"אם אתם חושבים שהשרים עובדים בשבילכם - אתם טועים" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם אתם חושבים שהשרים עובדים בשבילכם - אתם טועים"

יו"ר קדימה ציפי לבני טוענת כי דיוני התקציב בישראל הם לא יותר מכיפופי ידיים בין ראש אגף התקציבים לראש הממשלה בסמוך לשירותים. לדבריה, לממשלה הנוכחית אין תוכנית ואין חזון: "ישראל מאבדת את הלגיטימיות - יהיו לכך השלכות כלכליות חמורות"

תגובות

>> אם לשפוט לפי התגובות של 120 המנהלים שהתכנסו בשני בערב במרכז הבינתחומי בהרצליה - המגזר העסקי עם ציפי לבני, ראש מפלגת קדימה ויו"ר האופוזיציה. מחיאות הכפיים, המחמאות וההערות שעלו - הכל שידר אכזבה מהממשלה הנוכחית ורצון בשינוי. אפילו הביקורת שנשמעה מהקהל היתה מסוג, "הכל נכון אבל, למה לא שומעים אותך יותר" ו"האם העמדות שהצגת מקובלות על כל שאר חברי קדימה".

מה שברור, שמחה לא היתה בפורום המנכ"לים של היחידה להכשרת מנהלים. דבריה של לבני - על עתידה של ישראל ומקומה במזרח התיכון, על היחסים עם העולם ועל חוסר היכולת או הרצון של הממשלה לנהל את המדינה - היו פסימיים ביותר, עד כדי דיבורים על הישרדותה של ישראל במבנה הנוכחי. בפתיח הוצגה לבני כמי ששירתה בלא מעט משרדי ממשלה (חקלאות, משפטים, שיכון ובינוי, פיתוח אזורי, קליטת עלייה וחוץ), מה ששימש הרמה להנחתה ללבני, שאמרה שזה לא בגלל האיכויות שלה, אלא בגלל השיטה הגרועה והיעדר המשילות.

"אם אתם חושבים שהשרים עובדים בשבילכם, אתם טועים", פתחה לבני. "אתם רואים אותם בימי ראשון בבגדים חגיגיים, עולים במדרגות ונכנסים לחדר הישיבות של הממשלה, ואתם כמנהלים ודאי חושבים שהם באים לחשוב על טובת החברה בישראל. זו שגיאה. אין בין מה שהשרים עושים כל קשר, לא משפטי ולא עסקי, למה שעושה הנהלה של חברה במגזר העסקי".

היא הוסיפה כי "השרים נבחרו על ידי מגזרים מצומצמים, ומה שהם רואים לנגד עיניהם זה רק ייצוג של המגזר שבחר בהם. כל השאר לא מעניין אותם. מי שיכול לכופף את ראש הממשלה עושה זאת, ואם יש ראש ממשלה חלש - אז בכלל. ומי מפסיד? הרוב שמיוצג על ידי המפלגה הגדולה ביותר בממשלה".

לבני המשיכה: "דיוני התקציב הם כיפופי ידיים בין ראש אגף התקציבים לראש הממשלה בסמוך לחדר השירותים. אין חשיבה מסודרת על סדר עדיפויות לאומי. אם פעם חשבתי שהייצוגיות חשובה כי אנחנו חברה שסועה - מתברר שהתוצאה היא הרת אסון.

"המנגנון הממשלתי מתייחס לשרים כרע הכרחי שצריך לעבור כי הרי ידוע שהשרים מתחלפים במהירות. אם כבר יש שר טוב שרוצה ללמוד את התחום שהוא הופקד עליו, הוא נפגש עם אנשי משרדו, לומד את הדברים, מתייעץ ואחרי כל זה מגיע לפגישה עם האוצר. האוצר כמובן לא מוכן לתת כסף כי הוא שומר על הקופה תחת ההנחה שכל הפוליטיקאים מושחתים. וכך, עד שמספיקים להזיז משהו - השר כבר עוזב. זה יוצר מצב שבו כל הרפורמות הן תקשורתיות בלבד. השר מבין שאין לו מה לחשוב עשר שנים קדימה, אלא רק להכריז על רפורמה במסיבת עיתונאים - ואם לא תהיה כותרת בעיתון של מחר לפחות תהיה ידיעה באינטרנט לאיזה שעתיים".

"ביותר מ-50% מכיתות א' אסור לדבר על ציונות"

לבני ביקרה קשות לא רק את שיטת הממשל ש"מחייבת טיפול" אלא גם את ממשלת נתניהו "חסרת החזון": "אין שיטה שיכולה להצדיק פוליטיקה גרועה כזו. היא לא יכולה להיות תירוץ לניהול גרוע כל כך ולהיעדר חזון. אנחנו נמצאים במחדל מתמשך.

"אנשים מבקרים אותי כשאני עוסקת בתחום המדיני-ביטחוני", המשיכה לבני, "בעוד מעמד הביניים נשחק ומתעוררת מחאה בנושאי הקוטג' ועליות המחירים. 'אנחנו בסך הכל רוצים לחסוך קצת כדי שתהיה דירה לילדים' - הם אומרים. אני אומרת שיש קשר הדוק בין הדברים. המאבק הוא לא על הבית שמצויר על הקוטג' אלא על כל הבית.

"היום המובן מאליו מאז שישראל הוקמה אינו מובן מאליו עוד. זה לא תיאורטי: אם לא יהיה לנו חזון נמשיך לאבד את הלגיטימיות שלנו וזה יחובר מהר מאוד לכלכלה".

לבני הצביעה על המאבק בין שני החזונות: "ישראל כבית לאומי לעם היהודי, אך כמדינה דמוקרטית ובטוחה, רצוי שחיה בשלום עם השכנות - או ישראל שבה יש קיום ליהודים בכל חלקיה. החזון השני שייך לקבוצה שהיא מיעוט בישראל. חלוקת הארץ בין הים לירדן לשתי מדינות היא לא 'טובה' שאנחנו עושים לערבים או לאמריקאים, זהו אינטרס ישראלי מובהק".

לכן, לדברי לבני, יש לקבל שתי החלטות דרמטיות - האחת כלפי חוץ, בנוגע לגבולות, והשנייה כלפי פנים, בנוגע לזהות המדינה היהודית ולשוויון לכל האזרחים שהוא חלק מהערכים הדמוקרטיים והיהודיים. אם לא נכריע היום, נמצא את עצמנו עם מדינה אחת אבל עם שלושה שבטים. כיום ביותר מ-50% מכיתות א' אסור לדבר על ציונות, בחלקן מדברים אידיש ובחלקן ערבית".

לבני ביקשה לנפץ את התפישה שהימין מייצג את האינטרס הלאומי והביטחון, ואילו השמאל רק רוצה לוותר לערבים ולא מבין שאנחנו חיים בשכונה קשה שבה אין עם מי לדבר: "צריך להפריך את התפישה הזו. ממשלת נתניהו הביאה את ישראל לחולשה הכי גדולה בתולדותיה. החוזק מושג גם בכוחנו הצבאי אבל גם בחוסן הלאומי, במערכת ערכית משותפת, ביחסים עם העולם החופשי ובמערכת היחסים עם ארה"ב. הנזיפות בכל העולם, אמנם באנגלית משובחת, לא הופכות אותנו למקובלים. בעבר יכולנו להבחין את עצמנו ממה שקורה מסביב באזור, והעולם האמין לנו. הוא האמין שיש לנו אינטרס לשלום. היום כבר לא.

"כל יום שעובר הוא עוד יום של הפסד, אבל בעבור המתנחלים כל יום שעובר הוא עוד יום של ניצחון, עוד יום שבו לא נאלצו לפנות מאחז", אמרה לבני. "זה לא מאבק תיאורטי אלא הכרעות שצריכות להתקבל כאן ועכשיו. הרחבת התנחלויות לא משרתת אינטרס ביטחוני ולא חזון משותף. 'עופרת יצוקה' הוכיחה שלא צריך את ההתנחלויות כדי להילחם. היישובים לא נתנו לנו ביטחון".

בנוגע להסדר היא אמרה שחובתו של מנהיג ישראל לשמר מקסימום ישראלים בבתיהם. "זו תהיה החלטה דרמטית, אבל בבחירה בין אופציות גרועות, זו האופציה הפחות גרועה. אם לא נכריע - או שיכפו עלינו והתוצאה תהיה פחות טובה, או שהעולם יגשים את מה שחלק מחברי בימין הפוליטי רוצה ויגידו לנו 'אתם יודעים מה, תשברו את הראש וזהו'. ההיסטוריה תשפוט גם את היעדר ההחלטה".

"הגבול הכי מכוער בעולם"

בנוגע למהפכות בעולם הערבי אמרה לבני, "אין לי מושג אם זה אביב או סתיו, אבל ברור שלא צריך להתאחד בפינה ולהגיד שהכל נגדנו, אלא לבחון את השינויים". על החששות מההכרזה על עצמאות בספטמבר אמרה: "דברים ניתנים לשינוי. יש עדיין דרך להשפיע על התהליך לפני שאנחנו מגיעים למצב שבו כל צעד יהיה הרבה יותר קשה לישראל. אומרים, 'עזבנו את עזה, קיבלנו טרור; עזבנו את לבנון, קיבלנו חיזבאללה'. זה נכון, אבל ממשלה חייבת לקבל את האופציה הפחות גרועה.

"ההצעה שלי היא שהסכם שייחתם ייושם רק לאחר שתהיה ממשלה לגיטימית ששולטת בשטח ואחרי שהטרור יפורק. זה יהיה הגבול הכי מכוער בעולם. אני יודעת שהסכם זה לא אומר מסיבות בבית הלבן ופרס נובל ואפילו יכול להיות שיהיה דם ועשן, אבל האם נוכל להגן על עצמנו צבאית אחרי ההסכם? כן.

"אמרתי לנתניהו שיכול להיות שמחיר המחדל טרם נראה לעין, ויכול להיות שהסערה לא תתרחש במשמרת שלו, אבל היא מאיצה ולא צריך לחכות לשיפוט ההיסטוריה. ההחלטות שצריך לקבל איומות ונוראות והן יחצו את העם. אבל האפשרות האחרת היא שישראל תאבד את החזון הציוני המקורי, ותפסיק להיות בית לאומי יהודי. ישראל תבודד ויהיו לכך השלכות כלכליות חמורות. כל מי שעיניים בראשו רואה שצריך לצאת לרחובות ולא רק להתכנס סביב הפחד.

את חוסר הבולטות שלה בתקשורת הסבירה לבני בכך שהיא דורשת משפטים קצרים וקליטים. "יש לי עמדות מורכבות יותר ואני לא מוכנה להיות קיצונית בשביל כותרת. אני משתדלת להגיע לאנשים ולנהל דיאלוג. השאלה היא מה יהיה הפער מול הליכוד לאחר הבחירות ועד כמה נדע לחלק מחדש את הקלפים הפוליטיים. איך ננצח? בהתנהלות נכונה ובהבנה של הציבור שיש אלטרנטיבה. ייתכן שהבחירה שלי לא לשבת בממשלה תאפשר לי להיות היחידה שיכולה לבצע משהו"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#