"על היצרנים להפחית את מחיר המוצר הכי נמכר שלהם ב-15%" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"על היצרנים להפחית את מחיר המוצר הכי נמכר שלהם ב-15%"

2תגובות

>> "מקור המשבר הוא שילוב של שלושה דברים: מגמות עולמיות שגרמו למחירי המזון לעלות; התחזקות השקל גרמה למוצרים בחו"ל להיראות זולים בעשרות אחוזים; וטעויות שעשו יצרנים בתקופה האחרונה בעדכוני מחיר.

"צריך ואפשר להפחית את מחירי הסל הבסיסי החיוני למשפחה בכ-30% בתוך עשרה ימים. אני קורא ליצרנים, לממשלה ולקמעונאים לקבוע סל מוצרים בסיסי שכל משפחה חייבת כדי להתקיים, ולהוזיל את מחירו. אני קורא ליצרנים להפחית את מחיר המוצר הכי נמכר בקטגוריה ב-15% ולהצהיר כי לא ישנו את מחירם בשנה הקרובה, לממשלה להפחית את המע"מ על אותו סל מוצרים בסיסי לאפס או להכניס את המוצרים האלה לפיקוח ולקמעונאים למכור את המוצרים האלה במחיר הכי קרוב למחיר העלות עבורם. כך, נוכל להפחית את הסל הבסיסי ב-30% בתוך עשרה ימים".

***ריצ'י האנטר, מנהל העסקים של שופרסל האשמים: עליית מחירי המזון בעולם, התחזקות השקל וטעויות היצרנים בעדכוני מחירים הפתרון: להפחית את מחירי הסל הבסיסי החיוני למשפחה בכ-30%

"משבר הקוטג' מסמל הרבה יותר ממחאה על מחירי המזון"

>> "משבר הקוטג' וההתייחסות התקשורתית אליו מסמלים הרבה יותר ממחאה על מחירי המזון. הסערה הציבורית משקפת את יוקר המחיה הגובר אל מול אי שווין בחלוקת ההכנסות.

"מתן פתרונות שיאפשרו לצרכן לרכוש סל מזון ברמת מחירים נמוכה יותר מחייב שחרור חסמים שמייקרים את עלויות חומרי הגלם, ובתוכם חסמים שנובעים ממכסים ויבוא. כמו כן, יש צורך במערכת שתפחית את עלויות הייצור, בהן ארנונה ומים לתעשייה, מתוך הבנה ויצירת מנגנון שיבטיח שהוזלת כל אחד מהמחסומים האלה תעזור ישירות לצרכן.

"כמו בעולם, גם בישראל אפשר להפחית או לבטל את המע"מ ולקזזו אל מול עודפי גביית המסים במשק הישראלי. במקביל, חייבים לשמור על חקלאות מתוכננת ותחרותיות שמעודדת הוזלת מחירים ושיפור איכות. כל זאת, תוך שמירה על היכולת של חברות להתייעל ותוך הכרה בזכותן להרוויח".

***גזי קפלן, מנכ"ל קבוצת אסם האשמים:יוקר המחיה ההולך וגובר אל מול אי-שווין בחלוקת ההכנסות

הפתרון: מערכת שתפחית את עלויות הייצור והמכסים והפחתת או ביטול המע"מ

"אם ייבאו באופן חופשי כמו שביבי אומר, יצטרכו לסגור חצי מהרפתות"

>> "הציבור נגרר אחרי הפופוליזם של הביבי, שיודע תמיד לקלוע למכנה הנמוך ביותר של הציבור שלא מבין מה קרה", אומר מאיר בראון, רפתן לשעבר ועובד משרד החקלאות לשעבר. לדבריו, "ענף החלב בנוי על ביקושים קשיחים ולכן הוא ענף מתוכנן. לכל רפתן יש מכסת ייצור שהוא לא יכול לחרוג ממנה, כי יצטרכו לשפוך את החלב העודף, משום שאי אפשר לאכסן חלב יותר מכמה ימים. התכנון והפיקוח על המחירים הכרחיים כדי שייצרו חלב לפי הביקושים, לא יותר ולא פחות.

"לחקלאים אין השפעה על התמורה שהם מקבלים מהמחלבות. היא נקבעת בוועדה מקצועית שמעדכנת אותם מדי שלושה חודשים, לפי השינויים בהוצאות הייצור. פעמים רבות בשנתיים האחרונות ירדה התמורה ליצרנים כי הוצאות הייצור והמחירים המפוקחים ירדו. את זה הצרכנים לא זוכרים. מייצור חלב לא מתעשרים. לא תמצא רפתן לא במגדלי אקירוב ולא בקיסריה. היה לחץ כבד של תנובה, היבואנים והאוצר להוציא מוצרי חלב מפיקוח, אז החלב ומוצריו התייקרו. תראה מה קרה עם הסולר.

"לייבא חלב ניגר, גבינות רכות וגם קוטג', שחיי המדף שלו הם שבועיים, אי אפשר לייבא. אפשר לייבא אבקות חלב לתעשיית המזון וגבינות קשות. כדי ליצור קילו גבינה קשה אתה זקוק ל-11 ליטר חלב. לפיכך, אתה יכול לפגוע קשות בייצור החלב מהמוצרים שאתה כן יכול לייבא. אם תייבא את המוצרים האלה באופן חופשי כמו שביבי אומר, תצטרך לסגור חצי מהרפתות בישראל.

"ונניח שהיבוא הזה ייפסק או שמחיריו יעלו בגלל מחסור עולמי בחלב - מי ימלא את צורכי הציבור בישראל במוצרי חלב? תקים ביום וחצי מחדש את חצי הרפתות בישראל שסגרת? צריך להטיל פיקוח על מוצרי החלב שמחיריהם עלו מעבר לכל פרופורציה בשל תאוות הבצע של בעלי המחלבות ובעלי רשתות השיווק".

הרפתן יוני קמחי טוען כי "למחיר הקוטג' אחראים שלושה גופים: הרפתנים במחיר החלב הגולמי, המחלבות במחיר עיבוד החלב למוצרי חלב ורשתות השיווק. "הרפתנים מקבלים 2.17 שקלים לליטר לפי נוסחה שמביאה בחשבון החזר הון, הוצאות ושכר ממוצע במשק. בסופרמרקט משלמים עבור חלב מפוקח 5 שקלים לליטר, ומה רוצים שר האוצר וראש הממשלה? להביא יבוא מתחרה, דבר שיחסל מחצית מהרפתות בישראל.

"לפני שמחליטים להביא יבוא מתחרה של מוצרי צריך לבדוק מי אשם במחירים הגבוהים. אני לא יודע מי גוזר את הקופון הגדול, אבל במקום לבדוק - זורקים בוץ על החקלאים כדי להיות פופולרים. תבדקו את הרפתנים, תבדקו את המחלבות תבדקו את הרשתות. לי ברור שלא הרפתנים הם האחראים".

עמירם כהן

***המגזר החקלאי האשמים: המחלבות ורשתות השיווק הפתרון: לבדוק את המחירים בכל שרשרת הייצור והשיווק ולהטיל פיקוח על מוצרי החלב שמחיריהם עלו משמעותית

"המדינה יכולה להוזיל את הארנונה ולעזור לנו לגייס אשראי"

>> "למחירי המזון הגבוהים בישראל שלל סיבות שנוצרו במשך השנים - מע"מ גבוה על מזון ביחס לעולם, ריכוזיות גבוהה אצל רשתות השיווק, לוגיסטיקה יקרה בכדי להעביר מוצר מהמפעל למדפים ועלויות ייצור גבוהות. התעוררות הבעיה כעת נובעת בראש ובראשונה מעליית מחירי חומרי הגלם בעולם, שלאור התחזיות יימשכו עקב גידול בצריכה העולמית ושינויי האקלים".

"הפתרון ברמה המיידית הוא הורדת מע"מ על מוצרי מזון והגברת התחרות. על הקמעונאים לחזור ולעודד את הספקים הקטנים והבינוניים. זאת, על ידי הגדלת שטחי המדף שלהם והגדלת התצוגות ברשתות השיווק. צריך לזכור שבסופו של יום התחרות הגדולה ביותר היא בין המותגים - בין הספקים הקטנים והבינוניים לתאגידים הגדולים. לכן, גם המדינה צריכה לעודד את התעשייה הקטנה והבינונית ולעזור לנו להוריד עלויות, כמו הארנונה המרקיעה שחקים, ולעזור לנו לגייס אשראי כדי שנוכל להוות חוד חזית של יזמות".

***גלעד זילברברג, מנכ"ל ובעלי מאיר בייגל האשמים: עליית מחירי חומרי הגלם בעולם הפתרון: הורדת מע"מ על מוצרי מזון והגברת

"שוק המזון הפך לקרטל שמוכתב על ידי שופרסל"

>> "הרגולציה הכלכלית במשרד התמ"ת, שתפקידה היה למנוע את הפיכת ענף המזון לקרטל, אשמה במחדל הזה. כך גם רשות ההגבלים העסקיים, שאישרה לשופרסל לרכוש את שקם ולאחר כמה שנים את קלאבמרקט - מהלכים שהפכו את שוק המזון לקרטל שמוכתב על ידי שופרסל. השותפים בקרטל המזון הם רבוע כחול, מפעילת רשתות מגה - רשת המזון השנייה בגודלה בישראל".

"הגוף שמיזג (רשות ההגבלים העסקיים) צריך כעת לפצל. כיום שופרסל חזקה מדי בשל רכישות שביצעה. גם תנובה, אסם ושטראוס חזקות כל כך כי מישהו נתן להן לקנות חברות בתחום שלהן. פתרון נוסף הוא למנף את האפשרות שיהיו יותר שחקנים בענף, כפי שקרה בענף התקשורת. הספקים הגדולים ורשתות המזון הגדולות מנהלים כיום את ענף המזון כשלהם. צריך לקחת את 5,000 המינימרקטים והמכולות, ולתת להם מחסן לוגיסטי שישווה את תנאי הסחר שלהם לרשתות הגדולות. לצערי, איגוד המזון לא משתף פעולה עם התוכנית הזאת כי הוא מפחד משופרסל".

***אלי סתוי, יו"ר פורום המכולות האשמים: הרגולציה הכלכלית במשרד התמ"ת הפתרון: להקים מחסן לוגיסטי למינימרקטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#