הבור של ביטוח לאומי גדל ב-35 מיליארד שקל - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבור של ביטוח לאומי גדל ב-35 מיליארד שקל

ההתחייבויות לפנסיה תקציבית התנפחו לשיא של 754 מיליארד שקל ■ הממשלה מסבסדת ביותר ממיליארד שקל בשנה את התשואה של קרנות הפנסיה, והתחייבויותיה לקרנות הוותיקות מגיעות ל–130 מיליארד שקל ■ המספרים שחושפים הדו"חות הכספיים של הממשלה ל–2017

10תגובות
הפגנת נכים מול מעון ראש הממשלה בירושלים, בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי

מאבק הנכים הצליח להביא השנה להגדלה של קצבת הנכות הכללית, אבל הממשלה עדיין לא מצאה מקור שיממן את התוספת בטווח הארוך. החשבון יוגש בעתיד: לפי חישוב שנחשף בדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל ל–2017, שפורסמו אתמול, הגדלת הקצבאות הקפיצה בכ–35 מיליארד שקל את ההתחייבויות של המוסד לביטוח לאומי, שבשנים הקרובות ייכנס לגירעון גם בלעדיה.

לפי החקיקה החדשה, קצבאות הנכות יגדלו בכמה פעימות ל–3,700 שקל בחודש. הגדלת הקצבאות לא לוותה בהגדלת ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי, ולכן תורמת לגירעון האקטוארי שלו. סך ההתחייבויות של הביטוח הלאומי בגין קצבאות הנכות הכללית, הזקנה והשארים, נפגעי העבודה והסיעוד גדלו מ–643 מיליארד שקל בסוף 2016 ל–699 מיליארד שקל בסוף 2017.

התחייבויות ארוכות טווח של הביטוח הלאומי, במיליארדי שקלים

1. הפנסיה התקציבית תשולם עד 2099

החשב הכללי במשרד האוצר מפרסם את הדו"חות הכספיים אחת לשנה, והם מציירים תמונת מצב כספית של נכסי הממשלה, התחייבויותיה ופעילותה הכלכלית. "הדו"חות הכספיים מלמדים על השפעותיהם של רבים מהאירועים הכלכליים המהותיים שאירעו ב–2017", כותב החשב הכללי, רוני חזקיהו, במבוא לדו"חות. "מלים יכולות לצייר תמונות שונות, אך המספרים מציגים באופן מהימן ומלא את ההשלכות של אותם שינויים, בטווח הקצר והארוך".

הטווח הארוך אכן מקבל מקום של כבוד בדו"חות, הסוקרים את העלויות העתידיות של הפנסיה התקציבית שממנה עדיין נהנים רבים מעובדי המדינה ומהמשרתים במערכת הביטחון, אף שעובדים חדשים כבר אינם זכאים לה. כצפוי, עלויות אלה המשיכו להתנפח ב–2017, וגדלו ל–688 מיליארד שקל, לעומת 667 מיליארד שקל ב–2016.

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו
מוטי מילרוד

סכום זה כולל התחייבויות בסך 430 מיליארד שקל בגין עובדים שכבר פרשו, ועוד 258 מיליארד שקל בגין עובדים פעילים, על שנות עבודתם שכבר חלפו. עם זאת, הוא אינו כולל את ההתחייבויות שייווצרו בגין עובדים פעילים מסוף 2017 ועד פרישתם. אם משקללים גם אותן, ההתחייבויות בגין הפנסיה התקציבית מטפסות ל–754 מיליארד שקל — שאותם צפויה הממשלה לשלם לשיעורין מדי חודש עד 2099.

תשלומי הפנסיה התקציבית צפויים להסתכם ב–2018 בכ–21.5 מיליארד שקל, שהם כ–1.64% מהתמ"ג. אף שסכומי התשלום הנומינליים צפויים לעלות עד לשיא של כ–36.2 מיליארד שקל ב–2038 — כשיעור מהתמ"ג, הם דווקא יירדו עד אז לכ–1%, מפני שקצב הגידול של התמ"ג גבוה מקצב הגידול של תשלומי הפנסיה.

חישוב ההתחייבויות העתידיות מושפע מהריבית במשק, והירידה בשנים האחרונות בסביבת הריבית סייעה לניפוח ההתחייבויות. אם הריבית תעלה בקרוב, הדבר עשוי למשוך כלפי מטה את סך ההתחייבויות.

2. שיאני הפנסיה התקציבית: השופטים

ההתחייבויות לפנסיה התקציבית שעליהן מדווח החשב הכללי אינן כוללות עלות משמעותית — פנסיית הגישור בצה"ל ובגופי ביטחון אחרים. פנסיית הגישור היא מעין פנסיה תקציבית המשולמת לאנשי קבע ממועד פרישתם, לעתים כשהם עוד בשנות ה–40 לחייהם, ועד הגיעם לגיל הפרישה החוקי (67 שנה לגברים). החשב הכללי מציין כי עדיין לא סוכמו הפרטים ליישום ההסכמות שהושגו בעניין פנסיית הגישור כבר ב–2015, במסגרת הסכם כחלון־יעלון. בעקבות הסכמות אלה, עלויות פנסיית הגישור צפויות להצטמק, אבל "לא קיימת תמימות דעים לגבי יישום מודל הקבע החדש", נכתב.

גם בלי פנסיית הגישור, מערכת הביטחון אחראית ל–211 מיליארד שקל מתוך סך ההתחייבויות לפנסיה תקציבית, לעומת 200 מיליארד שקל ב–2016. באגף החשב הכללי מציינים כי הגמלה החציונית של פורשי מערכת הביטחון בדצמבר האחרון היתה 12,348 שקל, וכי רבע מהם קיבלו יותר מ–17,146 שקל.

בסך הכל, בחודש זה שולמו לגמלאי מערכת הביטחון פנסיות ב–699.4 מיליון שקל. לפחות 20 ממקבלי הפנסיות נהנו מקצבה חודשית של 60 אלף שקל או יותר. השיאן זכה בתשלום חודשי של 69.7 אלף שקל. לעומת זאת, המורה בעל הפנסיה הגבוהה ביותר קיבל בדצמבר 2017 גמלה בסך 17.2 אלף שקל.

שופטים ודיינים הם קבוצת עובדי הציבור שנהנית מהפנסיות הגבוהות ביותר: אלה מהם שפרשו לגמלאות ב–2017 הבטיחו לעצמם פנסיה חציונית של 46.8 אלף שקל בחודש (הממוצע — 47.1 אלף שקל), לעומת פנסיה חציונית של 7,383 שקל בלבד בחודש למורים שפרשו בשנה שעברה, ו–14.6 אלף שקל לגמלאי צה"ל.

לפנסיה של השופטים והדיינים תורמים גיל הפרישה המאוחר והשכר הגבוה. הפנסיה של השופטים והדיינים שפרשו לגמלאות עד 2017 שקולה ל–68% משכרם האחרון, בממוצע — יותר מכל קבוצה אחרת בשירות המדינה. הפנסיה של המורים שקולה ל–54% בלבד משכרם האחרון, ושל אנשי הקבע בגמלאות — ל–54% משכרם.

3. משקולת ושמה קרנות הפנסיה

הוצאות המדינה על פנסיה לא מתמצות במימון הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה ומשרתי מערכת הביטחון. המדינה גם מבטיחה תשואה לחוסכים לפנסיה באמצעות אג"ח מיועדות שהיא מנפיקה, וממשיכה בתוכנית החילוץ של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הוותיקות, שהולאמו ב–2003 לאחר שנקלעו לגירעון אקטוארי גדול.

הסבסוד של החוסכים לפנסיה באמצעות האג"ח המיועדות המשיך לגדול ב–2017, לפי חישוב המתבסס על ההפרש בין התשואה המובטחת על האג"ח המיועדות (תשואה ריאלית של 4.86%–5.58% בשנה) לבין התשואה על אג"ח ממשלתיות בעלות משך חיים ממוצע (מח"מ) דומה. הסבסוד השוטף הסתכם בשנה שעברה במעט יותר ממיליארד שקל בגין האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה, ועוד 219 מיליון שקל בגין האג"ח המיועדות לביטוחי חיים.

הדו"חות הכספיים של הממשלה מפרטים גם את הסכומים שהועברו לקרנות הפנסיה הוותיקות כחלק מחבילת החילוץ שלהן, שכללה גם קיצוץ בזכויות הפנסיה של העמיתים, והיתה אמורה לכלול גם העלאה של גיל הפרישה — שבוצעה בינתיים רק באופן חלקי. מתוך עשרות מיליארדי השקלים שהתחייבה הממשלה להעביר לקרנות, הועבר עד כה כשליש — כ–25 מיליארד שקל במונחי 2003, או כ–42 מיליארד שקל במונחי היום (בתוספת ריבית והצמדה). הסכום שנותר לממשלה להזרים, בשקלים של ימינו, הוא כ–92 מיליארד שקל.

הסיוע הממשלתי הזה לקרנות הפנסיה הוותיקות אינו המלה האחרונה: הדו"חות מציינים גם התחייבות בסך 17.2 מיליארד שקל בגין "כרית ביטחון להקלת התמודדות הקרנות שבהסדר עם תנודתיות בתשואה", שהובטחה עוד ב–2003; ו–10.7 מיליארד שקל בהתחייבויות לסיוע לקרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות, שלא הולאמו, ועוד 3.1 מיליארד שקל בכרית ביטחון לקרנות אלה. אם לא די בכך, בדו"חות נרשמה התחייבות בסך 6 מיליארד שקל בסיוע לקרנות הפנסיה בגין אי־העלאת גיל הפרישה. התחייבות זו ממשיכה לגדול כל עוד גיל הפרישה לנשים אינו מועלה ל–67 שנה. סכום זה עשוי לזנק בקרוב אף יותר, לאחר ששר האוצר, משה כחלון, הגיב לדיווחים על גירעונות חדשים הנוצרים בקרנות הוותיקות בהצהרה שלפיה "קצבאות הפנסיה של הציבור לא ייפגעו".

בסך הכל, ההתחייבויות לקרנות הפנסיוה הוותיקות (המולאמות והמאוזנות) מסתכמות בכ–130 מיליארד שקל.

4. הגירעון התכווץ — וההוצאה האזרחית גדלה

ב–2017 נמשכה הירידה בגירעון בתקציב המדינה, ששיעורו קטן ל–1.9% מהתמ"ג. הירידה — זו השנה החמישית ברצף — נתמכה לא רק בהקטנת הגירעון, אלא גם בעדכונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על גודלו של התמ"ג, שטיפס מעלה. כלכלנים רבים העוקבים אחר הוצאות הממשלה מזהירים כי הירידה תיקטע השנה, שבה צפוי הגירעון להתקרב ליעד שקבעה לו הממשלה — 2.9% מהתמ"ג.

הגירעון הוא הפער בין ההכנסות להוצאות של הממשלה, ואף שהפער הצטמצם, ההוצאות וההכנסות טיפסו ב–2017. ההוצאות גדלו ל–28.4% מהתמ"ג, רמתן הגבוהה ביותר מאז 2010, וההכנסות טיפסו ל–26.4% מהתמ"ג — הנתון הגבוה ביותר מאז 2008. העלייה בהכנסות נתמכה ב–2017 בגבייה חד־פעמית של מסים בכ–15 מיליארד שקל (1.2% מהתמ"ג), כ–11 מיליארד שקל מהם במסים על דיווידנדים, בעקבות ההנחה הזמנית שהוענקה ב–2017, ועוד כ–4 מיליארד שקל במסים על מכירת חברות כמו מובילאיי וכתר פלסטיק. מנגד, מההכנסות קוזזו 4.2 מיליארד שקל באמצעות הקדמה של ההפרשה לקרן מס רכוש בגין 2018 — שנעשתה כדי לאפשר את הגדלת ההוצאות השנה.

העלייה בהוצאות ב–2017 נובעת בעיקר מגידול של כ–1% מהתמ"ג בהוצאות האזרחיות, ל–19.3% מהתמ"ג. הוצאות מערכת הביטחון הסתכמו ב–5.2% מהתמ"ג, ורוכזו בתחילת השנה — מה שגרם לחששות במשך מרבית 2017 מפני חריגה בתקציב הביטחון. הנתח של הוצאות הביטחון בתקציב נותר יציב בשנים האחרונות: כחמישית מכלל הוצאות הממשלה.

ב–2017 נמשכה הירידה בהוצאות הריבית של הממשלה, ל–2.3% מהתמ"ג, לעומת 3.1% ב–2011. ירידה זו פינתה, לפי החשב הכללי, יותר מ–11 מיליארד שקל ב–2017 להוצאות של משרדי הממשלה.

חזקיהו מדגיש כי סך ההוצאות השנתיות של משרדי הממשלה, במונחים נומינליים, גדל ביותר מ–50% בין 2010 ל–2017 — מ–202 מיליארד שקל ל–310 מיליארד שקל. "גידול זה נובע ברובו מהגידול בהוצאות המשרדים האזרחיים דווקא", שטיפסו בכ–60%, כותב חזקיהו.

הוצאות המדינה — לרבות כלל הגופים הנכללים בדו"חות הכספיים המאוחדים של הממשלה, כמו חברות ממשלתיות — הסתכמו ב–2017 ב–572 מיליארד שקל, ש–145 מיליארד שקל מהם הוצאו על שכר עבודה, הטבות לעובדים, פנסיה תקציבית והוצאות פרישה אחרות.

5. הלוואות לעיריות, להדסה — ולאקוודור

הדו"חות הכספיים מפרטים "הלוואות לזמן ארוך" שהעמידה הממשלה למטרות שונות. חלקן מוחזרות במועדן, אבל בחלק מהמקרים, ספק אם הכסף יוחזר אי פעם.

מתוך כלל ההלוואות, בסך 11.6 מיליארד שקל, כ–8.3 מיליארד שקל הם במשכנתאות לזכאים. הממשלה הלוותה 1.4 מיליארד שקל לרשויות מקומיות ותאגידי מים, ו–1.2 מיליארד שקל לעובדי מדינה ומורים.

100 מיליון שקל רשומים בדו"חות הכספיים כחוב של הסתדרות מדיצינית הדסה בגין הסדר ההבראה של המרכז הרפואי הדסה בירושלים מ–2014. החזר החוב יתחיל רק ב–2021. סעיף "חובות אחרים", בסך 395 מיליון שקל (לעומת 501 מיליון שקל שנה קודם לכן), כולל הלוואות להסדרי הקיבוצים והמושבים, לתיאטרון הבימה, לערוץ 10 ולרשת.

לפי הדו"חות, ממשלת אקוודור חייבת עדיין לישראל 87 מיליון שקל בגין עסקה שבוצעה בשנות ה–80, ושהתשלום עליה התעכב שנים רבות. לפי הדו"ח, לאחר שהחוב נפרס, הוא מוחזר כיום כסדרו.

מתוך כלל ההלוואות לטווח ארוך, 1.7 מיליארד שקל אמורים להיפרע השנה (2018), ועוד 1.5 מיליארד ב–2019. הלוואות ב–5.5 מיליארד שקל ייפרעו רק ב–2023 ואילך.

6. הציבור חייב למדינה 71.5 מיליארד שקל

בספרי המדינה רשומים חובות של גורמים שונים שלא בגין הלוואות, בסך 71.5 מיליארד שקל, לעומת 64.0 מיליארד בסוף 2016. מתוך אלה הוגדרו 11.5 מיליארד שקל כחובות מסופקים.

בין השאר מצפים עדיין בממשלה לגביית חובות של הציבור לרשות המסים ב–17 מיליארד שקל (רק בחובות שהוגדרו ברשות המסים ככאלה שקיימת לגביהם יכולת גבייה בסבירות גבוהה), לחברות ממשלתיות (כגון חברת החשמל) ב–7.9 מיליארד שקל, למוסד לביטוח לאומי ב–6.1 מיליארד שקל, ולרשות מקרקעי ישראל ב–2.9 מיליארד שקל, בעיקר בגין דמי חכירה.

מנגד, הדו"חות מפרטים את החשיפה לתביעות משפטיות שאפשר להעריך את עלותן. סכומי החשיפה מופיעים בדו"חות גם אם אין ודאות כי הממשלה תפסיד בתביעות ותחויב לשלם אותם.

בין השאר, תלויות ועומדות תביעות בסך 12.8 מיליארד שקל נגד חברת החשמל (הרוב המכריע — בתביעות ייצוגיות), 9.5 מיליארד שקל נגד רשות שדות התעופה (4 מיליארד שקל מתוכם בייצוגיות), 3.4 מיליארד שקל נגד רכבת ישראל (כרבע מכך בייצוגיות), 2.5 מיליארד שקל נגד דואר ישראל, 2.1 מיליארד שקל נגד רשות מקרקעי ישראל, 1.1 מיליארד שקל נגד מקורות וכ–900 מיליון שקל נגד הביטוח הלאומי. החשב הכללי מציין כי המידע שהוא מחזיק על התביעות חלקי בלבד, היות ש"בחלק מהישויות הממשלתיות לא קיימת תשתית נאותה לניהול ולמעקב אחר התביעות".

7. כמה שווים אוצרות הטבע?

החשב הכללי אומד את שווי התמלוגים העתידיים שתקבל הממשלה בגין משאבי הטבע של הציבור ב–22 מיליארד שקל. מתוך אלה, 17.4 מיליארד שקל ינבעו מאוצרות גז ונפט במאגרי תמר ולווייתן, 3.3 מיליארד שקל מחול וחצץ במאגרים פעילים, ו–1.3 מיליארד שקל מאשלג ופוספטים. הסכומים אינם כוללים את הגבייה הצפויה במסים בגין אוצרות הטבע, כדוגמת מס ששינסקי.

באשר לתמלוגים השוטפים משדות הגז — אלה דווקא קטנו ב–2017. הכנסות התמלוגים ממאגר תמר ירדו מ–820 מיליון שקל ב–2016 ל–778 מיליון שקל ב–2017, וזרזיף התמלוגים שזרם ב–2016 ממאגר הגז מארי–B ומשדות הנפט מגד, חלץ וערד — פסק. 360 מיליון שקל בתמלוגים התקבלו בידי הממשלה ב–2017 מהפקת חול וחצץ, ו–218 מיליון שקל התקבלו מהפקת אשלג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#