"ועדת הריכוזיות תצטרך להציג כלי תחרות חדשים" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ועדת הריכוזיות תצטרך להציג כלי תחרות חדשים"

דרור שטרום: מחיריהם של מוצרי החלב התחילו להשתולל כשהממשלה הסירה את פיקוח המחירים וכשחוקקה את חוק משק החלב, שייצר מעין קרטל

4תגובות

<< חגיגת המחירים הגדולה בשוק החלב החלה ב-2006, אומר דרור שטרום, לשעבר הממונה על הגבלים העסקיים, שמסביר: עד 2005 התנהל שוק המזון תחת פיקוח, לא רק של מחירים אלא גם של רשות ההגבלים העסקיים, שחקרה את התנהגות הרשתות והספקים. "באותן שנים היתה התאמה מסויימת בין מדד המחירים לצרכן לעליית מחירי מוצרי החלב". לדבריו, המדינה הסירה את הפיקוח ממשק החלב בשלוש נקודות זמן, שבהן אפשר לראות פער הולך ומתרחב בין מדד המחירים לצרכן למחירי מוצרי החלב.

עופר וקנין

לדברי שטרום, המקרה הראשון היה כאשר הוציאו מוצרים מפיקוח, כמו הקוטג'. השני היה עם תחילת הדיון בחוק משק החלב, שקבע מעין קרטל חוקי. השלישי היה באחרונה, כשחוק משק החלב נחקק.

"ככלל, שווקים מעוטי שחקנים מועדים לפורענות, וברגע שמסירים מעליהם את השמירה, יש התפרעות", אמר שטרום. "זה בדיוק מה שקרה פה. ראשית, הוסר הפיקוח מהמוצרים החשובים ביותר בתחום - גבינה לבנה, קוטג' ומעדני חלב; שנית, הועבר חוק החלב, שיוצר בעצם משק מקורטל בחסות החוק - משטר של איסור ייבוא, מכסות ואיסור על הוזלות מחיר. כנראה לא היה צריך יותר. אלה תורגמו עד מהרה על ידי השחקנים כהתרת הרסן והתוצאה לא איחרה לבוא".

שטרום מסביר כי קיים קשר מובהק בין התנהלות השוק הריכוזי הזה לבעיית התחרותיות במשק: "הכתובת על הקיר, ואם ועדת התחרותיות לא תכונן כלים חדשים ורציניים לטיפול בבעיות המשק בנושא מיזוגים ופיצולים והתנהלות של הרתעה הדדית של שחקנים - אז כל שני וחמישי תהיה פה מחאה של מוצרי יסוד". לדבריו, חוק קבוצות ריכוז וחוק ההגבלים אינם נותנים כיום פתרון מספיק לבעיות מסוג זה, ונדרשים כלים יעילים יותר.

שטרום אמר כי צריך לתקן את השיטה ולא לייפות את המציאות בסיסמאות. "החזרת מוצרים לפיקוח היא פתרון טוב ליום הראשון, אבל הפיקוח על המחירים כפי שהתנהל אינו כלי שמוכיח את עצמו. הוא מאבד מיעילותו לאורך זמן. המפתח בסופו של דבר נמצא בידי ועדת התחרותיות. כל תפיסת המשחק התחרותי במשק קטן חייבת לעבור רביזיה שתוצאתה כלי אכיפה חדשים לרשות ההגבלים העסקיים", הוסיף.

ועדת הכלכלה דורשת הורדת מחירים

ועדת הכלכלה של הכנסת קראה אתמול ליצרניות מוצרי החלב לנקוט צעדים מיידיים להוזלת מחירים. הוועדה קראה לממשלה להחזיר את מחיר הקוטג' לפיקוח, ולבחון הטלת מע"מ מופחת על מוצרי יסוד, לרבות מוצרי חלב, ולהקים ועדת חקירה פרלמנטרית. הצעת ההחלטה של הוועדה נוסחה על ידי היו"ר, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד).

לדיון הדחוף בעליית מחירי הקוטג' שנערך אתמול בועדה הגיעו רק תשעה מחברי הוועדה. ראשי יצרניות מוצרי החלב הגיעו, לאחר שבסוף השבוע הבהיר שאמה-הכהן כי היעדרותם תגרור יחס דומה מהוועדה. ראשי החברות הציעו, כל אחד בשפתו, לקיים בדיקה כוללת של עליית המחירים בשנים האחרונות, ובכלל זה עליית תשומות הייצור, והבטיחו לשתף פעולה. הם לא נענו לחשוף בישיבה את רווחיהן או להוזיל מייד את מחירי הקוטג'.

יצרניות מוצרי החלב שיגרו לדיון את הלוביסטים שלהם, שחלקם שוחח בסוף השבוע עם ח"כים בניסיון לרכך את גלי הביקורת ולתלות את הייקור גם בהתייקרויות התשומות וברווחיהן של רשתות השיווק. אחד הח"כים העיר בציניות: "הם גילגלו את ההאשמות לעליות התשומות, וכולם מסכימים לבדיקה שתיארך זמן רב, ובינתיים הן לא מורידות את המחיר".

ראשי רשתות השיווק, למעט רמי לוי הבעלים של רשת שיווק השקמה, לא הופיעו לדיון אף שהוזמנו. שאמה-הכהן אמר כי לוועדה אמנם אין יכולת לפעול כנגדם באופן פורמלי, אבל "הן עוד ישמעו ממנו".

ביוזמתו של שאמה-הכהן, המליצה הוועדה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מחירי המזון והריכוזיות בענף רשתות השיווק. יצויין כי מליאת הכנסת היא המוסמכת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. אם זו תוקם, היא תכלול בבדיקתה גם את תקופת ממשלת קדימה, שב-2006 בתקופת כהונתו של אברהם הירשזון כשר אוצר הוסר הפיקוח על הקוטג'.

ועדת הכלכלה קבעה עוד כי "אין דבר מסוכן מזעמו של הציבור לאורך זמן". הוועדה פנתה ליצרני מוצרי החלב בקריאה: "היו קשובים לרחשי הציבור ותקנו כמה שיותר מהר את המצב. בכל יום שעובר אתם צוברים נזק שבא לידי ביטוי בכנסת".

"קוטג' הוא לא קוויאר"

בפתח הדיון קרא שאמה-הכהן להחזיר את מחירי הקוטג' לפיקוח. "החזרת פיקוח נשמע לא פופולרי ברמה הכלכלית, כי כולנו רוצים משק חופשי אזרחי, אבל אין סיבה שהאזרחים ישלמו יותר. הוויכוח הוא לא על סיגריות וקוויאר, אלא על קוטג' - שהוא מוצר יסוד, התוספת ליד החביתה בסנדביץ' של הילד בבית ספר. קוטג' הוא לא קוויאר - זה מוצר בסיסי".

שאמה-הכהן הוסיף כי "מחירי הקוטג' הם סמל לסערה חברתית-פוליטית שדורשת מענה מיידי ודחוף. יש הרבה מחלוקות סביב הסיפור של מחיר הקוטג' המנופח, אך אין מחלוקת שהמחיר גבוה, ויש הטחת האשמות בין הגורמי השונים. כפי שאני רואה את הדברים, יש שלושה גורמים שעשויים להיות אחראים כל אחד בנפרד: הראשון הוא המדינה - הממשלה החליטה שמשק החלב ינוהל על פי מכסות, והמחיר ייקבע על פי פקיד ממשלתי; השני הוא המחיר שבו היצרנים מוכרים את המחיר לרשתות השיווק; והשלישי הוא מרווח השיווק של רשתות השיווק.

שרת החקלאות, אורית נוקד, אמרה: "בטווח המיידי, כדי להשיב את אמון הציבור יש להחזיר את הקוטג' לפיקוח לתקופה מסוימת, ובמקביל לשקול צעדים נוספים". נוקד מתכוונת לחתום על צו שיחייב דיווח רווחיות על כל המוצרים שיצאו מפיקוח מ-1999.

תנובה: "לבצע בדיקה יסודית"

אייל מאליס, מנכ"ל תשלובת החלב של תנובה, אמר כי "אין ספק שהימים שעוברים עלינו לא קלים. כולנו עדים לכך שהקוטג', שמסמל את המוצר הכי ישראלי שיש והוא הפופולרי ביותר, נהפך להיות סמל שמנקז את תחושות הצרכנים שלנו, ולא מהיום, למגמה של עליית מחירים, שהיא רחבה יותר מהקוטג'. בהיותו מוצר אהוב ורלוונטי, הוא נהפך לסמל של מחאה של הציבור. אנו חייבים להיות קשובים. תפקידנו כחברה ישראלית להאזין לכך, לשמוע ולפעול בהתאם".

מאליס הוסיף "אין ספק שנדרש פה מהלך, שלתפישתנו הוא מהלך כולל. אנו מציעים שתתקיים בדיקה יסודית על כל מרכיבי העלות של שרשרת המזון המורכבת מהחקלאים, המחלבות, הקמעונאים והממשלה - הבדיקה צריכה לכלול את כל ההיבטים".

מאליס הדגיש כי "תנובה תשתף פעולה עם הרגולטור במהירות. תנובה תהיה פתוחה לכל שאלה. אם הבדיקה תגדיר שצריך לעשות תיקון במחיר - יש לפעול בהתאם. הכנסת מוצר לפיקוח אינה דווקא הפתרון. נפעל במהירות הבזק כדי שהפתרון יבוא לרווחת הצרכן".

בתשובה לשאלתו של שאמה-הכהן מדוע שתקה תנובה בשבוע האחרון, אמר מאליס: "ברור לנו שהצרכנים חשובים לנו מאוד, ושמדובר במחאה שיותר רחבה ממחאת הקוטג'. לכן, לבוא ולהגיב עניינית רק על הנושא זה רק חלק מהתמונה".

מאליס ציין כי "מ-2007 עלה מחיר המטרה (התמורה שמשלמות המחלבות ליצרני החלב ברכישת חלב גולמי; צ"ז וא"ק) ב-30% ומחיר הקוטג' עלה ב-40%. עלויות היצרנים כוללות את מחיר החלב, שכר עבודה, מים, אנרגיה וכל הרכיבים שחלקם עלו ב-25% וחלקם ב-65%. תנובה לא העלתה את מחיר הקוטג' מאז נובמבר האחרון.זה חלק מהרגישות ומהמאמץ שאנו עושים".

בתשובה לשאלת שאמה-הכהן אם מחיר הקוטג הוא ריאלי, השיב מאליס כי "המחיר משקף את העלויות השונות". עוד אמר כי רמת הרווחיות של החברות הציבוריות היא סבירה. "מחיר הקוטג' משקף את סך העליות במוצרי השרשרת. אנו צריכים למצוא את הפתרון ולא לחינם תנובה לא העלתה את המחירי המוצרים בהעלאה האחרונה".

מאליס הוסיף כי "חברות המזון הציבוריות עובדות ברמת רווחיות מקובלת בענפים דומים בעולם ולא משקפת חוסר איזון". עוד ציין כי "בכל בדיקה שתהיה, תנובה תחשוף את כל הנתונים ותעבור בשקיפות מלאה כולל נתוני העלויות והרווחיות".

היצרניות מאשימות את רשתות השיווק

ציון בלס, מנכ"ל שטראוס ישראל, קרא לערוך בדיקה מיידית של "כל בעלי העניין" - חקלאים, מחלבות, רשתות שיווק והמדינה. לדבריו, "אף אחד מיושבי החדר לא יכול להשאר אדיש לזעקה הצרכנית. כל בוקר אנו צריכים להיבדק מחדש על ידי הצרכנים. לכן, אם יש משהו חשוב הוא הצרכנים - ומה הם חושבים עלינו כחברה. כל בעלי העניין צריכים לעשות מעשה זה ולבדוק איך מחיר הקוטג' הגיע לאן שהגיע. החוכמה היא לא לחפש מי אשם. אני קורא לכל בעלי העניין - להתכנס מייד כדי לפתור את הבעייה ולתת מענה לזעקה הצרכנית".

ערן אלסנר, מנכ"ל טרה, קרא להקים "שולחן עגול" לבחינת מחירי הקוטג'. הוא אמר כי הוצאות הייצור וחומרי גלם וכן הוצאות השיווק וההנהלה מגיעות ל-24% ממחיר הקוטג'. אלסנר הוסיף כי "אנו לא קובעים את מחיר המוצר וצריך להפנות את השאלות לקמעונאים. אנו מוכרים את הקוטג' ב-4.76 שקלים ומחירו מגיע לכ-8 שקלים".

>> שאמה-הכהן העיר: "חשבנו שהבעיה היא אצל המחלבות, אבל מתברר שגם לקמעונאים יש מה להסתיר, וזה מוזר שהם בחרו לא להגיע לדיון".

שאמה-כהן קרא לחברות החלב להוריד את המחיר של הקוטג' לאלתר. "הציבור רואה את חברות החלב כאחראיות הישירות. אני הייתי מציע לכם כיועץ לקחת רגולציה עצמית זמנית ומתוך אחריות להוריד את הלחץ מהציבור לקיים את הבדיקה לא בחרמות, אלא להוריד את המחיר. יש להתאים את המחיר לסל מוצרי החלב. תורידו את המחיר באופן רלוונטי ואתם רק תרוויחו". ראשי חברות החלב לא הרימו את הכפפה ולא נענו לדרישתו.

שירה גרינברג ממשרד האוצר אמרה כי המשרד פועל להתיר יבוא מוצרי יבוא ובוחן גם את המכסים על יבוא מוצרי חלב. "אנו מעוניינים לקיים בדיקה, כפי שנעשתה ב-2006, של מכלול מוצרי החלב ולא רק של הקוטג'. יש לבדוק את הגמישות בענף, היצע מול ביקוש, ריכוזיות ומוצרים חליפיים, ולפי זה לקבוע אילו מוצרים צריכים להיות תחת פיקוח". צביה דורי, המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת, התנגדה להחזרת הפיקוח על המחירים על מוצרי החלב. "פיקוח על המחירים זה דבר הכי גרוע. המשרד חושב שהדרך הנכונה לפתוח תחרות הוא דרך פתיחת היבוא".

"אין פה שוק חופשי יש ג'ונגל - מדובר בעושק לשמו. טוב שיש אפשרות לקיים מחאה", אמר ח"כ עמיר פרץ (העבודה). "אני בהחלט חושב שאסור לצאת מהדיון ללא החלטות. חייבים להחזיר הפיקוח על המחירים באופן מיידי ולהתנגד לפיקוח באופן מוחלט. מאז שהוסר הפיקוח על המחירים מחיריהם של מוצרי החלב עלו. אף אחת מהחברות לא הסכימה לחשוף את הרווחים על גבם של הצרכנים. יש להקים ועדת בדיקה יסודית. אם הממשלה לא תקים ועדת בדיקה יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית".

ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה) אמר כי "יש פה שילוב של קפטיליזם חזירי עם ממשלה חסרת חמלה שהביאה למצב שיש אנשים שיכולים לקנות 27 אלף גביעי קוטג', מול משפחה אחת שלא יכולה לקנות גביע קוטג' אחד". יפתח שקד, ממובילי המאבק נגד עליית מחיר הקוטג,' אמר: "חברים שלי אומרים שהם שוקלים לעזוב את ישראל. אנו מנהלים מאבק שפוי והוגן וזו הסיבה שלא קראנו להחרמה של חברה שלמה. אנו לא מתלהמים, אלא מבקשים שהחברות יעשו בדק בית. הגזמתם", אמר בפנותו אל ראשי יצרניות מוצרי החלב.

לדבריו, "המאבק הוא לא רק על הקוטג', אלא על הבית. אנחנו אוהבים את המוצרים שלכם, רק אל תגזימו במחיר. לא יכול להיות שבבריטניה מוכרים שקדי מרק של אסם ב-9 שקלים כשבישראל המחיר הוא 15.99 שקל. מחיר במבה של אסם בבריטניה הוא 1.39 שקלים, ופה 2.7 שקלים". שקד הוסיף כי "לתנובה יש כוח אדיר בשוק. זה קרטל. שר האוצר טעה שרצה לפתוח את השוק ליבוא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#