החרדים מקימים מפלגה - האג'נדה: טוב לחרדים לעבוד - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החרדים מקימים מפלגה - האג'נדה: טוב לחרדים לעבוד

המפלגה חדשה - "טוב", קוראת לציבור החרדי לצאת לעבוד ועכשיו הם מנסים להשיג דריסת רגל בלשכת עורכי הדין בבחירות שייערכו בשבוע הבא

12תגובות

פברואר 1999. ירושלים לא ידעה מעולם כזו הפגנת כוח. רבע מיליון חרדים, לפי הערכות המשטרה, או חצי מיליון לפי הערכות המארגנים, הצטופפו בשערי הבירה והפנו את חציהם לעבר מטרה אחת: מערכת המשפט של ישראל. "אבינו מלכנו, בטל מחשבות שונאינו", זעקו שם ההמונים. היתה זו המחאה הגדולה ביותר של המגזר החרדי, שכעס על שורת החלטות של בג"ץ בנושאי דת ומדינה.

יולי 2011. בחדר ישיבות בבניין ישן בפתח תקווה יושבים כמה עורכי דין דתיים וחרדים ורוקמים תוכניות. הזיכרון של המפגן ההיסטורי ההוא רחוק. עכשיו המטרה הפוכה: בפעם הראשונה אי פעם מנסים עורכי דין חרדים להשתלב במערכת המשפט של ישראל ולהכניס נציגות ללשכת עורכי הדין, בבחירות שייערכו בשבוע הבא.

כושר ארגון נראה כצד החזק שלהם. "אנחנו בישורת האחרונה של המרוץ", פתח את הדיון עו"ד יחזקאל רוזנבלום, חרדי תושב בית"ר עילית, שנמצא במקום השני ברשימה הארצית של החרדים. "אנחנו חייבים לסגור את כל הפרטים האחרונים של יום הבחירות, לוודא שהטלפניות שלנו יוצרות קשר עם כל עורך דין ולוודא שיגיע להצביע".

רשימות עוברות מיד ליד, תקנוני הבחירות נקראים בעיון והדילים הפוליטיים נבחנים שוב בלחישות מפה לאוזן - כדי שאוזני הכתב שבחדר לא ישמעו מה שהן לא צריכות לשמוע. אך אין לטעות. משמעות ההתמודדות של רשימת חרדים בלשכת עורכי הדין חורגת מגבולות הברנז'ה המשפטית. אחרי שנים ארוכות שבהן הפסקת לימוד התורה, רכישת השכלה ויציאה לעבודה נחשבו צעד בזוי, יש כיום לפי הערכות 2,000 עורכי דין חרדים, שמייצגים את החרדי החדש שלא מתבייש ללכת לעבוד.

רבים מעורכי הדין האלה, ומחרדים צעירים עובדים אחרים, מצאו לעצמם בית פוליטי חדש: סיעת טוב. "ההגדרה הכי פשוטה וכללית של סיעת טוב היא תנועה של חרדים עובדים", מסכם רוזנבלום. כמובן שהשילוב של חרדים עובדים שמקימים סיעה פוליטית חדשה זה דבר שלא עובר בשתיקה בהנהגה החרדית.

"שועלים המחבלים בכרם"

כדי להבין מהיכן צמחה פתאום סיעה חרדית שחרטה על דגלה את הצורך להתפרנס, צריך לחזור ארבע שנים אחורה - למערכת הבחירות המוניציפלית של העיר החרדית בית"ר עילית. העיר, שמונה כ-36 אלף תושבים ושהוקמה בסוף שנות ה-80, היתה נתונה במשך השנים תחת שלטון בלעדי של ההנהגה הרבנית: הם קבעו מי יהיו ראשי הערים, הם הקימו ועדות קבלה לא רשמיות שהחליטו מי יוכל להתיישב במקום ומי לא, והם הורו אילו ילדים יוכלו להתחנך במוסדות הלימוד ואילו לא. ההנהגה החרדית דאגה שכל מי שלא מיישר קו עם הקו החרדי האדוק ימצא את עצמו בחוץ.

אך קהילה גדולה של צעירים חרדים לא היתה מוכנה לקבל את התווית של סוג ב'. בבחירות ב-2007 הם התאגדו לראשונה במסגרת פוליטית של סיעת טוב, התמודדו בבחירות המוניציפליות - ולמרות מסע גינויים מקיר לקיר של ההנהגה החרדית, זכו במושב אחד במועצה המקומית.

ב-2008 התמודדה סיעת טוב גם בבחירות בבית שמש - וגם שם, למרות פשקווילים שפוזרו ברחובות העיר נגד אלה "המתריסים נגד גדולי ישראל", היא זכתה במושב אחד במועצה.

ההנהגה החרדית, ששולטת בין השאר באמצעי התקשורת החרדיים, לא מוכנה לתת במה לצעירים שמורדים בהם. העיתון "יתד נאמן", למשל, לא מפרסם אפילו מודעת ברכה סתמית שבה מוזכר שם הסיעה, ובמאמרים פובליציסטיים רבים הם מוגדרים כ"שועלים המחבלים בכרם".

יואב לרנר

גם בקרב חרדים שהשתלבו בחיי העולם הזה, לא כולם מקבלים את הקהילה החדשה שצמחה משום מקום: "אני עובד כי אני צריך לפרנס את משפחתי, אבל אצלם זו אידיאולוגיה לעבוד, ואצלנו שאיפת החיים היא ללמוד תורה", מסביר צעיר חרדי העוסק בתחום הכשרות.

יש המגדירים את אנשי סיעת טוב כ"אנשי החולצות הכחולות" של המגזר החרדי, בשל המנהג של חלקם להעשיר את המלתחה שלהם גם בחולצות שאינן בצבע לבן - אבל הם שוללים את ההגדרה הזאת. "הפעם האחרונה שלבשתי חולצה כחולה היתה לפני 20 שנה", אומר הרב ישראל פכטר, חבר מועצת בית"ר עלית מטעם טוב. "התנועה לא מדברת על חרדי חדש, אלא חרדי מקורי שמתאים את עצמו למציאות הנוכחית", מסביר פכטר. "אנחנו חלק מהציבור החרדי ולא רוצים להתנתק ממנו".

"האג'נדה שלנו היא השתלבות של המגזר החרדי בכל מוסד במדינת ישראל, בלי לוותר על הזהות שלו", אומר רוזנבלום - שבגיל 26 עזב את הכולל אחרי שקיבל תואר רבנות, ויצא לשוק העבודה. "בלשכת עורכי הדין כיום אין ייצוג לעורכי הדין החרדים. אנחנו הולכים להביא אותם לידי ביטוי. בשנה האחרונה היו יותר מ-11 אלף דיונים בשבתות ובחגי ישראל. זה יותר מ-200 דיונים בכל שבת ובכל חג. לא יעלה על הדעת ששופט, קלדנית, שוטרים ונהג יאלצו לעבוד בשבת במקרים שאין בהם פיקוח נפש".

ההתמודדות הנוכחית בלשכת עורכי הדין היא רק הצעד הראשון בדרך להיהפך לתנועה פוליטית רחבה שתייצג את העובדים החרדים. בשלב הבא, הם אומרים, נתמודד בבחירות המוניציפליות בירושלים, אלעד ומודיעין עילית, ובכל מקום שבו החרדים העובדים צריכים ייצוג.

אז המטרה שלכם היא לכפות את הערכים שלכם על הלשכה?

"המטרה היא כפולה - שהלשכה תהיה מקום נוח ונעים לציבור הדתי, שירגיש שהיא רלוונטית עבורו, וגם שהלשכה תהיה יותר יהודית. בשנים האחרונות היא היתה בין שמאל לשמאל קיצוני, ואנחנו הולכים לשנות את זה".

משפטים במקום גמרא

העלאת שיעור התעסוקה של המגזר החרדי היא אחד היעדים הכלכליים המוצהרים של ממשלת ישראל. לפי נתוני הלמ"ס, שיעור התעסוקה בקרב הגברים במגזר החרדי הוא כ-39% ובקרב נשים כ-58%. הנתון הזה נכון ל-2009, ובקרב אנשי המחקר יש הערכות כי מאז עלה שיעור התעסוקה, בעיקר בקרב גברים. לפי נתוני בנק ישראל, מספר הסטודנטים החרדים עלה מכ-2,000 ב-2005 לכ-6,000 ב-2010.

"יש כיום 1,700 חרדים בשירות האזרחי, ומספר המתגייסים למסלולים החרדים בצה"ל נמצא בעלייה", אומר חגי לוין, כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה. "במרכזי מפתח, חברת השמה של המגזר החרדי שפועלת בשיתוף הג'וינט - נאלץ כל פונה להמתין בתור חודש. פעם זה לא היה קיים".

לא לחינם החלה ההתאגדות המקצועית החרדית הראשונה דווקא בתחום המשפט. בעשור האחרון בחרו סטודנטים חרדים רבים ללמוד משפטים, "כי זה דומה לעולם התוכן שלהם (לימודי הגמרא, נ"ט) ולא דורש אנגלית, וזה נתפש כלימודים מקצועיים", אומר לוין.

אחד מבתי החרושת הגדולים של עורכי דין חרדים הוא המכללה האקדמית קרית אונו. כ-800 סטודנטים למשפטים כבר יצאו ממנה בעשור האחרון, מהם כ-740 פעילים כעורכי דין. "אני למדתי במחזור הראשון של המסלול החרדי ב-2000", אומר עו"ד רפי אסרף, שמנהל כיום את הקמפוס החרדי של המכללה בירושלים, הפועל לצד הקמפוס החרדי באור יהודה. "הלימודים האלה מצילים הרבה אנשים. יש חרדים שהאופציה היחידה שלהם היתה להידרדר לשוליים ולהגיע לרחוב, ואז הם לקחו את עצמם בידיים והגיעו אלינו. כיום הם מתפרנסים יפה והקימו משפחות".

ואולם, רוב הצעירים החרדים עדיין לומדים במסגרות החרדיות שאינן מעניקות כלים מקצועיים להשתלבות בתעסוקה. לפי נתוני עמותת חדו"ש (ארגון לחופש, דת ושוויון), המבוססים על נתוני משרד החינוך, ב-2010 עלה מספרם של תלמידי הישיבות והאברכים ליותר מ-100 אלף, לעומת 88 אלף ב-2008.

"בלי פא"י, טוב לא היתה קיימת"

אף כי המסר של טוב נשמע חדשני, שורשיה ניטעו עוד לפני 90 שנה בתנועה פוליטית אחרת - פא"י (פועלי אגודת ישראל, ולא תנועת מפא"י המוכרת).

פא"י פעלה כדי לאחד את הפועלים החרדים ולדאוג לרווחתם, להקים נקודות התיישבות חרדיות בארץ ישראל ולפעול להחדרת חיי ההלכה במדינה. במשך השנים התמודדה הסיעה כמה פעמים בבחירות לכנסת, ובשיאה הכניסה שלושה נציגים. בפעמים אחרות היא התמודדה יחד עם רשימה חרדית אחרת, אבל תמיד היה לה קול שונה - לא להיבדלות, כן להשתלבות. עד 1992 עוד היה לתנועה נציג בכנסת - יו"ר המפלגה, אברהם ורדיגר. אבל מאז התנועה למעשה לא קיימת. המגזר החרדי כולו נהפך לקול אחד ואחיד, תחת הנהגתם של הרבנים והעסקנים.

אבל ראשי פא"י חיכו לשעת הכושר הנוכחית כדי לקום מחדש. לתנועה יש יתרון אחד מובהק: כסף, וכנראה לא מעט. במשך השנים הצטברו בקופתה סכומים ניכרים כתוצאה מהשקעות שונות שהתנועה ביצעה, בין השאר בתחום הנדל"ן, ומדמי החבר ששילמו חברי הסתדרות העובדים של התנועה. כך למשל, התנועה הפעילה "קופת מלווה וחיסכון" שנהפכה לאחר מכן לבנק פאג"י, שהשליטה בו נרכשה ב-1977 על ידי הבנק הבינלאומי. ב-2010 רכש הבינלאומי את מלוא הבעלות על הבנק, תמורת 86 מיליון שקל שהועברו לגופים ועמותות הקשורים לתנועת פא"י.

בראש האימפריה הזאת נמצא כיום חנוך ורדיגר, מזכ"ל פא"י ובנו של יו"ר התנועה. הוא האיש שמקבל את כל ההחלטות החשובות בתנועה, והוא זה שעומד מאחורי הקלעים בתנועת טוב. "הוא המוח שמאחורי היוזמה לריצה של טוב ללשכת עורכי הדין", מספר רוזנבלום.

ורדיגר ברח עד היום מכל חשיפה תקשורתית ולא רצה ליצור קשר הדוק בין פא"י הוותיקה, שמעמדה הידרדר עד שנמחקה מתודעת הציבור, לבין הכוח הפוליטי החדש של ימינו. אין לו שום רצון לעורר עליו את כעסה של "העסוקנה" החרדית. אבל כעת, כשתנועת טוב עושה צעד ראשון בפוליטיקה הארצית - גם אם מדובר באיגוד מקצועי - הוא מוכן, בזהירות רבה, לדבר.

"במשך השנים נוצרה באוכלוסייה החרדית קבוצה אחרת, שרוצה גם היא להיות חרדית, אבל לא מאפשרים לה. לכן נוצרה אלטרנטיבה, שנולדה למעשה מתוך כך שההגמוניה החרדית דחקה חלק מהציבור מעבר לגדר, ועכשיו גם אומרים לו שאסור לו להתארגן. המטרה שלנו היא להבהיר שאפשר להיות אדם חרדי ולשמור על הערכים שלנו, ועדיין לצאת לעבוד כמו שהיה לפני 80-90 שנה".

אז טוב היא פא"י החדשה?

"אני מעריך שרוב אנשי טוב לא היו מצביעים לפא"י בשום פנים ואופן. פא"י האידיאולוגית תלויה על ערכים נוספים, כמו סוציאליזם והתיישבות. דברים כאלה לא מדברים לנוער של היום. אני לא יכול להגיד שטוב זה פא"י החדשה. אבל בלי פא"י, טוב לא היתה קיימת".

כמה אנשים להערכתך עשויים להשתייך לתנועת טוב?

"אם אנשים יראו שיש ממש במציאות שמציעה מפלגת טוב, יצטרפו אליה עוד רבים. צריך זהות רעיונית עם התנועה, וביטחון שאתה לא זורק את הקול שלך ומצטרף לדבר שלא קיים או קטן מדי. יש הרבה מאוד אנשים שמזדהים עם הרעיון של טוב".

ורדיגר סבור כי אחת המטרות החשובות היא לעודד מעסיקים לקלוט חרדים. "המגמה של יציאת חרדים לעבודה לא תוכל להמשיך אם לא יהיו מקומות עבודה שיקלטו חרדים. מדובר באנשים שמקבלים החלטה קשה, שמשפיעה על המסגרות החברתיות שלהם, ואם בסופו של התהליך לא יהיה להם עבודה, כל הדרך היתה מיותרת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#