לדולר בעסק חברתי יש חיים אינסופיים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לדולר בעסק חברתי יש חיים אינסופיים

>> אנו חיים בעולם שבו צורכי האוכלוסייה גדלים ומנגד המשאבים מצטמצמים ואינם מספקים את הגידול בדרישות לאוכל ולמים, לעבודה ולחינוך, לרפואה ולאנרגיה, ולצרכים ציבוריים כהגנת הסביבה.

עד לאחרונה שררה התפישה שהאחריות לסיפוק צרכים אלה ולקידום מטרות ציבוריות חברתיות בכלל, חלה על הממשלה וארגוני המגזר השלישי. ואולם עם השנים התפתחה גישה המכירה באחריות התאגידית של עסקים מסחריים. בתאגידים החלו להכיר בשיקולים של הגינות ואתיקה, זכויות עובד, קיימות ומחויבות לבעלי עניין לבד מבעלי המניות.

עם זאת, נותרה בתאגידים שורה תחתונה אחת - שורת הרווח. לעומתם, הגה חתן פרס נובל לשלום, מוחמד יונוס, את רעיון ה"עסק חברתי" שפועל למטרות חברתיות, נמצא בבעלות הקהילה ושחל עליו עיקרון של אי משיכת רווחים ולכל היותר החזרת ההשקעה למשקיע. אין הגדרה אחת ל"עסקים חברתיים", אך ברור שיש להם שורה תחתונה כפולה של רווח כספי וחברתי, ואף משולשת - של רווח סביבתי.

העסקים החברתיים יוצרים מציאות חדשה: מחד, מתבצעת פעילות לקידום מטרות חברתיות על ידי גופים עסקיים, ומאידך, ארגונים ללא כוונת רווח מקימים עסקים. החשיבות הגדולה שבעסקים חברתיים היא ניפוץ החלוקה המסורתית בין המגזרים בנוגע לאחריות החברתית. כך, גם המגזר העסקי פועל לקידום מטרות חברתיות, ואינו משאיר את הטיפול בצורכי החברה רק למגזר הממשלתי והמגזר השלישי.

במקביל, רבים מארגוני המגזר השלישי מקימים עסקים שנועדו להגשמת מטרות הארגון, כמו תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, או כאלה שמטרתם לשמש מקור הכנסה. על אף שהעסקים מיועדים למטרות ציבוריות, לא כל אחד מהם הוא בהכרח "עסק חברתי", אלא יכול להיות עסק לכל דבר.

המציאות שבה קיימים ארגונים הפועלים למטרות חברתיות והם עסקים כלכליים רגילים, ואילו ארגונים ללא כוונת רווח מפעילים גופים שהם עסקים, מחייבת שינוי בדרך הסיווג של ארגונים וחברות - כדי לזהות האם הם פועלים למטרות חברתיות-ציבוריות.

הבנה זאת תשפיע על הרכב השותפויות העתידיות שיוקמו למטרות ציבוריות-חברתיות - הן לא ייעשו לפי החלוקה הישנה, אלא יורכבו מגופים מכל המגזרים. כדי לפעול באופן מיטבי, על כל המגזרים ובראשם המדינה להתמודד עם הגדרה מחודשת ויצירת כלים. למשל, קרן השקעות תלת מגזרית שתיזום, תקים ותשקיע בעסקים חברתיים. כך תיושם אמירתו של מוחמד יונוס - "דולר הנתרם לפרויקט חברתי חי פעם אחת, ואילו לדולר המושקע בעסק חברתי יש חיים אינסופיים".

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין בוגט-קידר המתמחה בארגונים ללא כוונת רווח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#