ארדן וכחלון הודיעו: הגענו להסכם על תוספת שכר השוטרים - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארדן וכחלון הודיעו: הגענו להסכם על תוספת שכר השוטרים

השרים ציינו כי ההסכם כפוף להסכמה של ארגוני הגמלאים של המשטרה ושירות בתי הסוהר ■ הממשלה תצטרך למצוא מקור תקציבי לתוספות השכר - למרות החריגה המסתמנת בגירעון

35תגובות
מימין מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, משה (צ'יקו) אדרי; מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך; שר האוצר משה כחלון וסגנו יצחק כהן; גילה גזיאל, ראש אגף משאבי אנוש במשטרה

שר האוצר, משה כחלון, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הודיעו היום (ג') כי הגיעו להסכמה על מתן תוספת שכר לשוטרים ולסוהרים בשירות פעיל ובגמלאות, זאת בעקבות המשא ומתן שנוהל בעניין בשבועות האחרונים. 

ארדן אמר כי משרדו הגיע ל"מתווה מוסכם" יחד עם כחלון ומשרד האוצר, ועם המשטרה ושירות בתי הסוהר (שב"ס), בעניין "התוספת המגיעה לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי הארגונים". ארדן ציין, עם זאת, כי הסיכום מותנה, "ויובא לממשלה רק אם יזכה לתמיכת ארגוני הגמלאים של המשטרה ושב"ס, והפעילים שהובילו את המאבק". 

לפי המשרד לביטחון פנים, התוספת תשולם בשתי פעימות – בינואר 2019, וב-2020. "ב-2020 כל הסוהרים והשוטרים יקבלו את תוספת השכר המלאה לשכרם השוטף", אומרים במשרד, ומוסיפים כי התשלומים הרטרואקטיביים בגין 2006 ואילך ייפרסו ל-15 שנה. גמלאים, ובייחוד גמלאים מבוגרים יותר, יזכו בפריסה לתקופת זמן קצרה יותר.

ארדן כחלון
מיכל פתאל

"בנוסף סוכם על הקמת מנגנון הלוואות בסבסוד המדינה ובאמצעות מערכת הבנקאות, שיאפשר לגמלאים לקבל את התשלומים הרטרואקטיביים בהקדם כדי שלא ישלמו ריבית", נמסר מלשכת ארדן. לדברי השר ארדן, "זהו הסכם היסטורי שמהווה תיקון לעוול אדיר, ומביא להשוואת תנאי השוטרים והסוהרים לתנאים של משרתי הקבע".

מטעמו של כחלון פורסמה הודעה דומה, שלפיה שר האוצר נפגש עם ארדן ועם מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, וכי בפגישה "סוכמו פרטי ההסכם בכפוף לאישור הממשלה והסכמת הארגונים". בלשכת כחלון הגדירו את ההסכם כ"מתווה לפתרון בעיית הפנסיה של גמלאי המשטרה ושירות בתי הסוהר", אף שהסכסוך נוגע גם לשכרם של שוטרים וסוהרים בשירות פעיל.

כחלון הוסיף: "אני שמח שהצלחנו לתקן את העוול שנגרם לגמלאים ולשוטרים הפעילים – גם אם לא באופן מלא ומוחלט".

לדברי אלשיך, "הבנו שאנחנו צריכים להתפשר, מפני שמדובר באמת בסכומים גדולים מקופת האוצר – ואנו נוטלים אחריות על הפשרה הזאת. נסביר לפעילים ולגמלאים את הפשרה ואת ההיגיון שלה, כדי שבסופו של דבר נעביר החלטה שאפשר לממש, ולא רק להתעקש עד אין סוף בלי להגיע לעמק השווה".

מסתמן קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה

בימים האחרונים התקדם המשא ומתן בין הצדדים, לאחר שנציגי הארגונים השונים המייצגים את השוטרים והסוהרים, הדפו ניסיון של משרד האוצר לפרוס את תוספת השכר לשנים ארוכות מאוד. העלויות הכספיות של כל תוספת שכר לקבוצה כה גדולה של עובדים הן נכבדות, ומכיוון שתקציבי המדינה ל-2018 ול-2019 כבר נחקקו, נראה כי הממשלה תידרש לממן את התוספות באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציביהם של משרדי הממשלה, שיפגע בשירות לאזרחים. הבעיה מחמירה נוכח החריגה המסתמנת בגירעון התקציבי, שזינק בספטמבר לרמה של 3.35% מהתמ"ג (גירעון מצטבר ב-12 החודשים האחרונים), בעוד יעד הגירעון ל-2018 כולה הוא 2.9%.

המשא ומתן בנושא תוספות השכר לשוטרים נפתח בספטמבר, זאת לאחר שראש הממשלה נסוג מניסיונו להביא לאישור הממשלה החלטה שעל פיה השוטרים אינם זכאים לקבל תוספת לשכרם בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי", זאת למרות ההצמדה בין שכרם לשכרם של אנשי הקבע בצה"ל, המקבלים תוספת דומה החל מ-2007-2006.

תוספת השכר בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי", שניתנה לקצינים בשירות קבע ולנגדים בצה"ל, בשיעור של 7.3%-1.3%, נומקה בכך שהצבא רשאי לנייד אותם בין תפקידים ובין בסיסים לפי רצונו, וגם לסיים את העסקתם במקרה של קיצוצים. התוספת התגלגלה גם לפנסיות של גמלאי צה"ל, מאחר שזו היתה צמודה לשכר המשרתים הפעילים (ההצמדה הופסקה מאז) – ואף שבמקרה שלהם, כבר אין משמעות לביטחון התעסוקתי.

כשאנשי המוסד, השב"כ, המשטרה ושב"ס גילו זאת, הם טענו כי זהו שם מכובס לתוספת שכר מן המניין, ודרשו לקבל אותה גם הם, נוכח הסדרי ההצמדה של שכרם לשכר אנשי הקבע, שהשתרשו במרוצת השנים. במשרד האוצר סירבו לכך, והסוגיה הגיעה לבתי הדין לעבודה.

ההליכים המשפטיים מתנהלים בשני תיקים – האחד בנוגע לאנשי משטרה ושב"ס, והאחר בנוגע לאנשי המוסד ושב"כ. בתיק של אנשי המוסד, עמדת המדינה נדחתה כבר בשתי ערכאות, בבית הדין האזורי לעבודה, וביוני האחרון גם בבית הדין הארצי (ברוב קולות, ואף שנשיא בית הדין דאז יגאל פליטמן תמך בקבלת ערעור המדינה). בעניין השוטרים והסוהרים, עמדת המדינה נדחתה בבית הדין האזורי ביוני 2017, וכעת העניין תלוי ועומד בבית הדין הארצי.

הדרג המקצועי במשרד האוצר התנגד נחרצות למתן התוספת, למרות הפסיקות של בתי הדין לעבודה. לטענת משרד האוצר, מתן מלוא התוספת לעובדים ולגמלאים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, המוסד ושב"כ יהיה כרוך בעלות חד-פעמית של עד 7 מיליארד שקל לקופת המדינה, ועוד עלות שוטפת של מאות מיליוני שקלים בשנה מעתה ואילך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#