כך נוצרת קבוצה ריכוזית חדשה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נוצרת קבוצה ריכוזית חדשה

חברות הביטוח הגדולות גרועות יותר מהבנקים

18תגובות

העיתונים ליוו את סמי עופר לדרכו האחרונה עם הכותרת "מותו של טייקון". עופר אכן היה אחד מגדולי הטייקונים בישראל, ויורשיו יישאו את התואר במקומו, אבל עם מותו שווה לבדוק אם לא הגיע הזמן לרענן את ההגדרה "טייקון". במלים אחרות, האם לטייקונים המוכרים לעייפה - עופר, דנקנר, תשובה ואריסון - לא עומדים להצטרף בקרוב טייקונים גדולים וריכוזיים לא פחות.

הם כמובן כבר כאן, הטייקונים החדשים. קוראים להם "חמש חברות הביטוח הגדולות". נכון לסוף 2009 חלשו חמש חברות הביטוח על נכסי פנסיה של כ-350 מיליארד שקל, שהם שני שלישים משוק החיסכון הפנסיוני (בלי קרנות הפנסיה הוותיקות). שמעון גונן, אחד מיועצי הפנסיה הבולטים בישראל, מעריך כי בתוך עשור יצמח היקף שוק החיסכון הפנסיוני בישראל לכ-2 טריליון שקל. בתוך שוק זה, חמש קבוצות הביטוח הגדולות צפויות לרכז בידיהן נכסים של 1-1.4 טריליון שקל.

כן, מתחת לאפינו צומחת קבוצת הריכוז הפיננסית החדשה של ישראל - קבוצה ריכוזית יותר וגרועה יותר מחמשת הבנקים הגדולים ביותר. ריכוזית יותר הן בגלל עוצמת המספרים והן מפני שחברות הביטוח צומחות להן כיום מחוץ לתשומת הלב של הציבור ושל הרגולטורים. מגבלות התחרותיות החלות על חברות הביטוח הן כיום מועטות, אם בכלל.

ומדוע היא גרועה יותר? מכמה סיבות. ראשית, זוהי קבוצת ריכוז שנכפית בכוח על הציבור. במדינת ישראל אין חוק האוסר לנאוף או לשקר, אבל יש חוק שמחייב את הציבור לחסוך לפנסיה. חובת החיסכון הופכת את הציבור ללקוח שבוי של חמש חברות הביטוח, המחזיקות בידיהן את הרוב המוחלט של אפיקי החיסכון - כל ביטוחי החיים, כל קרנות הפנסיה הגדולות והרוב הגדול של נכסי קופות הגמל.

שנית, זוהי קבוצת ריכוז שקשורה בטבורה לטייקונים העסקיים המוכרים. שתיים מבין חמש חברות הביטוח מוחזקות בידי הטייקונים המוכרים - יצחק תשובה שולט בהפניקס, ונוחי דנקנר שולט בכלל ביטוח. גם שלוש חברות הביטוח האחרות אינן יכולות להיחשב לחפות מקשרים עסקיים עם הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל - הקבוצות העסקיות הגדולות רוכשות לעצמן חוזי ביטוח ענקיים (ביטוחי רכוש וביטוחים עסקיים שונים), מה שהופך אותן ללקוחות ענקיים של חברות הביטוח. לקוחות מספיק גדולים עד שאף חברת ביטוח לא תרצה לריב עמם.

שילוב האינטרסים בין חברות הביטוח לבין הקבוצות העסקיות הגדולות (טייקונים) הוא, לפיכך, חלק מובנה משוק הביטוח. הראיה לכך, כמובן, היא הנתונים שפורסמו כאן באופן בלעדי לפני כחודש, לגבי דפוסי ההשקעה של הגופים המוסדיים - 40% מההשקעה של הגופים המוסדיים בחברות עסקיות (השקעה במניות ובאיגרות חוב של חברות) מושקעים בחמש הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל. זוהי ריכוזיות השקעה אדירה, שעומדת בניגוד לכללי ביזור ההשקעות של תיק חיסכון רגיש כמו תיק פנסיה. למרות זאת, הגופים המוסדיים בישראל - שרובם המוחלט משתייך לחמש קבוצות הביטוח - אינם נמנעים מלרכז את חסכונות הציבור דווקא בפירמידות של הטייקונים.

רף הכניסה עולה

שלישית, רף הכניסה לעולם הפנסיה עולה עם הזמן, ולמעשה אין למתחרים בחברות הביטוח סיכוי רב לעמוד מולן. לצד חמש חברות הביטוח ניתן לציין רק עוד שניים-שלושה שחקנים בענף - פסגות, ד"ש ומיטב. שלושתם קטנים בהרבה, ולא ברור כלל מהם סיכויי ההישרדות שלהם. שמעון גונן, למשל, טוען כי חברות הביטוח כבר השתלטו בפועל על מרבית אפיקי ההפצה הפנסיוניים - מה שלא מותיר הרבה סיכוי תחרותי לגופים הקטנים יותר.

המפה המצטיירת, לפיכך, היא שוק פיננסי אדיר ממדים של 2 טריליון שקל, שהמדינה מחייבת את קיומו בחוק - אבל היא מותירה אותו פרוץ לשליטה של חמש חברות עסקיות, הקשורות בטבורן כבר כיום לגופים העסקיים הגדולים במשק הישראלי, מבלי שיש סיכוי ממשי לקבוצות קטנות יותר להתחרות בהן. שוק פנסיוני של 2 טריליון שקל ובעל תחרותיות נמוכה מאוד - זוהי התחזית הפרושה לפנינו. תחרותיות נמוכה משמעה גם דמי ניהול גבוהים, וגם ניהול השקעות בינוני ומוטה לניגודי עניינים.

זהו העתיד הלא תחרותי שמדינת ישראל מועידה לנו, לכולנו, אלא אם תתעורר בהקדם כדי למנוע מהתרחיש הזה לקרום עור וגידים. מה יכולה המדינה לעשות? היא יכולה לדרוש כי מי שמנהל את החיסכון הפנסיוני של הציבור יהיה גוף מתמחה שעוסק רק בכך - משמע להוציא את החיסכון הפנסיוני מידי חברות הביטוח העמוסות בניגודי עניינים. היא יכולה אף להרחיב את הרעיון ולהפוך את הגופים הפנסיוניים לגופים הנסחרים בבורסה, ונמצאים בבעלות מלאה של הציבור.

היא יכולה וצריכה להתערב במודל דמי הניהול, להשית עליו פיקוח מחירים, וגם לקבוע כי דמי הניהול יהיו קשורים לרווח (בניכוי הסיכון) לטווח ארוך שמניב תיק הפנסיה. היא יכולה לעשות ככל יכולתה כדי לעודד את המתחרים הקטנים יותר של חברות הביטוח, בטרם ייהפכו ללא רלוונטיים.

המדינה יכולה לעשות הרבה מאוד מהלכים, דרסטיים וכואבים אבל הכרחיים. כשם שהמדינה פעלה בשנות ה-90 וה-2000, באמצעות ועדות ברודט ובכר, להגביל את כוחם של הבנקים, הגיע הזמן לפעול גם להגבלת כוחן של חברות הביטוח - לפני שהחיסכון הפנסיוני יימצא כולו בידיהם של הטייקונים החדשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#