אריק מסקין: "המשותף לכל המשברים הפיננסיים בהיסטוריה - עלייה ביחס המינוף" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

אריק מסקין: "המשותף לכל המשברים הפיננסיים בהיסטוריה - עלייה ביחס המינוף"

זוכה פרס הנובל בכלכלה: "הטיפול הנכון לתופעה - לשים את יחס המינוף תחת רגולציה מחמירה"

תגובות

"היו לנו הרבה משברים פיננסיים בעבר. הדבר המשותף לכולם הוא שלפני שהמשבר אירע - יחס המינוף עלה", כך אמר היום זוכה פרס נובל בכלכלה אריק מסקין, בפאנל שנערך במסגרת ועידת הנשיא תחת הכותרת "האם הכלכלה מבינה את עצמה?".

בלומברג

"כשיחסי המינוף עולים המערכת הבנקאית הופכת להיות הרבה יותר פגיעה. זה בדיוק כמו מישהו שסובל מלחץ דם גבוה  - לא ברור מתי יקבל התקף לב. מרשם טוב למחלה הוא לשים את יחס המינוף תחת רגולציה מחמירה".

"הכלכלה מלמדת אותנו שיש הבדל בין שוק תפוחי האדמה ובין שוק האשראי. שוק תפוחי האדמה הוא עצמאי ומגיע לשיווי משקל דרך מנגנון המחירים. הוא לא זקוק להתערבות ממשלתית - שוק ההון לא עובד כך", אמר מסקין. "אם בנק נכשל ופושט רגל, בנקים אחרים לא בהכרח יכולים להיכנס ולמלא את מקומו. נפילת בנק אחד מסכנת בנקים נוספים, ובסופו של דבר את המערכת הפיננסית כולה - זה מה שקרה בשנת 2009", אמר.

עם זאת, מסקין סבור שהמודלים הכלכליים לא נכשלו. "הכישלון ביישום המודלים הכלכליים הטובים הוא זה שהוביל למשבר", אמר. "מודלים כלכליים הראו שכשהסיכונים הופכים גבוהים בשוק הרגולטור חייב להיכנס. הרגולטורים לא נכנסו בזמן".

"גם המודל המורכב של פדרל ריזרב לא הצליח לחזות את הגלובליזציה"

"מקרו כלכלה זה להסתכל על תבניות ולספר סיפורים. עלינו להיות מעט ענווים ולהגיד שאולי המודלים שלנו לא מסבירים הכל", אמר פרופ' בגוואן צ'אודרי מאוניברסיטת UCLA. ובכל זאת, טען צ'אודרי, אפשר לתאר הרבה מההתנהגות האנושית באמצעות מודלים פשוטים מאוד. "המכניקה הניוטונית מסבירה הרבה, למרות שהתנאים לא תמיד מושלמים. ניסיון להסביר משבר פיננסי הוא כמו לנסות להסביר צונאמי. זה מאוד מאוד קשה כי הרבה דברים קורים במקביל".

"לפדרל ריזרב האמריקאי יש את מודל מאוד מורכב של הכלכלה, הכולל אלפי משתנים ותצפיות. ולמרות זאת, המודל לא הצליח לחזות את הגלובליזציה - את העלייה בהיקפי היבוא יצוא ואת התנודתיות של נזילות בין מדינות", אמרה אבי ג'וסף כהן, חוקרת בכירה בבית ההשקעות גולדמן סאקס.

באשר להשקעות, אומרת ג'וסף כהן, האפשרות לעשות רווח טמונה בפערי האינפורמציה בין השחקנים. "האינפורמציה לא תמיד מתחלקת באופן שווה בין אנשים. גם אם הטעויות של אנשים לא נובעות מכוונה להטעות, עדיין פערי המידע הם הקובעים את הרווח". הפתרון, לדעתה של ג'וסף כהן, טמון בשיפור תחום ראיית החשבון. "הבנקים לא היו עושים את כל הלוואות הסאב-פריים אם ראיית החשבון היתה נכונה. חברות הדירוג לא היו נותנות דירוג מושלם לחברות גרועות, ומשקיעים היו יכולים לתמחר בצורה נכונה אג"ח. במקומות האלה נגרם רוב הנזק. שוק המניות הוא רק נגזרת של זה".

פרופ' סרג'יו הארט, מייסד המרכז לרציונאליות של האוניברסיטה העברית, טען שאינפורמציה א-סימטרית, בה הקונה יודע משהו אחד והמוכר יודע פחות, מביאה להתמוטטות של השוק. "כך הוכיח אקרלוף, ועל זה הוא זכה בנובל", אמר הארט.

הארט הוסיף כי ההבדל בין כלכלה ובין מדעים מדוייקים הוא ההשפעה של התחזיות על התוצאות. "אם אתה מפרסם תחזית שאבן צפויה ליפול במהירות של 100 קמ"ש, זה לא משפיע על התוצאה. לעומת זאת, אם מתפרסמת תחזית שבנק מסוים יפשוט את הרגל, זה בהחלט מגדיל את הסיכויים שהוא יפשוט רגל".

טענה נוספת שהעלה הארט נוגעת לבחירת הנתונים שבהם משתמשים במודלים הכלכליים. הארט ביקר בעקיפין את מדיניות הבנק הפדרלי בארה"ב, אשר קובע את מדיניותו על סמך מדד המחירים ללא מחירי האנרגיה. "בשנת 1984 האינפלציה בישראל היתה 400%" סיפר הארט. "פוליטיקאי ישראלי, שהיה חבר ועדת הכספים, הצביע על כך שמחיר העגבניות עולה בהרבה יותר מהמדד כולו. לכן, הציע אותו פוליטיקאי, יש להוציא אותו מהאינדקס. "כך אפשר להוציא עוד ועוד מוצרים, עד שבסופו של דבר מקבלים אינפלציה אפסית", עקץ הארט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#