חיים ומוות ביד האנרגיה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיים ומוות ביד האנרגיה

אסור לתת למשק האנרגיה להתנהל לפי מצב הרוח או כוחות השוק

תגובות

>> בשנים האחרונות חלה התפתחות דרמטית במפת האנרגיה בישראל, כזו שמרתקת ומסעירה את היזמים במשק, את הפוליטיקאים ואת הציבור.

מניות חברות האנרגיה תפסו מקום של כבוד ברחוב אחד העם ונהפכו למדד החי ביותר של הדופק הלאומי, כאשר באחרונה אף הושק מדד חדש - תל אביב נפט וגז. מאגרי הגז שהתגלו בתמר ובלווייתן, סימני הנפט של גבעות עולם ומרבצי פצלי השמן בחבל עדולם מבטיחים לנו עצמאות אנרגטית, גיוון של מקורות אנרגיה וחוסן לאומי, מול עלייה מתמדת במחיר הדלק וחוסר הוודאות באספקת הגז ממצרים.

ואולם צורכי האנרגיה של ישראל לא עומדים תמיד בקו אחד עם הצרכים החברתיים והסביבתיים של אזרחיה. ההתפתחות הגוברת של משק האנרגיה בישראל הובילה ללא מעט מאבקים מקומיים ולאומיים של תושבים המבקשים לשמור על החצר האחורית שלהם, ושל ארגוני סביבה וחברה המבקשים לשמור על האיזון בין שימור ופיתוח ולדאוג לחלוקה צודקת של המשאבים הלאומיים.

המאבק האזרחי מול קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה נגד הקמת מתקן לקליטת גז מקידוח תמר, שאיים על חוף דור ועל איכות האוויר של תושבי האזור, הסתיים בהצלחה והוביל להודעה של המשקיעים על הזרמת הגז לאסדת ים תטיס. גם המאבק מול שיכון ובינוי שבשליטת קבוצת אריסון נגד הקמת תחנת כוח מונעת גז בסמיכות למצבורי חומרים מסוכנים ובתי תושבים באזור באר טוביה הוביל למכירה של אחזקות החברה בפרויקט.

מאבקים אלה הצטרפו למלחמה המתמשכת שבינתיים מעכבת את הקמת התחנה הפחמית החדשה באשקלון, המאיימת על בריאות התושבים באזור ועל הגברת פליטת גזי חממה בניגוד להתחייבויות ממשלת ישראל. מעל לכל נמצא המאבק המוצלח, כנגד כל הסיכויים, להגדלת תמלוגי הגז והנפט, שהחל כמאבק ציבורי והתגלגל למסדרונות הכנסת והממשלה.

ההצלחות האלה מתכנסות עתה למאבק הדגל נגד הפקת דלק מפצלי שמן בחבל עדולם, שמובילים תושבי האזור וארגוני הסביבה בחשש לפגיעה בלתי הפיכה במרחב הייחודי ולפליטה מוגברת של גזי חממה בתהליך ההפקה, שעד עתה לא הוכח כיישומי בשום מקום בעולם. המאבק הוא גם במה חדשה לעימות המתמשך בין שר התשתיות, עוזי לנדאו, שמקדם את הפרויקט, והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שמתנגד לו.

עד עתה ידו של ארדן היתה על העליונה, והוא הצליח להוביל להחלטות ממשלה בנושא הפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית. ואולם באחרונה, בתשובה לעתירה של ארגוני הסביבה לבג"ץ נגד הפרויקט, הודיעה המדינה על תמיכה בפרויקט ואף הגדירה אותו כאינטרס לאומי חיוני. אז איך בכל זאת ניתן לגשר בין צרכים אסטרטגיים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים ולשמור על יציבות סביבתית לצד אחריות חברתית-סביבתית לטובת אזרחי המדינה והדורות הבאים?

אין מנוס מלנהל את משק האנרגיה בישראל בראייה רחבה, ארוכת טווח ואינטגרטיבית, ולא לתת לו להתנהל לפי מצב הרוח או כוחות השוק. גם העלות הסביבתית של הפקת האנרגיה חייבת להילקח בחשבון, לרבות ההשפעה על בריאות הציבור, הפגיעה בטבע ופוטנציאל הזיהום של הקרקע, האוויר ומקורות מים.

לשם כך יש לקדם תסקיר השפעה על הסביבה מקיף לפרויקט פצלי השמן לפני שמתקדמים לנקודת האל חזור. לצד אלה, חייבת המדינה להשקיע גם בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים ובהתייעלות אנרגטית.

הכותב הוא פרופסור במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#