האיחוד האירופי יעניק "בלו קארד" לזרים המעוניינים לעבוד בגבולותיו
אשרות העבודה יוענקו למומחים בעלי אזרחות זרה, שיורשו לעבוד בכל מדינות האיחוד - למעט דנמרק, אירלנד ובריטניה. הנציבות האירופית: "התוכנית תסייע למלא פערים בשוק העבודה, שאירופה אינה מצליחה למלא באמצעות אזרחיה"
>> דווקא בימים שבהם מדינות אירופה סובלות מאבטלה גואה הכריז השבוע האיחוד האירופי על פתיחת שעריו בפני מומחים זרים, בהם גם ישראלים. באיחוד מתכוונים להעניק "בלו קארד" - אשרת עבודה מטעם האיחוד האירופי - לאנשי מקצוע שאינם מתגוררים במדינות האיחוד.
ה"בלו קארד", שקיבל את שמו בגלל צבעו הכחול של דגל האיחוד האירופי, ייצור האחדה של הקריטריונים הדרושים לעבודה באיחוד, ומחזיקיו יוכלו לעבוד בכל אחת מהמדינות החברות בו. האשרה תאפשר למומחים לשהות באיחוד למשך שנתיים, שבתומן יוכלו לחדש את האשרה. עד כה זרים שביקשו לעבוד באיחוד נדרשו לקבל אשרות עבודה לפי קריטריונים פרטניים של כל מדינה.
המדינות הראשונות שנתנו את הסכמתן לתוכנית האחדת אשרות העבודה הן ספרד, אסטוניה וצ'כיה. בכמה מדינות נוספות תלויה התוכנית באישור ממשלתי, אך בסופו של דבר רוב מדינות האיחוד צפויות לקבל אותה, מכוח החלטת הנציבות האירופית. דנמרק, אירלנד ובריטניה אינן שותפות ליוזמה ולא צפויות להצטרף אליה.
הקריטריון העיקרי לקבלת בלו קארד צפוי להיות הצגה של חוזה עבודה תקף או הצעת עבודה מממעסיק באחת ממדינות האיחוד, עם משכורת שנתית מינימלית של פי 1.5 מהשכר הממוצע במדינה. כמו כן יידרש המועמד להציג מסמך המאשר שהוא מוסמך לעבוד במקצוע, תיעוד מקורי כי הוא בעל כשירות מקצועית גבוהה במגזר התעשייה הרלוונטי, דרכון בתוקף, ביטוח בריאות מקיף ותעודת יושר המעידה על היעדר עבר פלילי.
"תוכנית הבלו קארד תסייע למלא פערים בשוק העבודה, שאירופה אינה מצליחה למלא באמצעות אזרחיה", נמסר מהנציבות האירופית. "ברגע שמומחה זר מגיע למדינה אחת באיחוד, הוא יוכל בהמשך לעבור למדינה אחרת שבה כישוריו נדרשים. מדובר בחבילה אטרקטיבית לעובד ולמשפחתו".
לדברי עו"ד עמית עכו, ממשרד עו"ד קן-תור & עכו, המתמחה בניוד מומחים, "התוכנית נועדה להגדיל את הזדמנויות התעסוקה באיחוד האירופי עבור עובדים מיומנים זרים ובכך להגביר את התחרותיות ואת הצמיחה הכלכלית באיחוד". לדבריו, כל אחת ממדינות האיחוד תוכל לקבוע מכסה לאשרות העבודה שיחולקו לזרים בתחומה. בתום חמש שנות תושבות באיחוד, מחזיקי הבלו קארד יהיו זכאים להגיש בקשה לישיבת קבע במדינה שבה התגוררו.
לדברי פרופ' משה מאור, מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, המשמעות של הענקת אשרות העבודה לזרים היא סמלית יותר מאשר מעשית, והיא לא צפויה להגדיל באופן משמעותי את מספר הזרים העובדים במדינות האיחוד, שכמה מהן סובלות משיעורי אבטלה גבוהים, ובהן בעיקר ספרד (21%) ויוון (16%).
"זו אחת הדרכים של האיחוד להרחיב את השפעתו ברמה האירופית", אומר מאור. "עם סטנדרט אחיד לקבלה של עובדים, האיחוד יכול לבסס את סמכותו בתחום". עם זאת, מאור מסכים כי יש תחומים באירופה שבהם נדרשת מומחיות של אנשים שרכשו השכלה מחוץ ליבשת, "למשל כל אותם חבר'ה שצברו ניסיון בחממות היי-טק בארה"ב. יש להם כישורים שחסרים לאירופים".
בניגוד ליוזמת האיחוד האירופי, בריטניה פירסמה לפני כחצי שנה הנחיות להפחתת מספר המומחים הזרים שנכנסים למדינה מ-50 אלף ל-40 אלף בשנה. מטרת ההנחיות היא לצמצם את מספר המהגרים לבריטניה, בעיקר לאור בעיית האבטלה במדינה - בסוף 2010 התקרב שיעור האבטלה במדינה ל-8%.
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר