זיכרונות מהחצר הישנה - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זיכרונות מהחצר הישנה

שני משוגעים לדבר מקיבוץ עין שמר הקימו את מוזיאון "החצר הישנה" במטרה לתעד את חיי הקיבוץ של פעם, לטובת הדורות הבאים, ובלי כוונת רווח

תגובות

>> חג שבועות הוא זמן פעילות השיא של "החצר הישנה" בקיבוץ עין שמר. 4,000 מבקרים, רובם ילדים, יציפו החודש את המוזיאון. הם יקצרו שיבולי חיטה במגל וידושו אותן במכונת דיש עתיקה המופעלת במנוע קיטור בריטי מ-1875. בהמשך יטחנו את הגרעינים באבני ריחיים, ואת הקמח ילושו ללחמניות, שאותן יאפו במאפיית לבני שמוט. במאפייה כזו בדיוק היה מאיר מוזס - אופה, צייר וממייסדי כפר מסריק, הקיבוץ בו גדל כותב הכתבה- אופה לחמניות ומחלק אותן לילדים שברחו מהגן.

המוזיאון הזה, בניגוד לרוב המוזיאונים שמתעדים את ראשית ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, הוא אתר מוזיאלי אבל בעיקר חווייתי. מדובר במנהרת זמן נוסטלגית, שמתעדת את חוויות הקיבוץ של פעם.

"החצר הישנה" לא רק מקנה הנאות למבקרים הצעירים, שמגיעים ברובם בקבוצות מבתי ספר וגני ילדים מכל רחבי הארץ. כאן הם מגלים שבשביל כבוד צריך לעבוד: עליהם לכבס במו ידיהם בגדי עבודה ישנים על קרש כביסה מעץ, ואחר כך לתלות אותם לייבוש על חבל. מייבשי כביסה? לא בבית ספרנו.

בחצר הישנה מגלים חלק מהילדים להפתעתם שחלב נוצר בעטין של פרה, ולא בקרטון של תנובה, ושתפוזים גדלים על עצים בפרדס, ולא על מדף הסופרמרקט. המוזיאון מציג גם מופע אור-קולי מעניין במיוחד, המספר את סיפור הקמתו של עין שמר, ובו מוצגים תצלומים נדירים של מייסדי הקיבוץ, בוגרי תנועת השומר הצעיר בלודז', שהגיעו להתיישבות הקבע במקום ב-1927.

האטרקציה הגדולה במוזיאון היא תצוגה של אוסף מכונות חקלאיות וטרקטורים מראשית המאה הקודמת ואף מלפני כן. המכונות, שנאספו כגרוטאות חלודות מכל רחבי המדינה, שופצו ותוקנו, וכיום הן פועלות, נוסעות, חורשות וזורעות, וגם מרעישות לא מעט. הטרקטור העתיק באוסף הוא השטוק הגרמני, שנבנה ב-1912 בידי המהנדס רוברט שטוק. הטרקטור, שעדיין עובד כמו חדש, נועד להתגבר על המחסור בסוסי עבודה שהפעילו באותה תקופה באירופה את הציוד החקלאי.

טרקטור עתיק אחר הוא הפורדסון האמריקאי (מודל 1917), ויש גם פורדסון בריטי (1922), טרקטורים מתוצרת אוליבר, ג'ון דיר, קטרפילר, קייס ג'ייסון ופרמל, ואפילו טרקטור ישראלי הנקרא "זאטוט" מפאת גודלו הזעיר. בסך הכל ספרתי במקום 28 טרקטורים, וכולם פועלים.

"הקיבוץ שהיה ולא יהיה עוד"

פרויקט החצר הישנה הוא יוזמתם של שני משוגעים לדבר, בני הדור השני למייסדי הקיבוץ: רן חדוותי ואיש המועצה לשימור אתרים, פרופ' אדם זרטל, שהחליטו לא להניח לזיכרונות ולחוויות הבראשית שלהם ושל מייסדי עין שמר, להישחק ולהימחק, אלא להנחיל אותם לדורות הבאים.

קהל היעד שעבורו הוקם המוזיאון ב-1988 הוא לא רק הדור הרביעי והחמישי בקיבוץ, אלא כל ילדי ישראל, המוזמנים לבקר בחצר הישנה ולחוש את חוויית חיי הקיבוץ כפי שהיתה לפני 80 שנה.

החצר הישנה היא לא עסק תיירותי ובעיקר לא בידורי, מהסוג שקיבוצים לא מעטים ובעיקר מושבים הקימו כהכנסה משלימה לחקלאות. אין כאן פינת ליטוף ארנבות, ולא קוטפים כאן נוריות בחממה או אבוקדו במטע בתשלום.

"באנו לתעד ולהנציח, בדרך של פעילות חווייתית, שני דברים: את קיבוץ עין שמר, כפי שהיה בראשית ימיו, ואת ההתיישבות כפי שהיתה פעם - עולם שהולך ונעלם, ואולי כבר איננו עוד", אומר זיו חדוותי, מנהל התפעול של המוזיאון, ובנו של רן חדוותי.

בדרך להפרטה

לטענת כמה מחברי עין שמר, המוזיאון מהווה נטל כלכלי על הקיבוץ. כמו כמעט כל מוזיאון בעולם, המוזיאון אינו מקיים את עצמו כלכלית, אלא מתקיים מתרומות ומענקים. מכירת כרטיסים לקבוצות ולבודדים (30-40 אלף איש בשנה) מסתכמת בכ-700 אלף שקל בשנה - סכום שאינו מכסה אפילו את התפעול השוטף של העמותה ללא מטרת רווח (מלכ"ר) שמנהלת את המוזיאון.

מחיר הכניסה למוזיאון בימי חג הוא 30-60 שקל, ובימי חול כמחצית הסכום. ההוצאה העיקרית בתפעול המוזיאון היא שכר עבודה לחמשת חברי הקיבוץ המועסקים בו ולכמה מדריכי קבוצות שכירים, שמגיעים מיישובי הסביבה - שכר של כ-7,500 שקל בחודש לעובד.

תרומתו הכלכלית קיבוץ עין שמר למוזיאון היא ויתור על הכנסה של כ-200 אלף שקל לשנה בגין דמי שכירות הקרקע. מדובר בארבעה דונמים מתוך שמונה שעליהם ניצב המוזיאון, שהשימוש בהם ניתן לו ללא תשלום. להערכת חדוותי, כ-80% מחברי הקיבוץ תומכים בהמשך הסיוע למוזיאון ומבינים כי התעקשות על תשלום דמי שכירות עלולה למוטט אותו - דבר שבוודאי אינם מעוניינים בו.

מצד שני, ייתכן שהקיבוץ "יתחדש" (יופרט בחלקו) בעתיד הרחוק או הקרוב, ואז התנאים ישתנו לחלוטין. כיום עין שמר הוא קיבוץ שיתופי, אף שבדיון האחרון שהתקיים בעניין שינוי מעמדו ל"מתחדש" - 57% תמכו בשינוי.

הבעיה העיקרית של החצר הישנה היא היעדר תקציבים לפיתוח. מוזיאון שלא משקיע בפיתוח, מתנוון. לדברי חדוותי, המוזיאון חייב להשיג תרומות ומענקים כדי לפתח פעילויות נוספות. "לצערנו, מפעל הפיס לא שותף, והמועצה האזורית מנשה הקטינה את השתתפותה בשלוש השנים האחרונות. יש שיפוצים דחופים שחייבים לעשות ולא עושים מחוסר תקציב. התומך העיקרי כיום הוא משרד המדע, שללא תמיכתו המוזיאון לא היה ממשיך לתפקד", אומר חדוותי.

לטענת חברים הבקיאים בעניין התקציב, ישנם יישובים במועצה האזורית שאינם מאושרים מהעובדה שהמוזיאון מזוהה עם עין שמר. "מבחינתי, יש לשקול אפשרות שהמוזיאון יעבור לניהול ותקצוב של המועצה, אך בשלב זה הדבר לא נראה לי ריאלי".

למרות הקשיים הכלכליים, חדוותי כאן כדי להישאר: "אצלי זה התחיל בתור עניין אישי והפך לשליחות, לתעד את חיי הקיבוץ המסורתי והראשוני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#