מי יהיה הנגיד הבא של ישראל? נתניהו וכחלון יכריזו היום - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יהיה הנגיד הבא של ישראל? נתניהו וכחלון יכריזו היום

בין המועמדים לתפקיד: פרופ' אמיר ירון, פרופ' מריו בלכר, פרופ' בן ציון זילברפרב ופרופ' אפרים צדקה

10תגובות
שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו
AMIR COHEN/רויטרס

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון יכריזו היום בצהריים על זהות הנגיד הבא של ישראל. בחודשים האחרונים ריאיינו כחלון ונתניהו כמה מועמדים, שאחד מהם צפוי להחליף את קרנית פלוג: פרופ' אמיר ירון, פרופ' מריו בלכר, פרופ' בן ציון זילברפרב ופרופ' אפרים צדקה.

מינוי של נגיד חדש מחייב כמה שלבים: ראשית, אישור של המועמד בוועדה המייעצת למינויים בכירים בשירות המדינה, המופקדת על אישור מועמדים לתפקידים כמו הנגיד והמשנה לנגיד, הרמטכ"ל ומפכ"ל המשטרה; שנית, אישור של המועמד בממשלה – שלפי חוק בנק ישראל, היא הגוף הממליץ לנשיא על הנגיד המיועד; ולבסוף, מינוי רשמי על ידי הנשיא, ראובן ריבלין – שהוא הממנה את הנגיד רשמית.

פרופ' אמיר ירון נולד בישראל ב-1964 וגדל ברמת השרון וברמת גן. הוא קיבל תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, והיה קצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל. המשך הקריירה שלו היה בארה"ב, שבה הוא מתגורר זה יותר מ-20 שנה. הוא בעל תואר שני נוסף בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, שבה גם השלים את הדוקטורט שלו ב-1994.

כיום משמש ירון מרצה לבנקאות ופיננסים בבית הספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. לפי קורות החיים שלו, ירון הוא אזרח ישראל וארה"ב, ומחקריו עסקו בתמחור נכסים, בהשקעות, פיננסים ומקרו-כלכלה. גולת הכותרת של עבודתו האקדמית היא מודל שפיתח יחד עם פרופ' ראווי בנסל, העוסק בתמחור של נכסי השקעה נוכח סיכונים לטווח הארוך.

פרופ' אמיר ירון
savage.wharton.upenn.edu

לירון אין ניסיון רב בבנקאות מרכזית – אבל בניגוד לכמה מהמועמדים שנבדקו עד כה, אין לו גם קשרים עם גורמים במגזר העסקי בישראל. בימים אלה הוא משמש גם אקדמאי אורח בבנק הפדרלי של פילדלפיה, ונמנה גם עם סגל המרכז הבינתחומי הרצליה.

שמו של פרופ' מריו בלכר הוזכר כמועמד שקידם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר בעת ההליכים למינוי נגיד ב-2013 - כשנתניהו חיפש מחליף לנגיד סטנלי פישר. בלכר (70), יליד ארגנטינה, הוא בעל תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, אבל את מרבית הקריירה שלו עשה בחו"ל. הוא השלים תואר דוקטור בכלכלה באוניברסיטת שיקגו, ובשנות ה-80 וה-90 עבד בקרן המטבע הבינלאומית.

ב-2002, בעיצומו של המשבר הכלכלי בארגנטינה, מונה לנגיד הבנק המרכזי שם, לכהונה סוערת שארכה רק חמישה חודשים. החל ב-2006 כיהן כדירקטור בחברת הנדל"ן הארגנטינית של אדוארדו אלשטיין, IRSA. ב-2014, לאחר שאלשטיין החליף את נוחי דנקנר כבעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, מונה בלכר לדירקטור באי.די.בי פיתוח.

אמיל סלמן

הוא היה חבר בו גם בעת שמכרה אי.די.בי את מניותיה בחברה הבת דסק"ש לחברה זרה בבעלות אלשטיין, כדי לעמוד בדרישותיו של חוק הריכוזיות. לדעת מבקריו של המהלך, זו היתה עסקה מלאכותית המנוגדת לרוחו של החוק, גם אם היא ממלאת את דרישותיו הטכניות.

פרופ' אפרים צדקה מכהן במועצה המנהלית של בנק ישראל. הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס באוניברסיטת תל-אביב. הוא מכהן כיום כדירקטור בחברות מובילות במשק וכיהן בעבר כיו"ר בתאגידים גדולים ובתפקידים שונים באקדמיה וכן כחבר בוועדות ציבוריות רבות. פרופ' צדקה פירסם ספרים ומאמרים רבים בספרות המקצועית הבינלאומית בתחומי המקרו כלכלה ובתחומי המיסוי והרווחה.

פרופ' אפרים צדקה
מוטי קמחי

פרופ' בן ציון זילברפרב, כיום פרופסור באוניברסיטת בר אילן ודיקאן בית הספר לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה, שימש כמנכ"ל משרד האוצר בשנים 1999-1998. זילבפרב הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שלישי מאוניברסיטת פנסילבניה.

פרופ' בן ציון זילברפרב
מוטי קמחי

פלוג: במדינות מתוקנות מקובל להכריז על מינוי כזה מספיק זמן מראש

הנגידה היוצאת, ד"ר קרנית פלוג, קיבלה את המינוי הרשמי לנגידה מנשיא המדינה ב-13 בנובמבר 2013 – לחמש שנים, כפי שקובע חוק בנק ישראל. כהונתה תסתיים בעוד כחמישה שבועות, ב-12 בנובמבר, והיא אינה מתכוונת לקבל על עצמה כהונה נוספת, ולו לפרק זמן קצר. במסיבת עיתונאים אתמול (שני) הביעה פלוג את אי-שביעות רצונה מהתמשכות ההליכים לאיתור הנגיד הבא, ואמרה כי "במדינות מתוקנות" מקובל להכריז על מינוי כזה זמן מספיק מראש, כדי לאפשר חפיפה מסודרת.

החוק קובע גם כי בהיעדרו של נגיד, המשנה לנגיד ממלא את מקומו. המשנה לנגידה הנוכחית, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, תהפוך לנגידה בפועל במקרה שלא יושלם מינוי של נגיד קבוע עד 13 בנובמבר. המינוי של בודו-טרכטנברג נעשה ב-2015, ויהיה בתוקף עד המחצית הראשונה של 2019. אם לא יושלם עד אז ההליך למינוי נגיד קבוע, ייקלעו בנק ישראל והממשלה למבוכה משפטית – מפני שהחוק אינו קובע במפורש כיצד יש לנהוג במקרה שבו אין נגיד וגם משנה לנגיד. 

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
בלומברג

פלוג היתה המשנה לנגיד בתקופתו של הנגיד הקודם, פרופ' סטנלי פישר, וסומנה על ידו כמחליפתו. בתקופתה כנגידה נהנה המשק מצמיחה, ומנגד מאינפלציה נמוכה מאוד, ואף שלילית בתקופות לא קצרות. מצב זה איפשר לוועדה המוניטרית, בראשות פלוג, להוריד את הריבית במשק בהדרגה לרמתה הנמוכה ביותר מעולם, 0.1%, ולהותיר אותה ברמה זו מאז מארס 2015.

יחסים עכורים עם שר האוצר כחלון 

פלוג סבלה מיחסים מתוחים עם הממשלה מתחילת כהונתה – על רקע העובדה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ראה בה מינוי של ברירת מחדל, מכיוון שלמעשה נאלץ למנותה לאחר שההליכים לאיתור מחליפו של פישר הסתבכו, אף שפישר הודיע על פרישתו כחמישה חודשים מראש. נתניהו כבר הודיע ב-2013 על שני נגידים מיועדים – פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' ליאו ליידרמן – אבל שניהם משכו את מועמדותם זמן קצר לאחר מכן, ובכך נסללה הדרך למינוי פלוג.

כשנה וחצי לאחר מינויה הרשמי של פלוג לנגידה, נכנס משה כחלון ללשכת שר האוצר – ויחסי העבודה התקינים בינו לבין פלוג לא האריכו ימים. כחלון רגז על התנגדותה של פלוג לכוונותיו להוריד מסים — התנגדות שנבעה מגישת הנגידה שלפיה רצוי דווקא להעלות מסים, כדי לשפר את השירותים שהמדינה מעניקה לציבור. שר האוצר גם רתח גם על ניתוח מקצועי של בנק ישראל שעמד על ליקויים במחיר למשתכן — תוכנית הדגל שלו להורדת מחירי הדיור.

במארס, עם צאתו לאור של דו"ח בנק ישראל האחרון, שבדק שוב את העלויות של מחיר למשתכן, פירסם משרד האוצר תגובה ארסית, שקבעה כי האוצר הצמיח את המשק "למרות הקשיים והמכשולים שהערים בנק ישראל", והאשימה את הבנק בנקיטת "מדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר את האינטרסנטים". בראיון שנערך זמן קצר לאחר מכן, בתוכנית הבוקר של רשת, אמר כחלון: "כל מה שהם (בנק ישראל) הציעו לי, עשיתי הפוך — והצלחתי… היא (פלוג) היתה צריכה להתעסק עם הריבית — היא לא מצליחה להשתלט על זה. היא קבעה יעדי אינפלציה — ומעולם היא לא עמדה בהם".

"היית לוקח אותו לשחק בליברפול?" 

על רקע היחסים העכורים בין פלוג לבין ראש הממשלה ושר האוצר, רווחו הערכות שלפיהם נתניהו וכחלון מחפשים נגיד שיהיה שונה מאוד ממנה. לפי הערכות, נתניהו קיווה למצוא נגיד בעל הילה בינלאומית, עם קורות חיים בניחוח אמריקאי ודוקטורט מאוניברסיטת שיקגו, שיצא לה מוניטין כמעוז לרעיונות ניאו־ליברליים.

נדין בודו-טרכטנברג אמרה בספטמבר החולף בראיון ל-TheMarker כי היא ערוכה למלא את מקומה של פלוג במידת הצורך. בלא להתייחס לשמות שהוזכרו כמועמדים לתפקיד הגיד הבא, הוסיפה המשנה לנגידה כי "לתפקיד הנגיד נדרש שילוב של תכונות שאינו נפוץ. דרוש מישהו שיהיה מקצוען במקרו־כלכלה ובמדיניות מוניטרית, מפני שזה לב הביזנס — ולכן לא מפתיע שמחפשים באקדמיה; אבל דרוש גם מישהו שיכול לנהל ארגון גדול — וזה לא תמיד קיים באנשי אקדמיה. מלבד זאת, דרוש מישהו שישמש דמות ציבורית. אוסף התכונות הנדרשות הוא כזה שאף פעם לא קורה שיש 100 מועמדים לבחור ביניהם. זה כך גם במדינות אחרות".

לדבריה אז, "הייתי רוצה שאנשים יידעו לשפוט את המקצוענות של כלכלנים כמו שהם יודעים לעשות כך לכדורגלנים. הציבור יודע להבחין בין שחקנים שמתאימים לליגה ג', ליגה ב' וליגה א', או כוכבי על — כמו מסי ורונאלדו. בכלכלה, רוב האנשים לא יודעים להבחין בין אלה לאלה. הם אומרים על מישהו, 'טוב, הוא למד כלכלה'. אבל האם היית לוקח אותו לשחק בליברפול?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#