"מחירי הירקות היו צוללים אם היה יבוא - אך הלובי החקלאי החזק חוסם זאת" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מחירי הירקות היו צוללים אם היה יבוא - אך הלובי החקלאי החזק חוסם זאת"

זהר פרי, שניהל במשך עשור את הסכמי הסחר החופשי של ישראל: "צריך לעשות מה שכחלון עשה בסלולר: לעודד כניסת יצרני חלב חדשים"

6תגובות

"הפתרון לחוסר התחרות במשק החלב לא יגיע מיבוא, אלא בעיקר מהגברת התחרות במשק לפי המודל של שר התקשורת, משה כחלון, שהרחיב את התחרות בשוק הסלולר" - כך סבור זהר פרי, שכיהן כראש מינהל סחר החוץ במשרד התמ"ת בשנות ה-90, והיה אחראי על הסכמי הסחר החופשי של ישראל עם מדינות העולם. פרי ניהל בעבר, בין השאר, משא ומתן קשה מול ארה"ב, האיחוד האירופי ואמריקה הלטינית על חשיפת המשק ליבוא.

"שרי התמ"ת, האוצר והחקלאות יכולים לעשות עם הקוטג' ושוק החלב מה שכחלון עשה עם חברות הסלולר", אמר פרי. "כחלון החליט לעודד חברות קטנות חדשות להיכנס לשוק מול שלוש חברות הסלולר הגדולות. זה גם מה שדרוש מול שלוש המחלבות הגדולות. לעודד יצרנים קטנים, אפילו כאלה שעוד לא קיימים, להתחרות. זה אומר להוריד חסמי כניסה לשוק, להקצות להם מכסות חלב, לתת להם הטבות מוגדלות בחוק עידוד השקעות הון כדי שישקיעו בציוד ולהבטיח מכירות במכרזים ממשלתיים.

לדבריו, "אפשר לדוגמה להקצות נתח ממכרזי משרד הביטחון למחלבות קטנות ובינוניות, כמו שבארה"ב מקדמים עסקים קטנים ובינוניים. גם הצרכנים יצטרכו להשתלב ולרכוש במכוון מוצרים של היצרנים הקטנים, כדי לעודד את שיווקם".

נראה לך שנכון להגן על החקלאות?

קשה לתת תשובה גורפת. עקרונית גם שווקים אחרים בעולם לא פתוחים ממש ליבוא חופשי. יפאן, למשל, מגנה מאוד על החקלאים ואי אפשר לייצא אליה אורז. יש לובי חזק מאוד בפורום שיחות הסחר העולמי של המדינות החקלאיות, שמכתיבות מדיניות סחר בתחום. באיחוד האירופי יודעים שהם משלמים מחיר כלכלי כבד בגלל הלובי החקלאי, אבל זה לובי מאיים מאוד. ברגע שנותנים למישהו אישור יבוא חלב לצרפת, החקלאים יוצאים לרחובות, שוחטים פרות ושופכים חלב. גם בישראל משלמים מחיר כלכלי כבד כשמגינים על החקלאות. מחיר העגבנייה היה יכול לצלול, אם היה מתאפשר יבוא מטורקיה".יבוא מוצרי חקלאות לא יפתור את בעיית המחירים הגבוהים?

"בפתרונות של יבוא יש אינסוף בעיות: מה לייבא, מי יקבל היתר לייבא, מה יהיו הכמויות ואיך גורמים לכך שהיצרנים המקומיים לא ישתלטו על היבוא ויחנקו את היבואנים והיצרנים הקטנים. גם אם יבוא מזון יהיה מעשי, יהיו אינספור בעיות של כשרות".

מלחמת חיים ומוות על יבוא מזון מארה"ב

החזרת מוצרים לפיקוח יכולה להיות פתרון להתייקרויות?

"כולם בשוק החלב יודעים איך עוקפים את הפיקוח על המחירים, למשל על ידי יצור קוטג' עם טיפה בצל או שמייצרים אותו באריזה של 300 גרם וכך הוא יוצא מפיקוח. זה יכול להיות פתרון זמני, עד שיהיה פתרון קבע לטווח ארוך.

"הלובי החקלאי בישראל היה חזק במיוחד כל השנים, לכן המשק הישראלי כמעט ולא נחשף ליבוא של מוצרי חקלאות. גם הלובי החקלאי בחו"ל חזק ושומר על עצמו באמצעות הגנות מכס ומכסות ואיסורי יבוא. עם זאת, הלובי הישראלי היה תקיף ממנו. כך קרה, שבעוד שחלק מהמדינות נפתחו ליצוא חקלאי ישראלי, המשק הישראלי נותר סגור במידה רבה עבורן.

"מדיניות החשיפה היתה כרוכה בהכרה בצורך בתחרות והבנה שיש מחיר כלכלי שבו לא כדאי לייצר בישראל. ובכל זאת היה פיצול מובהק בין תעשיה לחקלאות, אף שבאותן שנים לשתיהן היה לובי חזק במשרד החקלאות ובמשרד התמ"ת. התוצאה היתה שהתעשייה נפתחה במידה רבה לתחרות מיבוא, בעוד שמוצרי החקלאות נותרו מוגנים מאחורי חומה בצורה". מה היו הנימוקים של הלובי החקלאי שמנעו את חשיפת השוק ליבוא מוצרים טריים?

"הטענות היו שיש חוסר הדדיות מול האיחוד האירופי, ארה"ב וקנדה, שיש להן סבסוד ליצוא חקלאי והגבלות על היבוא. לכן היו מאבקים חריפים מאוד עם מדינות אלה, להן החקלאות היתה חשובה גם מבחינה פוליטית. התוצאה היתה שהסכמנו לפתוח את המשק ליבוא מוצרים שלא סיכנו את השוק המקומי.

"אנשי הלובי החקלאי השמיעו טיעונים ציוניים וביטחוניים, כמו שצריך ליישב את ישראל ושהחקלאות מאפשרת שמירה על שטחים גדולים ופיזור אוכלוסייה. טענות נוספות היו שבהרי הגליל ובהרי ירושלים ניתן להתפרנס רק מחקלאות של גידול עופות ויין, ולכן חייבים להגן עליהם מפני יבוא. טענה נוספת היתה שחקלאות אינה ענף יציב ולפעמים יש עודפים גדולים מאוד. כך, במקרה של עודף בתנובת תפוחים או אגסים, תוכל ארה"ב לייצא אותם לישראל במחירים נמוכים מאוד והתחרות תחסל את המטעים בישראל"

איך קיבלו את זה המדינות שניהלת איתן משא ומתן על הסכמי הסחר החופשי?

"מכיוון שגם לארצות אחרות יש הגבלות על יבוא חקלאי, היה להן קשה ללחוץ עלינו. הן גם הבינו שקשה להתעסק איתנו כי יש כאן מדיניות חקלאית שלטת ושגם אם נפתח את השוק הישראלי ליצוא שלהן, הן יתקשו למכור הרבה בגלל הכשרות. אמרנו להן שיעזבו את היצוא החקלאי ויתמקדו ביצוא תעשייתי, שם עזרנו להן.

"אני זוכר מלחמה של חיים ומוות עם ארה"ב על עופות. האמריקאים דרשו היתר יצוא, כי היה להם ייצור כשר של עופות למגזר היהודי וספקי העופות רצו למכור גם לישראל. הממשל האמריקאי נלחם עבורם ולבסוף הם קיבלו מכסות לא גדולות, אבל היבוא היה כרוך במכס. החקלאים בישראל תמיד שמרו על הגנה אפקטיבית רצינית".

איך הצליחה וושינגטון להכניס לישראל יצוא חקלאי?

"המאבקים מול ארה"ב חצו את הדרג החקלאי לפוליטי. ארה"ב לא הפסיקה להפעיל לחצים, ולבסוף קיבלה מכסות יצוא חקלאי לישראל. ואולם, המכסות חולקו בין עשרות יבואנים והפכו את היצוא ללא כדאי. בפועל לא פתחנו את היבוא באופן משמעותי. על אף שמשרד האוצר דוקא רצה שנפתח את השוק, הוא גם לא הצליח להתעסק עם החקלאים. לאמריקאים היה מאוד חשוב יבוא בקר, תפוחים ואגסים. בסוף הם הצליחו לקבל מכסות יבוא, אבל זה לא היה אפקטיבי ורק באחרונה רואים תפוחים ואגסים אמריקאיים בישראל".

איך נראה המשא ומתן מול האיחוד האירופי?

"היתה רשימה מצומקת של מה שמותר להם להכניס. הלובי שלהם לא היה מספיק חזק והם ויתרו לנו. אמרנו להם 'תראו כמה אתם מוכרים בישראל, אז תרדו מהיצוא החקלאי'. היו הגבלות על יצוא יין ישראלי לאירופה, לכן לא נתנו להם לייצא יין לישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#