ניאל פרגוסון: "אנחנו בעולם שאחרי מדיניות התמריצים - השאלה היא מה עכשיו" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניאל פרגוסון: "אנחנו בעולם שאחרי מדיניות התמריצים - השאלה היא מה עכשיו"

לאו ליידרמן בוועידת הנשיא: הדעה לפיה ניתן לדחות הטיפול בסוגיות חברתיות שייכת לעבר"

תגובות

"המשבר לא החל ב-2008, אלא באביב 2007, אז מנהל קרנות התערב איתי שלעולם לא יהיה עוד מיתון בארה"ב" – כך אמר היום ההיסטוריון הכלכלי ניאל פרגוסון, פרופסור באוניברסיטת הרווארד, בפאנל שנערך במסגרת ועידת הנשיא בירושלים תחת הכותרת " המחר הכלכלי: האם פסימי זה האופטימי החדש?".

"הסיבה למשבר היתה אופטימיות מוגזמת בשווקים הפיננסיים. אני זוכר איך העיתונים הכלכליים פרסמו ב-2006 כותרות כמו 'מותה של התנודתיות'. אלה היו תסמינים של היבריס שקל היה לזהות ושהיו ברורים לכל מי שהכיר את תולדות שנות ה-20 של המאה הקודמת. הסיבה לכך שלא היה לנו שפל גדול, כמו בשנות ה-20, הן התמריצים הכלכליים שהזרימו הממשלות, התמריצים המוניטריים שהזרימו הבנקים המרכזיים והצמיחה הסינית, שנסוגה רק במעט בעיצומו של המשבר", אמר פרגוסון.

"השאלה האמיתית היא מה עכשיו", אמר פרגוסון, "אנחנו בעולם שאחרי התמריצים. אי אפשר לבצע עוד הרחבה כמותית ואי אפשר לתת לגירעונות של 9% מהתמ"ג להימשך שנים רבות. ארה"ב, בין אם היא תרצה או לא, נמצאת במסלול של הידוק מוניטרי ותקציבי. וזה טוב, משום שכבר ראינו מה עשה גירעון תקציבי למדינות בגוש היורו. אינפלציה בשוקי הסחורות גרמה למהפכות ולמהומות במדינות מתפתחות השכנות לישראל. אחרי התמריצים מגיע ההנגאובר".

"עלינו להבדיל בין בעיות מחזוריות ומבניות", אמר פרגוסון, "חלק גדול מבעיות האבטלה בארה"ב, למשל, אינן מחזוריות, וקשורות לחוסר השכלה בקרב צעירים עניים והעובדה שחלק גדול מהמשרות במגזר הבנייה היו קיימות רק בגלל שהייתה בועת דיור".

פרגוסון התייחס גם לבעיותיה התקציביות של ארה"ב ואמר כי "קוראי 'פייננשל טיימס' אולי קראו הבוקר שממשלת סין מעדיפה אג"ח אירופיות על אג"ח ממשלתיות אמריקאיות וזה סימן חשוב, משום שסין הייתה התומכת העיקרית במחירי האג"ח הממשלתיות האמריקאיות בשנתיים האחרונות. אני כותב כבר שנים שמצבה התקציבי של ארה"ב אינו עולה על זה של יוון ב-2009. הנתונים פשוט נוראיים. אתה הולך לוושינגטון ומנסה לנהל שיחה עם הנושאים האלה, והמחוקקים מביטים עליך בעיניים פעורות. קשה מאוד לגרום להם להסכים על תוכניות רציניות לטיפול בגירעון. התוכניות שהם מציעים צופות גירעון לשנים רבות, וזה לא הפיתרון".

בהתייחסו למשבר החובות ביוון, אמר פרגוסון כי "אני ממשיך להטיל ספק ביתרונות הצנע בתנאים הנוכחיים. הבעיה במציאת פיתרונות היא שכרגע קשה במיוחד לראות כרגע שיספק את כל בעלי העניין. יש מצביעים גרמניים שמשוכנעים שמדינות הפריפריה מרוששות אותם. יש לך בנקים גרמנים וצרפתים שחשופים ליוו, אירלנד ופורטוגל, שלא לדבר על ספרד. יש את חברות הביטוח שמכרו חוזי ביטוח נגד חדלות פירעון (CDS), שייפרעו אם יוון תפשוט רגל. קשה לי להאמין כיצד ניתן למצוא פיתרון במצב הנוכחי. לדעתי הבעיה היא בנקים שעדיין לא מוכנים להכיר בהפסדיהם, ובכך הם יצרנו משבר חובות שלדעתי היה ניתן למנוע אותו וכפו על מדינות כמו יוון להגיע למיתון". "הפיתרון של האירופים הוא לדחות ולדחות את הפיתרון, מתוך תקווה שהוא ייעלם, אבל משברים תקציביים לא יוצאים לחופשה".

פרגוסון הפגין אופטימיות בנוגע לישראל. "הסיפור של ישראל הוא כמעט נס, ויותר אנשים בעולם צריכים להיות מודעים למה שהושג כאן, שהוא התוצאה של מדיניות מקרו-כלכלית מוצלחת מאוד, מדיניות מוניטרית מוצלחת מאוד. אם המוסדות מנוהלים נכון, אפילו מדינה מדברית יבשה יחסית יכולה להפוך למופת של צמיחה כלכלית. ומכיוון שתהליך הרפורמות בישראל לא הסתיים ויש עוד הרבה לעשות בשוק הנדל"ן, בתחום החינוך. אם יש סיבה לחגיגה בישראל היום היא הנס הכלכלי של העשור האחרון. זה סיפור הצלחה אדיר"

בלומברג

יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר וכיום מנהל החטיבה הבינלאומית של ג'יי.פי מורגן צ'ייס, התייחס לדבריו של פרגוסון ואמר כי "ההיסטוריה לא התחילה עם המשבר האחרון. ההיסטוריה לא התחילה אפילו בתאריך הרשמי שבו התחיל המשבר. ההיסטוריה התחילה שנים קודם לכן, בתקופה שבה הייתה לנו צמיחה יוצאת דופן בארה"ב, שבדיעבד התברר שהייתה לחלוטין לא בת קיימא. אז המשבר התחיל. מה שאנחנו קוראים לו היום 'משבר' הוא התיקון של ליקויי העבר, ואם רק ידענו עליהם קודם היינו מקווים שהתיקון יגיע יותר מוקדם".

"עם זאת, אני אופטימי. מדוע אני אופטימי? אני אופטימי משום שלפני 20-30 שנה, אם רצית לדעת לאן העולם הולך כל מה שהיית צריך לדעת זה לאן כלכלת ארה"ב מתקדמת, ואולי כלכלת אירופה. היום יש לנו קטרי צמיחה חדשים, סין והודו ומדינות מתפתחות אחרות."יש לנו מצב חדש שבו זרימת ההון לשווקים המתעוררים היא מאוד משמעותית. היצוא של ארה"ב ושל אירופה מתפשט ליעדים חדשים. 3% מהיצוא האמריקאי הלך לסין לפני 10 שנים, היום מדובר ב-20%", אמר פרנקל. בהתייחסו למשבר החובות באירופה, אמר פרנקל כי "יש לנו תופעה פרדוקסלית שבה האג"ח הקונצרניות נחשבות לבטוחות יותר מהאג"ח הממשלתיות של המדינות שבהן הן פועלות".

לאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, אמר במהלך הפאנל כי "אני חושב שלא יכול להיות ספק שהרבה דברים בכלכלה העולמית ובשווקים הגלובליים לא עובדים כראוי. אם נתעלם מכך ניצור מצב שבו הפסימיות תהפוך לאופטימיות החדשה"

"היווצרות היורו היא פוליטיקה טובה אבל כלכלה רעה. וברור שההחלטה להתחיל במערכת כמו היורו הייתה החלטה פוליטית. אם גוש היורו ישרוד, מה שהתחיל כאיחוד מוניטרי חייב להפוך לאיחוד תקציבי", אמר ליידרמן, "המשבר הנוכחי ביוון מבהיר שהרעיון של איחוד מוניטרי שבו המדינות חולקות את אותו מטבע אבל כל מדינה מנהלת מדיניות תקציב עצמאית, הוא שגוי. אלא אם המערכת תורחב לאיחוד תקציבי, כמו בארה"ב שבה אם לקליפורניה יש בעיות כלכליות יש לה את הממשל הפדרלי שידאג לה, העתיד יהיה עגום".

"צריך לפקח על השווקים הפיננסיים, במיוחד על שוק הנגזרים", אמר ליידרמן. "אם יוון תפשוט רגל, הדבר יוביל לפירעון של נגזרים, של חוזי CDS שאף אחד לא יודע מי הנפיק ומי רכש.. אף אחד לא יודע מה גודל הבעיה, מי מחזיק בהן, מה החשיפה של הבנקים בארה"ב, בגרמניה, בספרד שמחזיקים באג"ח יווניות".

"הדבר השלישי שצריך לטפל בו היא הדרך שבה ממשלות פונות לטיפול בסוגיות חברתיות כמו אי שוויון ועוני. אני שייך לדור של כלכלנים שבו תמיד חשבנו קודם כל על צמיחה, ורק לאחר מכן על פערים חברתיים. ההתפתחויות האחרונות, האביב הערבי ומרד הקוטג' בישראל, הן ביטוי לכך שהסוגיות החברתיות האלה נמצאות בבסיס הבעיה. הדעה לפיה ניתן לדחות את הטיפול בסוגיות חברתיות ולעסוק קודם לכן במדיניות צמיחה שייכת לעבר.

"אתר נוסף שיש לטפל בו הוא המדיניות של מדיניות הבנקים המרכזיים. כולנו יודעים. מהמשבר הקודם וממשברים קודמים, שבועות נכסים נוצרות בסביבה של ריבית נמוכה מאוד ואשראי זול מאוד. למשבר ההלוואות והחיסכון בארה"ב ב-1991 קדמה מדיניות כסף זול. כך גם למשבר ביפן של 1999, וגם למשבר הפיננסי העולמי. מנקודת המבט הזאת, ככל שהריבית תישאר ברמה נמוכה ואפילו שלילית, במיוחד בארה"ב, כך יגדל הסיכון ליצירת בועות פיננסיות חדשות".

"יש הכרה בחשיבות השווקים המתעוררים"

אישר אלוואליה, יו"ר המועצה ההודית לחקר יחסי כלכלה בינלאומיים, אמרה במהלך הפאנל כי "אחד מהדברים הטובים שיצאו מהמשבר הזה הוא התגברות ההשפעה של הג'י 20 וההכרה בחשיבותם של השווקים המתעוררים. זהו צעד משמעותי ביצירת סביבה שבה מדינות מפותחות ומתפתחות מתקשרות ביניהן, תהליך שלא התרחש בעבר".

"לדעתי הודו צריכה להשקיע בקטרים הפנימיים של צמיחה בתוכה, להשקיע בתשתיות, ליצור סביבת השקעות שבה נוכל למשוך משקיעים זרים, לחזק את ההשקעות הפנימיות ולחפש שווקים חדשים בכלכלות המתפתחות", אמרה אלוואליה.

פיטר לאושר, מנכ"ל ענקית התעשייה הגרמנית סימנס, אמר במהלך הפאנל כי "אני עדיין אופטימי. כמובן שאנחנו חיים בעולם של תנודתיות מוגברת, אבל ההתאוששות הייתה חזקה ממרבית התחזיות. כשבוחנים אילו כלכלות התמודדו היטב עם המשבר, נראה לי שיותר ויותר מדינות הבינו את החשיבות של כלכלות חדשניות ותעשייתיות חזקות, את החשיבות של חברות בינוניות וגדולות ושל חינוך. לדעתי זאת הסיבה שכלכלות כמו גרמניה התאוששו במהירות".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#