סיפוח השטחים של אלי ישי - מדורים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפוח השטחים של אלי ישי

3תגובות
אלי ישי
מוטי מילרוד

>> ב-10 באפריל נפל דבר בישראל. שר הפנים, אלי ישי, החליט לספח את כל אזורי התעשייה של המועצה האזורית מטה יהודה לעיר בית שמש. יותר מ-3,000 דונם שתוכננו במשך שנים בקפידה, מתוך ראייה ארוכת טווח, נלקחו בהינף יד.

לא היתה עוד בישראל החלטה על העברת שטחים מרשות לרשות שהתקבלה ללא הסכמת הצדדים. גם במקרה זה, בעוד הצדדים מדברים על חלוקת הכנסות ותחשיבים נשלחים לבקשת ראשי משרד הפנים, אצה הדרך לכבוד השר להחליט מה שהחליט.

ישי נשען לכאורה על המלצות ועדת הגבולות במשרד הפנים, אך בניגוד לעמדות בכירים במשרד. ההודעה על סיפוח אזורי התעשייה של מטה יהודה נמסרה לי על ידי עיתונאים כאשר נחגג אירוע מיוחד בבית שמש, בנוכחות ישי. ועדת הגבולות קיבלה החלטה תוך חריגה מסמכות, בלי שנשמעו עמדות כל המעורבים, לרבות אי זימונם של בעלי העסקים שייפגעו מהכפלת הארנונה, אי זימונם של תושבים שייפגעו מהפגיעה בפרנסתם, של עובדים שיפוטרו ושל מומחים שיעידו על ההשלכות הצפויות.

הפנייה לוועדת הגבולות נעשתה לפני שלוש שנים לצורכי פשרה בלבד וכדי לקדם הסכמות בין שתי הרשויות, שעד לאחרונה היו בקשרי שכנות טובים. תחילה דובר על חלוקת הכנסות ועל העברה של שטחים חקלאיים בלבד, בהסכמה. אך התיאבון של פרנסי העיר, המשויכים פוליטית לסיעתו של שר הפנים, גדל והלך.

ההסכמות נהפכו להכפשות ונציגי בית שמש בוועדת הגבולות שינו את הטון והחלו להשמיע אמירות בסגנון "יש רצף שלטוני, על ההחלטה יצטרך לחתום השר שיהיה באותו זמן וכדאי לכם להזדרז, לכו תדעו, אולי זה יהיה ישי"; ו"פנינו לשלום, שטחים תמורת שלום". ובאילו שטחים מדובר? כאלה שהושקעו משאבים רבים בתכנונם, פיתוחם ושיווקם. שטחים מניבים שיותירו רשות אחת נגזלת ועשוקה ורשות סמוכה שמחה על קבלת הכסף מן המוכן.

אזורי התעשייה של מטה יהודה מניבים כ-13 מיליון שקל בשנה. לבית שמש, עקב הארנונה הגבוהה הנגבית שם, היא תניב כ-40 מיליון שקל בשנה. צעד זה לבדו יגרור פיטורים של עובדים, סגירת מפעלים, תביעות מצד מפעלים שבחרו לקיים עסקיהם במטה יהודה נוכח יתרונותיה, אך חמור לא פחות מאלה - ההחלטה תהפוך את מטה יהודה, המועצה האזורית הגדולה בישראל, לרשות גירעונית. זאת, לאחר שנתיים שבהם נאבקנו בכל דרך להגיע לאיזון תקציבי. ההשקעות בתשתיות ובחינוך בהכרח יפחתו. הארנונה לעשרות אלפי תושבי המועצה בהכרח תגדל. על השלכות אלה איש לא נתן את הדעת.

בשנות ה-90 סופחו 40 אלף דונם ממטה יהודה לטובת בית שמש בהסכמה, אך ועדות התכנון שם לא חשבו על הקצאת די שטח לתעשייה ולמסחר. ועדת הגבולות גם לא נתנה דעתה על כך שבבית שמש קיימים כיום אלפי דונמים המיועדים לתעשייה, שכלל לא פותחו. לכן גדולה עוד יותר התמיהה על החלטת השר: האם לא ראוי שהעיר החרדית בית שמש שמתרחבת, כדברי ראש העיר בוועדה, "באברכים חסרי יכולת", תפתח קודם את שטחי התעשייה שברשותה בטרם היא גוזלת שטחי תעשייה מניבים מרשות אחרת? האם יש שיקולים אחרים שגוברים על השיקול העיקרי?

על כך נאמר בסיפור גזילת כרם נבות היזרעאלי: "הרצחת וגם ירשת?". ימים יגידו אם מפלגה גדולה תיישם אותו במדינה היהודית הלכה למעשה.

הכותב הוא ראש המועצה האזורית מטה יהודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#