משרד החקלאות מסבך את ישראל יותר מהמשט לעזה - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד החקלאות מסבך את ישראל יותר מהמשט לעזה

קרטל משק החלב מפר הסכמים בינלאומיים

34תגובות

מתי עמדה באחרונה ישראל בפני אופוזיציה בינלאומית, המובלת בידי האיחוד האירופי, ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ואורוגוואי? אפילו בהצבעה באו"ם בספטמבר, על ההכרה בקיומה של מדינה פלסטינית, ישראל אינה צפויה להתמודד עם אופוזיציה קשה כל כך.

מה ש-44 שנות כיבוש בשטחים הפלסטינים לא עוללו לתדמיתה הבינלאומית של ישראל, הצליח משרד החקלאות לעולל - ולגרום לידידות הגדולות ביותר של ישראל בעולם לצאת נגדה. ככה זה כשהמשרד חושב שהוא יצליח לעבוד על כל העולם, כל הזמן, מבלי שהעולם יבחין בכך.

העולם, מתברר, קצת פחות מטומטם מכפי שמשרד החקלאות חושב - ומבחין גם מבחין. זאת הסיבה שבגללה קראו ארבע המדינות המובילות האלה, יחד עם האיחוד האירופי, את ישראל לסדר במהלך מפגש של ארגון הסחר העולמי (WTO) בנובמבר 2010.

העילה ל"הפניית השאלות" מצד אותן מדינות (ניסוח עדין לנזיפה שקיבלה ישראל מארגון הסחר העולמי) היא הפרת הסכם הסחר בחקלאות על ידי ישראל ב-2008. ישראל חתומה על הסכמי סחר בינלאומיים, ביחד עם עוד 160 מדינות, במסגרת חברותה בארגון הסחר העולמי. בהסכמים השונים ישראל התחייבה שלא לפגוע בסחר הבינלאומי. ההתחייבויות מחולקות לענפי הסחר השונים, ובין השאר, הן כוללות התחייבויות ספציפיות בתחום החקלאות.

ההסכם בתחום החקלאות נחתם ב-1994. במשך השנים הצליחה ישראל לעמוד במחויבותה בהסכם, וזאת עד ל-2008. באותה שנה רשמה המדינה חריגה מההתחייבות שלה - ישראל אמורה היתה לעמוד במגבלה של הטבות לחקלאות בסכום של עד 583 מיליון דולר. סכום ההטבות ב-2008 הגיע ל-600 מיליון דולר - חריגה של 17 מיליון דולר ממכסת ההטבות שנקבעה לה.

ארבע המדינות הללו והאיחוד האירופי התלוננו בפני ארגון הסחר על החריגות של ישראל, שהיתה אחת מארבע מדינות שחרגו באותה שנה מההתחייבויות שלהן בחקלאות (האחרות היו נורווגיה, קוסטה ריקה ופולין). לישראל היו תירוצים כדבעי כדי להסביר את החריגה שלה - התחזקות השקל, טענות כלפי דרך המדידה של ארגון הסחר - כולם תירוצים טכניים ורפים מאוד. בסוף, ישראל פשוט הבטיחה כי עד 2009 היא תתקן את דרכה, ותחזור אל תחום ההטבות שאושר לה. הנתונים של 2009 עדיין לא פורסמו, אבל אפשר להניח בוודאות גבוהה שישראל לא תעמוד בהבטחה שלה.

כלומר, ההערכות המקובלות הן שישראל לא רק שלא תיקנה את דרכה, אלא היא אף החמירה את החריגה שלה. ההערכות האלה מבוססות על עובדה פשוטה אחת: מתוך סובסידיה לחקלאות של 600 מיליון דולר, ששולמה ב-2008, 474 מיליון דולר שולמו למשק החלב (עוד 108 מיליון דולר שולמו בענף הביצים). זאת, בשל המדיניות הבעייתית של קביעת מכסות ייצור, וכן קביעת מחיר מטרה, בחלב. במלים אחרות, המדיניות הבעייתית עד מאוד שבה ישראל קירטלה בפועל את משק החלב. אגב, גם משק הביצים מקורטל בדיוק באותה צורה.

מאז 2008 משרד החקלאות, שהיה אמור להיות טרוד כיצד הוא מקטין את הסובסידיה המשולמת לחלב ולביצים כדי להתמודד עם בעיית החריגה של ישראל מהסכם הסחר העולמי שלה, עשה את ההפך המוחלט מכך. באפריל 2011, לפני חודשיים בדיוק, העביר משרד החקלאות בכנסת את חוק משק החלב. הקרטל בחלב, שהיה עד אז עניין של מוסכמה בלבד, נהפך לקרטל המוסדר בחוק. השר שהיה אחראי להעברת החוק הוא שר החקלאות לשעבר, שלום שמחון. כיום שמחון הוא שר התמ"ת, המבטיח להחזיר את פיקוח המחירים על הקוטג', ולפתוח את הקוטג' ליבוא מתחרה.

גורמים מוסמכים העריכו, לפני אישורו של חוק החלב, כי החוק עלול לסבך את ישראל קשות עם ארגון הסחר העולמי. על פי פרשנויות מסוימות, החוק הוא הפרה ישירה של ההסכמים שישראל חתומה עליהם. גם על פי פרשנויות מקלות יותר, אין ספק כי החוק כובל את ידיו של משרד החקלאות, ושולל ממנו את היכולת לתקן את החריגה של ישראל ממכסת ההטבות שניתנה לה. כלומר, בכל מקרה חוק החלב מאיים לסבך את ישראל עם הפרות בינלאומיות.

להבדיל מהאו"ם - שגם אם יכיר במדינה פלסטינית בספטמבר לא יהיו לכך השלכות מעשיות ישירות - ארגון הסחר העולמי הוא ארגון עם שיניים שביכולתו להטיל סנקציות על המדינות החברות בו, בשל חריגות מהסכמים, לרבות הטלת מכסי עונשין. הארגון רשאי להטיל את מכסי העונשין שלו בכל תחום שיבחר. כלומר, אם ישראל הפרה את הסכמי הסחר החקלאיים שלה, יכול הארגון להטיל מכס על יצוא תרופות או יצוא מוצרי היי-טק מישראל.

מדיניות משרד החקלאות סיבכה את ישראל עם חזית בינלאומית, והפעם - ידידותיה הטובות אינן צפויות לעמוד לצדה. יתרה מכך, המדיניות של משרד החקלאות עוללה את הנזק הבינלאומי הזה לישראל, בה בשעה שהיא עוללה נזק פנימי כבד לא פחות. כל מומחי החקלאות מסכימים כי העלות הגבוהה של מוצרי החלב בישראל, הקוטג' בתוכם, מתחילה בקרטול הממשלתי של ייצור החלב.

כאשר השלב הראשון בשרשרת הייצור הוא מקורטל, ולא ניתן ליצור תחרות על הגדלת ייצור החלב או הפחתת מחירו, אין מה להתפלא כי גם השלבים הבאים בשרשרת הייצור (המחלבות ורשתות השיווק) אינם יוצאים מגדרם כדי להתחרות. ככה זה כאשר המדינה - בהנהגת משרד החקלאות - מנהלת מדיניות עיוורת, המקדשת את האינטרסים קצרי הטווח של הרפתנים על פני האינטרסים ארוכי הטווח של הצרכן ושל המדינה כולה.

עד שעת סגירת הגיליון לא התקבלה תגובת משרד החקלאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#