האוצר: "נשמח לעודד אנרגיה סולארית - אבל לא עכשיו" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר: "נשמח לעודד אנרגיה סולארית - אבל לא עכשיו"

סגן הממונה על התקציבים: "ראינו את המהומה סביב הקוטג'. הסבסוד הסולארי יביא לייקור גבוה יותר". עו"ד רחל זכאי: "אי אפשר לשבת רגל על רגל ולחכות שבעוד חמש שנים יקרה משהו"

3תגובות

>> "הדיון סביב עתיד המכסות הסולאריות הוא לא סביב השאלה אם יהיה ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל - אלא עוסק בשאלות באיזה תזמון, באיזה מחיר, ובצד איזו תועלת" - כך השיב אתמול סגן הממונה על התקציבים, שאול מרידור, לטענות נגד האוצר בעקבות ההקפאה של סבסוד ייצור החשמל הסולארי.

לדברי מרידור, המחיר של ייצור חשמל סולארי פוטו-וולטאי (.P.V) בישראל עדיין גבוה ביחס לתועלות ממנו - כאשר בעוד עשר שנים תהיה עלות הקמת המתקנים כמחצית מעלותם כיום. הפשרת כלל המכסות כיום, טוען מרידור, תביא לייקור החשמל ב-15%-20%. "ראינו את המהומה סביב מחיר הקוטג', כשפה מדובר בתוספת מאות שקלים לצרכן. במחירים שיהיו כדאיים למשק, יותר מנשמח לעודד ייצור סולארי - אבל התעריפים הנוכחיים הם גבוהים מדי", אמר מרידור.

עו"ד רחל זכאי, יועצת מיוחדת למשרד מ. זליגמן ושות', הגיבה: "אי אפשר לשבת רגל על רגל ולחכות שבעוד חמש שנים יקרה משהו". לדבריה, חוסר האמון ביציבות הרגולטורית מרחיק חברות בינלאומיות גדולות, שמעדיפות שלא להיכנס להשקעות בישראל.

רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, אמר כי עד כה אושרו הסדרות בהיקף של יותר מ-800 מגה-ואט המבטיחות לשוק אופק עסקי, וכי האוצר הגיש למשרד התשתיות הצעת פשרה שתאפשר את הפשרת המכסה לשדות הסולאריים, אך זו נדחתה.

עו"ד מיכל פרנקו ממשרד התשתיות השיבה כי המשרד הציע שרשות החשמל תקבע תעריפים פוחתים לאורך זמן כדי שהשוק יוכל להמשיך ולהתפתח: "האוצר עושה את מה שהוא עושה הכי טוב - למזער את הנזק הכלכלי - אבל אסור לשכוח שישנם יעדי ממשלה לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות".

רו"ח דורון שטיין, שותף ב-BDO זיו האפט, הזכיר כי מאז 2008 הוקמה תחנת כוח סולארית בינונית אחת, שגם היא לא מחוברת עדיין לרשת החשמל (בקיבוץ קטורה). "אפילו בעולם השלישי לא מתנהגים כך ליזמים. קמו יותר מ-100 חברות יזמיות כדי להביא לעולם שלנו את הבשורה הגדולה, ומלחמת שר התשתיות בשר האוצר ממשיכה, כאשר בין יד ימין לבין יד שמאל צריך להביא מגשר", תקף.

מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, אמיר לוי, אמר: "מדינת ישראל צריכה להכריז על הטכנולוגיה התרמו-סולארית כיעד מרכזי בקידום האנרגיה המתחדשת, ולקבוע יעד של 1,000 מגה-ואט תרמו סולאריים עד 2020". לדבריו, על המדינה לקבוע "סובסידיה חכמה", שתעודד את הטכנולוגיה שתעניק לישראל יתרון יחסי, ותאפשר לה לבסס תעשייה מובילה.

מנהל הפיתוח העסקי (ישראל ואירופה) של סימנס CSP, יגאל שני, הסכים כי הטכנולוגיה התרמו-סולארית מתאימה יותר לישראל. עם זאת הוא הוסיף שסל הייצור העתידי צריך להיקבע בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל טכנולוגיה. לדבריו, "ישראל צריכה לקבוע את התמהיל הנכון לה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#