב ראש או בכאב בטן או במצוקה כלשהי, חדר האחות היה להם למקלט".

סיפור ההפרטה של מוסד אחות בית הספר מזכיר הפרטות אחרות: בעקבות קיצוצים תקציביים מתמשכים, החליט משרד הבריאות לצמצם את נוכחותן של האחיות בבתי הספר ליום אחד בשבוע. מכיוון שהילדים עלולים להיפצע או להזדקק לאקמול גם בשאר ימי השבוע, היה צורך להעסיק אחות גם בימים אלה, אלא שעלויות מימון שכרה הוטלו על ההורים. וכך קרה שבבתי ספר מבוססים נשאו ההורים בנטל הכספי הנוסף, בעוד הורים באזורי מצוקה התקשו לעשות כן.

לאחר מחאה, נאסרה גביית תשלומי הורים עבור שירותי בריאות, אך במקום להשיב את האחיות לבתי הספר, הוצע להחליפן בגורמים אחרים בבית הספר (המורים, השרתים, הסגל המינהלי) שיעברו הכשרה. לאחר שגם ההצעה הזאת נדחתה, הועבר השירות לידי כוננים של מד"א, אך בעקבות דו"ח המבקר, פירסם משרד הבריאות מכרז שבו זכתה נטלי.

מוסד אחות בית הספר הוא סמל, אך הוא גם מבטא תפישה קהילתית המבינה שבריאות - כמו כמעט כל תחום אחר - אינה יכולה להימדד רק במאזנים קצרי טווח של רווח והפסד. בריאות היא עניין הוליסטי: בריאות התלמידים תלויה גם בהקשבה וביחס האישי שאותו הם מקבלים בבית הספר; בפעילות הגופנית שאותה הם מבצעים (שתוביל, בטווח הארוך, להקטנת משקל הוצאות הבריאות הציבוריות והפרטיות); באוכל המקומי הבריא שאותו הם אוכלים (שיצמצם את הזיהום הכרוך בשינוע מזון מיובא ויפתח את הכלכלה המקומית); ובטיפולי הרפואה המונעת - מחיסונים ועד לטיפולי שיניים מגיל צעיר -שאותם הם מקבלים (ושיפחיתו בטווח הארוך את תלותם בתקציבים הציבוריים).

OECD פירסם לפני כחודש את "יוזמת החיים הטובים יותר" - 11 מדדים המודדים את איכות החיים (כמו בריאות, השכלה, יחס עבודה/פנאי ותחושת קהילתיות), ואשר נועדו להציע אלטרנטיבה להסתמכות הבלעדית על עליית התל"ג כמדד לצמיחה כלכלית. מסתבר שבמרבית המדדים ישראל אינה מגיעה לממוצע, ובחלק מהם היא אף משתרכת מאחור. אולי כאשר נפסיק להתבשם מנתוני הגידול בתל"ג ולהאמין שעושר ואושר הולכים תמיד ביחד, אולי נדע גם להעריך מחדש את עבודתן של אחיות בית הספר.

הכותב הוא עמית במכון החשיבה שחרית וראש הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם