מחירי סל הצריכה בישראל נמצאים בשליטת האוליגופולים והטייקונים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחירי סל הצריכה בישראל נמצאים בשליטת האוליגופולים והטייקונים

10תגובות

>> מחירי המזון בישראל, כמו גם מאות רבות של מוצרים מתכלים ובני קיימא, יקרים בעשרות רבות של אחוזים ממקביליהם באירופה, כאשר הפער יכול להגיע גם למאות אחוזים. המשמעויות הנגזרות מכך לאזרח, לחברה ולמשק נרחבות. ניתן לאפיין חלקים נרחבים במשק כאוליגופול: מספר מועט של שחקנים המחזיקים בנתח שוק של לפחות 50%. כדוגמה ניתן לדבר על שוקי הסלולר, הבנקים, ספקיות האינטרנט, הדלק, הכבלים, התקשורת, רשתות השיווק הקמעוניות, שוק הרכב ורבים נוספים. מאפיין מרכזי של תצורה זו בישראל: מחירים דומים, גבוהים מאוד והיעדר תחרות אמיתית.

התחרות בשווקים מערביים מודרניים מונעת מכוח המיקוח הגדול של הצרכנים, הנובע מהמגוון הרחב של מוצרים בשווקים, מהכמות הגדולה של מוכרים, מהמודעות של הצרכנים לזכויותיהם, מהיכולת שלהם להתאגד וכן מהאסטרטגיה של היצרנים והקמעונאים, המסתפקים ברווח סביר. לעומת זאת, יצרנים, זכיינים, יבואנים, קמעונאים ונותני שירותים רבים בישראל נוקטים אסטרטגיה של מקסום הרווח בטווח הקצר. אסטרטגיה זו יכולה להתקיים בשוק המקומי הקטן שלנו, בשל המספר המועט של המוכרים, התיאום ביניהם והיעדר כוח המיקוח של הקונים. הרגולטור בישראל לא מתערב בתחרות למעט במקרים ספורדיים, כמו בשוק הסלולר.

ההכנסה של משפחה ממוצעת בישראל נמוכה משמעותית מזו של משפחה ממוצעת באירופה או בארה"ב. סל קנייה אופייני למשפחה ישראלית ממוצעת מסתכם בכ-3,000 שקל לחודש. מניתוח של הנתונים והמידע הקיים בנושא, ניתן לקבוע שבשוק תחרותי יותר, אפשר היה לרכוש את אותו סל ב-30% פחות, קרי ב-2,100 שקל. הדבר היה מגדיל את ההכנסה הפנויה של כל משפחה ממוצעת בכ-900 שקל לחודש.

מימושו של נתון זה היה יוצר מהפכה של ממש במשק הישראלי: ההכנסה הפנויה היתה מופנית בעיקר לצריכה, מה שהיה מגדיל את היקפי הסחר, מעלה את התפוקות של היצרנים, מגדיל את מחזורי המכירה של הקמעונאים ואת התוצר המקומי הגולמי - על המשמעויות שנובעות מכך. לא היה צורך להעלות את שכר המינימום חדשות לבקרים, ובכך להוריד נטל כבד מהמעסיקים הפרטיים, דבר שישפר את כושר התחרות שלהם. אלפי משפחות היו יכולות לצאת ממעגל העוני, כאשר במקביל ניתן היה להקטין את תשלומי התמיכה הממשלתיים. הדבר היה מגדיל את היקפו של מעמד הביניים.

כדי לקדם את המשק לכיוון זה, מומלץ להפעיל לחץ תקשורתי על הממשלה, שמטרתו הסדרה הוגנת של התחרות במשק. בנוסף, יש לתת סמכויות, כלים ואמצעים לממונה על ההגבלים להיכנס לעובי הקורה, בעיקר בענפים המתאפיינים כאוליגופול ומתנהגים כמונופול. יש להקטין את הסבך הביורוקרטי ולהגדיל את הכדאיות של יזמים לנקוט עמדה פרואקטיבית יותר במשק. זאת בצורה של הטבות מס, מתן רישיונות ייצור, יבוא וסחר. יש לרתום למאמץ את ההסתדרות, שלה אינטרס מובהק להורדת מחירים ולהעלאת רווחתם של העובדים. יש לנסות לאגד את הצרכנים, כדי לאפשר מצב שבו עוולות, מחירים לא הוגנים וחוסר הגינות מסחרית יגרמו לנוקטים בהם נזקים משמעותיים עד להטלת חרם מסחרי מלא.

לטיפול בנושא יש חשיבות מהמעלה הראשונה, כאשר התוצאה צריכה לייצר שינוי משמעותי במשק. המפתחות הם בידי ציבור הצרכנים, התקשורת, הממשלה וההסתדרות. הגיע הזמן להתעורר לפעולה.

הכותב הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#