אנחנו צריכים עוד מלאכים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנחנו צריכים עוד מלאכים

תגובות

>> בספרם "מדינת הסטארט-אפ - מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל", כותבים המחברים דן סינור ושאול זינגר על הסיכונים בשמירת המומנטום של אותו מנוע הצמיחה. הסיכונים הראשיים לדעת הכותבים הם המצב הגיאופוליטי, הפסקת העלייה מבריה"מ לשעבר, ירידה של היתרון האקדמי והיכולת או הרצון של קרנות הון הסיכון להשקיע בסטארט-אפים ("הון לחדשנות").

המחסור ב"הון לחדשנות" מאט את התפתחותם של מיזמים חדשים או מונע את הקמתם. מספר בעלי הרעיונות העומדים בפני הקמת חברות הזנק או חברות הזנק שכבר הוקמו ונמצאות בתחילת דרכן, גדל באחרונה בצורה משמעותית. אין ספק שאחוז גבוה של אותם מיזמים לא יגיע לקו הגמר כחברות עסקיות מצליחות. הסיבות לכך הן רבות, ואחת המרכזיות בהן היא מחסור במקורות כספיים למימון חברות אלה עד לשלב החבירה לגורמים מממנים. גורמים אלה נכנסים לתמונה בשלב בשלות מסוים של החברה, ומתקשים לעשות כן בשלבים מוקדמים מדי.

קרנות הון סיכון בדרך כלל אינן ממהרות להשקיע בחברות ובמיזמים בתחילת דרכן, ואז הברירה העומדת בפני היזם היא לפנות לאנג'לים או לגייס כספי משפחה, חברים או הון אישי. ואולם אופציה זו היא קשה למימוש ואינה אטרקטיבית, היות שהיא מכניסה מתחים נוספים מעבר לקשיים הטכנולוגיים והעסקיים שקיימים לאורך כל הדרך בהקמת המיזמים. לעומת זאת, קיימת בישראל אוכלוסייה של בעלי מקצועות חופשיים ואחרים שיש להם מקורות כספיים רבים, אך הם מחפשים דרכים להשקעות בהן הסיכון נמוך, דבר הגורם להם "לשבת על הכסף".

משרד האוצר יזם חוק המאפשר את הקטנת הסיכון בהשקעה במחקר ובפיתוח בחברת הזנק חדשה של יחידים בעלי מקורות כספיים נזילים. התיקון מכיר בחשיבות ההשקעה של יחידים בחברות הזנק בתחילת דרכן, ומאפשר למשקיע לנקות שליש מסכום ההשקעה כל שנה במשך שלוש שנים מכלל הכנסתו החייבת במס. אם נתרגם את ההטבה לשפת המעשה, יחיד הנמצא ברמת מס שולי של 40% ומשקיע 900 אלף שקל, יקבל הטבת מס של 360 אלף שקל. כלומר, בפועל יקבל המשקיע מניות בחברה בערך של 100% מהשקעתו, אך יוציא מכיסו רק 60% מהונו הפרטי.

זוהי יוזמה ברוכה שעשויה להגדיל את מספר חברות ההזנק ואת קצב הפיתוח שלהם. ואולם המודל חייב להביא בחשבון שקיים סיכון ש"כסף זול" עשוי להביא תמיכה בפרויקטים שסיכוייהם לשרוד נמוך.

לדעתי, הסינון הטבעי של המשקיעים והיועצים שלהם ימנע את התופעה. המוטיווציה לכתיבת שורות אלה היא העובדה ששיווקה של התוכנית עד כה לא הצליח להביא את הבשורה למקומות הנכונים. אני מקווה שדברים אלה יגיעו לידיעת בעלי ההון, ציבור התעשיינים, היזמים ונותני שירותים שידרבנו את כולם לשימוש מורחב בתוכנית.

ולמקטרגים, בראייה לטווח ארוך הירידה הזמנית בגביית מסים צפויה להביא להגדלת הגבייה, הגדלת התל"ג והיצוא, וכן להגדלת היקף התעסוקה בטווח הנראה לעין. עלינו להמשיך למצוא דרכים שיגדילו את היקף תעשיות עתירות הידע בישראל האחראיות לכ-15% מהתוצר בישראל ומעסיקות כ-270 אלף עובדים.

הכותב הוא יזם ולשעבר יו"ר אפלייד מטריאלס ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#