החקלאים לא איבדו את האמון באגרקסקו: "היא לא תשאיר אותך עם הפרי על העץ" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החקלאים לא איבדו את האמון באגרקסקו: "היא לא תשאיר אותך עם הפרי על העץ"

הדיון על אגרקסקו השאיר בצד את החקלאים המייצאים דרכה; הם דווקא רואים בה מרכז של שפיות לעומת היצואנים הפרטיים: "מחויבת ברמה אחרת"

9תגובות

בישיבת דירקטוריון אגרקסקו האחרונה הציג המנכ"ל דוד בונדי אופציות לא קלות להמשך פעילותה של החברה כעסק חי, לאחר שאגרקסקו הפסידה כספים בשלוש השנים האחרונות, מתנהלת עם הון עצמי שלילי ורשמה ירידה בהון העצמי.

המנכ"ל לא הסתיר כי המשך קיומה כעסק חי מוטל בספק, בעיקר בשל החובות קצרי המועד והאג"ח שעליה לפרוע למשקיעים המוסדיים. בין יתר האפשרויות הציג המנכ"ל אפשרות קשה, לפיה החברה תיאלץ לבקש את הגנת בית המשפט כנגד תביעות פירוק ועיקולים.

אסייג אילן

בכתבה זו נשמע בראשונה קולם של החקלאים המייצאים עם אגרקסקו, שאומרים כי המשך קיומה של החברה חיוני לחקלאים ולחקלאות. "אגרקסקו היא העוגן של כל היצוא החקלאי. אם ברוסיה לא מסתדר לה למכור את השזיפים שלך, היא תמכור אותם ביוון, בשוודיה, בשוויץ או בכל מקום אחר. היא תמציא לך את הפתרונות ולא תשאיר אותך עם הפרי להרקיב על העץ", אומר רני בר-נס ממושב ביצרון, חקלאי המייצא 5,000 טון פירות בשנה באמצעות אגרקסקו.

מה לדעתך מקור הקשיים באגרקסקו? האם כיצואן גדול עודכנת על המצב בחברה?

"בשנה וחצי האחרונות התחלתי לקבל רמזים, אבל אני לא אמון על הנתונים. אני יודע מהקשר שלי עם החברה שעברו עליה שנתיים קשות. לפני שלוש שנים היא נפגעה בקרה שפקדה את ישראל והפסידה הכנסות במיליארד שקל. מאז, ככל הידוע לי, היא לא הצליחה להתאושש. כשיש ירידה כזו בהכנסות יש השפעה גדולה על המאזן של התקורות הגבוהות בחברה, של המערכת השיווקית הגדולה שהיא מחזיקה והתשלומים לבעלי האוניות שלא היתה להן תעסוקה. יש בחברה גם עודף של כוח אדם, וכולם מכירים את הבעיות".

מה האינטרס שלך לעבוד עם חברה שקיומה מוטל בספק?

"זו חברה שאני יודע שתיקח ממני את כל האבוקדו והאפרסמון והפירות האחרים שבאיכות יצוא שיש לי. אגרקסקו יודעת שהיא מחויבת לי. היא לא תשאיר אותי אף פעם עם הפרי על העץ או בקירור. מבחינתי אגרקסקו היא חברת ביטוח ליצוא שלי".

"אגרקסקו תציל אותך גם אם אתה לא עובד עמה"

לדברי בר-נס, העבודה עם יצואנים פרטיים בטוחה הרבה פחות, שכן "הם יכולים להגיד לי 'היום אני לא צריך ממך פרי'". כשיש בעיה עם יצואן פרטי, הוא אומר, "תגלה שההסכם תמיד לטובתו. אתה מוצא שהחברות הללו מוגנות גם בחגורות וגם בשלייקס, ובעצם בלתי מחויבות. אגרקסקו זו החברה היחידה שמחויבת - תקרא לזה מחויבות ג'נטלמנית, תקרא לזה בשם אחר. היא מחויבת ליצואן שלה.

"כשהיצואן הפרטי לא לוקח את השזיף שהתחייב לקחת, ואף פרטי אחר לא לוקח, באים לאגרקסקו וצועקים הצילו. מובן שהיא מחויבת קודם כל למגדלים שעובדים אתה, אבל אם יש לה אפשרות היא תציל אותך גם אם אתה לא עובד אתה. זו מחויבות ברמה לגמרי אחרת".

לדבריו, ידוע לו על חקלאים רבים שנפגעו בעסקות פרטיות שהתמורה בעבורן לא הגיעה אליהם. "בתי המשפט מעודדים את החברות האלה לא לשלם. למה? כי הן יודעות שמשפט לוקח ארבע-חמש שנים, ובמקרה הטוב בית המשפט אומר ליצואן הזה לשלם, אבל ההוא כבר מזמן פשט את הרגל וברח לרוסיה או לקובה. אפילו חקלאי חזק צריך להיות חזק מאוד כדי להמשיך הלאה אחרי דבר כזה. בכל שני וחמישי בא אליך יצואן חדש שמציע לך שקל יותר מאגרקסקו, ואז אתה מגלה שאין הוקוס פוקוס והם נופלים ונעלמים. לכן עדיף לי לעבוד עם אגרקסקו. אגרקסקו משלמת, ומשלמת בזמן. ככה לפחות זה היה עד עכשיו".

אתה משחרר את אגרקסקו מאחריות למה שקרה?

"אני לא מקל ראש בכך שהחברה לא התאימה את עצמה. חברת יצוא חקלאי צריכה להיות חסינה לאסונות כמו הקרה, נפילת מחירים ושער היורו והדולר. חל שינוי ענק בענף, התחרות גדלה, היה צריך להתייעל ולא עשו את זה. יש היום 75 חברות יצוא חקלאי". עם זאת, הוסיף, "אנחנו רואים שההנהלה החדשה מדברת ופועלת לעשות שינויים לא קלים לחברה ולעובדים".

"לא מזמן עזב ארגון כלכלי גדול של קיבוצים את אגרקסקו (גרנות, ע"כ), ועבר לעבוד עם חברה אחרת (מהדרין, ע"כ). אולי הם עשו נכון ואולי לא, אבל זה עירער את הביטחון באגרקסקו אצל הרבה מגדלים. אגרקסקו תצטרך לצמצם את כוח האדם ב-150 עובדים וזה לא קל - גם לא לנו, המגדלים, שמכירים את האנשים ועובדים אתם עשרות שנים. אבל כנראה אין ברירה.

"מאגרקסקו, אגב, קל מאוד לקחת מגדלים, כי היא לא מחתימה אותך על התחייבות ומאפשרת לך לצאת כשאתה בוחר לצאת. אני חושב שמשקלה של אגרקסקו הוא בשפיות שהיא מביאה לכלל היצוא. הכל ביצוא החקלאי נמדד לפי אגרקסקו. אם אגרקסקו תיפול יחסר לנו מרכז השפיות הזה, שלפיו יודעים ואליו משווים כל הצעה אחרת".

"בחברות אחרות אתה חשוף לסיכונים"

עופר גור (50), ממושב פארן בערבה, מגדל ב-50 דונם של חממות ובתי רשת פלפל ליצוא. הוא מעסיק פועלים תאילנדיים ועובד יחד אתם. בעבר התחיל לייצא עם אגרקסקו, עבר לעבוד עם חברות אחרות ולאחר כמה שנים חזר לאגרקסקו. מחזור הפעילות החקלאית שלו מגיע היום ל-2 מיליון שקל בשנה.

גור מספר מדוע עזב, ובעיקר מדוע חזר: "אחרי 7 שנים שבהן עבדתי עם אגרקסקו, עברתי לעבוד עם חברות אחרות ל-5 שנים. חזרתי לאגרקסקו לפני 3 שנים, כי החלטתי להוריד את רמת הסיכון. גם ככה חקלאות זה עסק עם מקדם סיכון גבוה. אני חשוף לתנודות המטבע, לשוק תנודתי, חום, קור, ברד, מחלות צמחים ועוד. כשהשדה קפא לי ב-2008 רשמתי 'טוטאל לוס', וזו היתה שנה שהפסדתי בה כסף.

"אני לא מחפש סיכונים. אני מוכן להרוויח קצת פחות, אבל לישון בשקט. חזרתי לאגרקסקו כדי להיות במקום שהסיכון בו קטן באופן יחסי לסיכון בחברות אחרות. עזבתי כי הייתי צעיר וחשבתי שאפשר להרוויח יותר עם חברות אחרות, אבל גיליתי שחברות אחרות הן לא מציאה כל כך גדולה. אולי תרוויח קצת יותר, אבל הסיכונים גדלים בלי שום פרופורציה ואתה חשוף".

לדברי גור, השיטה שעשויה להיות רווחית ביותר לכמה מהחקלאים היא יצוא עצמאי. "כשהיצוא נפתח החקלאים גילו שהם יכולים לייצא בעצמם. בשביל מה הם צריכים את התיווך של אגרקסקו או חברות אחרות? בא חקלאי מפארן או מעין יהב ומחליט להיות יצואן. הוא לוקח כמה חקלאים שלא מרוצים מאגרקסקו, ומרוויח מזה לא רע. החקלאים שהולכים אתו לא מרוויחים יותר, כי הוא נותן להם כמו אגרקסקו, אבל הם מעדיפים לעבוד עם החברים שלהם. בפועל מי שמרוויח זה היצואן שהוא גם חקלאי בעצמו".

אגרקסקו עשויה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל הגנה מתביעות ועיקולים עד להשגת הסדר חובות עם הבנקים בישראל ובחו"ל ועם הספקים, וכן הסדר לפירעון אג"ח שמכרה החברה לגופים המוסדיים - כך עולה מדברי המנכ"ל, דוד בונדי, בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה באחרונה.

בונדי העריך כי כל הסדר יחייב את בעלי המניות, ובראשן הממשלה, בעלת השליטה באגרקסקו, להזרים לחברה הון בעלים. לדבריו, עד כה לא נענתה הממשלה לבקשת החברה להזרים לה 75 מיליון שקל, בין היתר כדי לשלם פיצויים ולממן עלויות פרישה מוקדמת ל-150 העובדים שיעזבו את החברה במסגרת צמצום מצבת כוח האדם ותוכנית ההתייעלות. עוד מסר המנכ"ל כי להערכת החברה, אם יוזרם לה ההון הדרוש מצבה יתייצב - והיא תחזור לרווחיות כבר ב-2013.

לפי נתוני החברה, לחברה הון שלילי של 14 מיליון יורו, וב-2010 רשמה ירידה של 19 מיליון יורו בהון העצמי. החוב הפיננסי מסתכם ב-83 מיליון יורו, מהם 32 מיליון יורו למחזיקי האג"ח הבלתי סחירות האמורות להיפדות עד 2017.

בשבוע שעבר הציעה החברה למחזיקי האג"ח כי תמיר 10 מיליון יורו מהאג"ח ב-10% ממניות החברה. מהצעה זו עולה כי החברה מעריכה את שוויה ב-100 מיליון יורו. עוד הציעה החברה למחזיקי האג"ח להוריד את הריבית לפירעון על האג"ח ולפרוש את התשלומים מעבר ל-2017. כמו כן הציעה החברה לפרוע מיידית אג"ח ב-5 מיליון יורו לאחר שהממשלה תזרים הון בעלים בסך 15 מיליון יורו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#