"אזרחים מתקוממים נגד הקוטג' ולא נגד שירות ממשלתי גרוע" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אזרחים מתקוממים נגד הקוטג' ולא נגד שירות ממשלתי גרוע"

(עדכון) השר מיכאל איתן בכנס קיסריה: "גם פקידי ממשלה מבינים כמה מקומם להיכנע למונופול"; מנכ"ל האוצר: הנטל הבירוקרטי בישראל - כ-30 מיליארד שקל

16תגובות

(עדכון) "אני לא מבין מדוע אזרחים מתקוממים נגד הקוטג', מוצר זניח שיש לו תחליף, ולא נגד שירות גרוע שהם מקבלים מהממשלה" - כך אמר היום השר מיכאל איתן בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה במסלול האקדמי המיכללה למינהל בראשון לציון.

"בשבוע שעבר פלטפורמה אינטרנטית נשאה את מחאת הקוטג'. אני החרמתי את הקוטג' לפני מספר חודשים כשראיתי את המחירים מזנקים. אבל המחאה בפייסבוק הפתיעה אותו ואני לא מבין למה זה קרה בגלל הקוטג'. זה מוצר שולי שיש לו תחליפים. מדוע אנשים מוחים על הקוטג' ומשלימים עם שירות ציבורי גרוע? כמו מענה טלפוני במשרדי הממשלה. מדוע אזרחים לא מוחים על קושי לא סביר בקבלת מענה מהממשלה והם סובלים תורים ארוכים", אמר איתן.

לדבריו, חבר אמר לו שמול הממשלה האזרחים הם "פודלים" כי אין לממשלה תחליף. "אבל היום ישנם פקידים ממשלתיים שהצטרפו למחאת הקוטג', והם מבינים כמה מקומם להיכנע לתכתיב של בעל מונופול. הם יבינו שמחר לא כדאי להגיע למצב שאזרחים יתקוממו נגד שירות גרוע לציבור מהממשלה", הדגיש איתן.

הנטל הבירוקרטי בישראל: כ-30 מיליארד שקל

"בהנחה שאנחנו דומים לאיחוד האירופי, המשמעות של הנטל הבירוקרטי - החיובי והשלילי - היא 30 מיליארד שקל. זו עלות ישירה, לא נזק עקיף מדברים שמתקדמים לא כמו שצריך. זה לא אומר שניתן לחסוך את הסכום, אולם זה הנטל הכולל" - כך אמר היום מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני.

לדברי שני, הוועדה העוסקת בהסרת חסמים במשק תטפל בנושאי תקנים ויבוא מזון, בין שאר התחומים שהיא עוסקת בהן.  "מכון התקנים מהווה חסם", ציין שני. "מצאנו שגם יבוא מזון הוא נושא חשוב לחלק לא מבוטל מהעסקים. לקחנו מגוון עסקים ונטפל בהם בוועדות משנה במטרה לפשט תהליכים. המשותף לכולם הוא שהעסק רואה מיגוון משרדי ממשלה שלא רואים את טובת העסק בצורה אחידה".

לדבריו, הוועדה תמשיך לטפל בקיצור הליכים בירוקרטים שפוגעים בעסקים כמו ניהול כח האדם הממשלתי בצורה יעילה יותר ושיפור התנהלות מול עסקים. בנוף תצא לדרך בדיקת עלות הבירוקרטיה במדינה. "איתרנו סדרת נושאים לקדם עם המיגזר הפרטי וניישם שיטה שתכמת כמה עולה הבירוקרטיה. נרחיב אותה למיגוון רחב יחסית של משרדי ממשלה. משרד הגנת הסביבה ממתין לצאת לדרך כדי לראות כמה עולה הנטל הבירוקרטי שהוא מטיל על הציבור".

ממשל אובמה חייב את המשרדים הביצועיים הממשלתיים להגדיר את שלושת מאגרי המידע המשמעותיים ביותר לעסקים ולציבור ולהוציא אותם תוך 30 יום לציבור בצורה נגישה. שני אמר כי זו דוגמה לסוג ההחלטות שממשלה יכולה לקדם. לדבריו, השר מיקי איתן מקדם מהלך כזה בישראל. "נפעל לחבילות שירות שניתן לתת שמשותפות לכמה משרדי ממשלה", אמר שני.

חמדני: המוסדיים נכשלו בהסדרת פעילות החברות הציבוריות

פרופ' אסף חמדני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית אמר בפורום, כי הגופים המוסדיים בישראל כשלו בהסדרת פעילות החברות הציבוריות, לעומת הצלחת הגופים המוסדיים בבריטניה בתחום זה.

"אביא דוגמה לנסיון בישראל שנכשל וימשיך להיכשל", אמר חמדני. "יש מדינות שאומרות שהן לא רוצות להכתיב רגולציה לפעילות דירקטוריון. הציפייה היא, שמוסדיים יבואו, יקחו את המודל ויכתיבו נורמות לחברות צבוריות: לא נשקיע בחברה שלא תעשה כך וכך. התאגנות מוסדיים מסוג זה קיימת בבריטניה". לעומת זאת בישראל, לדבריו, המודל של פיקוח מצד השוק (לא מצד הרגולטור הממשלתי) קיים מ-2006 בדוח גושן אך הוא נכשל. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות הפך חלק מההמלצות הוולונטריות למחייבות.

"בחלק גדול מהמדינות יש שוק פעיל שלוקח רגולציה ממשלתית כריצפה ומכתיב התנהגות בענייני ממשל תאגידי. בבריטניה המוסדיים התאחדות וקבעו קוד התנהלות לחברות ציבוריות. בישראל זה לא קיים. כל שנתיים מוקמת ועדה שמנסה להשפיע על המוסדיים. הגיע הזמן לשנות כיוון ולחשוב על אסטרטגיה שתעודד חלופות פיקוח מבוססות שוק או רגולציה ותקל על חברות שמאמצות מנגנונים רגולטיבים. צריך לעודד מעבר לרגולציה עצמית, לחזק גופי פיקוח ואת המחקר בעניין הרגולציה הפיננסית", הוסיף חמדני.

"בתחום הגנת משקיעים היינו רוצים תמהיל אופטימלי בין גורמים מדינתיים וגורמי השוק. בישראל יש גורמי פיקוח וגופים מוסדיים; ובתי משפט נכנסו לזה רק באחרונה עם הקמת בית המשפט הכלכלי, אחרים לא באמת התמחו בתחום", הסביר חמדני.

כדוגמה נוספת, ציין חמדני את תגמול הבכירים. לדבריו ישנה יוזמה פרטית לקבוע תקרת שכר בחברה ציבורית על ידי חברי כנסת. "בעיני זה מודל מאוד בעייתי. לא כל תקרה מתאימה לכל חברה", אמר. מאידך, ישנה ועדת נאמן שמציעה לאפשר לדירקטוריון לקבוע את שכר הבכירים. "היתרון המרכזי של ההצעה הוא שמשקיעים יגנו על עצמם. החסרון הוא שקיים חשש לפגיעה באיזון. האם אני רוצה, שבעלי מניות יכתיבו שכר? זה תלוי בהנחה שיש שוק מוסדי פעיל", הסביר.

חמדני טוען שבעיות הרגולציה באות לידי בטוי ממצב שאין לו הצדקה - חוסר תיאום בין גורמי הפיקוח. כמו כן, יש בעיה של היעדר תשתית אקדמית מחקרית שתשפר את בסיס הידע לגבי רגולציה פיננסית.

לדבריו,  היה משבר עולמי בשוק ההון שדווקא חיזק את הרגולציה: "בישראל אנחנו רחוקים מהחקיקה האמריקאית לכן צריך לקחת דברים בפרופורציה. הבעיות שאני מזהה בישראל הן שאין הרבה חלופות למעורבות הרגולטור הקיימת. אין לנו תרבות של הסדרה עצמית או פיקוח מכוחות השוק. כיום יש נטיה גוברת של יוזמות חקיקה פרטיות בישראל בתחום הפיננסי. פעמים רבות עדיף שהרגולטור יפעל לפני שיגיעו יוזמות כאלה", אמר חמדני.

השר מיכאל איתן העיר, כי לרוב יוזמה פרטית בכנסת נובעת מבקשה של רגולטור שלא הצליח להעביר את היוזמה שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#