המשאב המבוזבז - נשים חרדיות - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשאב המבוזבז - נשים חרדיות

על הנשים החרדיות להתחיל לנצל את יכולותיהן להשתלבות במקומות עבודה

תגובות

>> נשים חרדיות יכולות להיות מענה מושלם למחסור במוחות חושבים, יצירתיים ורעננים בתחומי הטכנולוגיה הגבוהה, כמו הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה וחשמל והנדסת תעשייה וניהול.

לחלקנו קשה מעט להתרגל לתמונה של אשה חרדית ישובה במשרדי היי-טק בהרצליה פיתוח ומפתחת קוד לתוכנה חדשה. הקושי מקורו בסטריאוטיפים שלפיהם נשים חרדיות עוסקות בעבודות הפשוטות ביותר כדי להביא הביתה את המינימום ההכרחי שיאפשר לבעליהן ללמוד, וכי אין למשפחות חרדיות כל רצון או צורך בהכנסה עודפת מעבר למזון ותנאי מחיה בסיסיים. אלה כמובן מחשבות לא נכונות.

יותר ויותר משפחות חרדיות רוצות לצאת ממעגל העוני ומבינות שאין פסול בחיים שיש בהם מעט יותר רווחה ונוחות, ותנאים שמאפשרים התפתחות אישית של ההורים והילדים. לשם כך על הנשים החרדיות להתחיל לנצל את יכולותיהן להשתלבות במקומות עבודה היכולים להשיא הכנסה גבוהה יותר משהיו רגילות לו.

בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה יש מחסור חמור בידיים עובדות, ובעיקר במוחות חושבים. נשים חרדיות הן כר רחב ונוח לגיוס עובדים לתחומים אלה; רחב, כי רובן כלל לא חושבות בכיוון ולא ניסו להתקבל לחברות היי-טק או לתפקידים טכנולוגיים. לכן הפוטנציאל שלהן עדיין לא מומש, והמעסיק הראשון שיחפש ימצא כישרונות מתאימים. זהו אף כר נוח, מכיוון שהניסיון שכבר נצבר בישראל בנוגע להעסקה של נשים חרדיות בתפקידים פשוטים יותר מגלה מוסר עבודה גבוה מאוד ויכולת למידה מהירה מאוד - שני תנאים מרכזיים בהגדרתו של עובד אידאלי.

תהליך של השתלבות נשים במקצועות טכנולוגיים גבוהים לא יקרה יש מאין. הוא דורש החלטה והקצאת משאבים, שצריכה להגיע מהממשלה ומהמעסיקים הפרטיים שיש להם אינטרס עסקי-כלכלי-מסחרי בהצלחתו. לעתים דרושה הכשרה מקצועית או השלמת ידע תיכוני, למשל, בכל הכרוך בדיבור באנגלית שעשוי להיות חיוני בעבודה במקומות עם קשרי עבודה בינלאומיים.

המעסיקים יצטרכו להתאים את מקומות העבודה כך שיהיו נוחים לנשים חרדיות. כאשר מדובר על העסקה במקצועות טכנולוגיים גבוהים, להבדיל, למשל, ממרכזי תקשוב שבהם הדבר כבר נעשה בהיקפים די גדולים, הרי שמדובר בשילוב של אשה חרדית בסביבה חילונית, ולא בהקמת מרכז שלם המותאם לנשים חרדיות בלבד. יש בכך אתגר למעסיק ואתגר לעמיתים לעבודה, אבל אין זה אתגר שלא ניתן לעמוד בו.

כאשר נשים אלה ישתלבו טוב יותר במרחב הישראלי המשותף, הזדהותן והזדהות החברה שלהן עם המדינה תגבר. כאשר יותר ישראלים לא דתיים יכירו אותן ואת משפחותיהן מקרוב, העוינות כלפי המגזר החרדי תפחת. בסופו של יום הנשים ייצאו נשכרות, מעבידיהן ייצאו נשכרים וכולנו נצא נשכרים. כשזו תמונת המצב, יש לקוות שהממשלה והמעסיקים ירימו כפפה זו.

הכותבת היא מנהלת מכללת אורט סינגלובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#