של מי התליון הזה לעזאזל - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

של מי התליון הזה לעזאזל

בצד אחד עמד תאגיד אופנה שלא היסס לגנוב עיצובים, ובשני מעצבת עצמאית שניסתה לגמור את החודש בשלום. היא יצאה למסע נקמה דיגיטלי - אבל ברשת כמו ברשת, דבר לא צפוי מראש

תגובות

>> בתחילת השבוע געשה רשת האינטרנט בארה"ב. חברת ההלבשה אורבן אאוטפיטרס (Urban Outfitters) עמדה במרכז הסערה כשמסביבה חגים בלוגרים, אתרי חדשות, משתמשי פייסבוק וטוקבקיסטים הקוראים להחרימה.

מה קרה? אורבן נתפסה בגניבת עיצובים. מעצבת התכשיטים העצמאית סטיבי קורנר טענה שהחברה העתיקה שרשרת בעיצובה, שהיא מציעה למכירה בחנות המקוונת שלה ב-Etsy, זירת המסחר הגדולה ברשת לעבודת יד. התכשיט המועתק היה חלק מסדרת תליונים בצורות המתווה של מדינות בעולם, שבהם מוטבע לב.

קורנר הפגועה החליטה להתנקם דרך הרשת. בחשבון הטוויטר שלה צייצה: "אורבן אאוטפיטרס, זה לא מגניב. יופי של דרך לגנוב ממני", וצירפה לינקים לתמונות של שתי השרשראות. בבלוג שלה היא פרטה על נימי הרגש של הקוראים, סיפרה שהחנות המקוונת שלה איפשרה לה להתפרנס ממה שהיא אוהבת וקוננה על הגניבה.

התגובות הזועמות לא איחרו לבוא. ציוצים עברו בין משתמשים וחשבונות פייסבוק. בהאפינגטון פוסט העלו כתבה, וחשבון הפייסבוק של אורבן התמלא בתגובות נאצה. קורנר זכתה לחיבוק אוהב ברשת ואף התנצלה על עיכובים במשלוח השרשראות שלה בשל עומס ההזמנות התומכות שנחתו עליה. השיא היה כשהכוכבת הצעירה מיילי סיירוס הצטרפה למאבק וקראה לחרם על אורבן אאוטפיטרס.

דוד וגוליית של העידן הדיגיטלי

מדובר בסיפור קלאסי של העידן הדיגיטלי. יש בו את כל המרכיבים שגורמים לצרכן הקטן לעלוז מאחורי המקלדת: סיפור דוד וגוליית, שבצדו האחד תאגיד אופנה מרושע ובאחר מעצבת שמנסה לגמור את החודש בשלום.

אורבן אאוטפיטרס, רשת סופר מגניבה ולא זולה שנחשבת למכה אופנתית של תרבות ההיפסטרים העירונית, נתפסה על חם - וזו לא הפעם הראשונה. כבר לפני כשנה הואשמה הרשת בהעתקה של יצירות מעצבים צעירים מברוקלין בפוסט שהתפרסם בבלוג Scared 'Runin של העיתון הניו יורקי "ווילג' ווייס".

אלא שברשת, כמו ברשת, הטוויסט יכול להגיע מכיוונים לא צפויים: אורבן אאוטפיטרס זכתה לבת-ברית מפתיעה, הבלוגרית אפריל ווינצ'ל. ווינצ'ל, שכותבת תחת שם העט הלן קילר, מתחזקת את הבלוג Regretsy, שבו היא מתמקדת ביצירות המוצעות למכירה ב-Etsy. רבים מהפוסטים שלה מוקדשים לחשיפת מוצרים שיוצרו במפעלים ונמכרים כעבודת יד, למוכרים שמציגים עיצובים מועתקים או סתם לזייפנים ושקרנים.

סיפור הגניבה של אורבן הדליק את ווינצ'ל. "אין דבר שמרגש אותי יותר מלהיכנס במישהו שגונב ממעצב עצמאי ומנסה להרוויח מהגניבה", היא כתבה. אך בניגוד לאלפי המצייצים, המגיבים והקוראים לחרם על רשת האופנה, היא יצאה לעבודת תחקיר עיתונאית ומצאה שבאמנות, כמו בחיים, יש באמצע הרבה שטח אפור.

ווינצ'ל גילתה שקורנר לא היתה המעצבת הראשונה של השרשרת. את התליון הראשון מסדרת המדינה עם הלב מכרה קורנר באפריל 2009. אלא שבדצמבר 2008 מעצבת אחרת בשם רייצ'ל סודלאו מכרה תליון דומה מאוד בעיצובו לתליון של קורנר. ווינצ'ל פישפשה עוד קצת ומצאה ששבעה חודשים לפני סודלאו גם המעצב ג'יימס אבריי מכר תליון בצורת מדינה, שבאמצעה לב.

ויש עוד: בדיקה במאגר המעצבים הנוכחי ב-Etsy גילתה כי עשרה מעצבים שונים מציעים כיום למכירה שרשראות עם תליון בצורת מדינה ובתוכה לב. כולן נראות פחות או יותר אותו הדבר. ככל הנראה, העיצוב המקורי של התליון בכלל נולד כבר בסוף שנות ה-70 בסדרת NY מ I, שגררה גל מזכרות תיירותיות בעיצובים דומים.

לווינצ'ל יש יותר מ-88 אלף אוהדים בפייסבוק, והמסה עשתה את שלה. הסיפור של קורנר קיבל תפנית, ואז גם אורבן אאוטפיטרס החליטה להשיב מלחמה. אף שאינה נוהגת להשיב לטענות שכאלה, כתבה הרשת בהצהרה שפירסמה, הפעם החליטה לחרוג ממנהגה. בהצהרה, שפורסמה בבלוג ובדף הפייסבוק שלה, נכתב שטענותיה של קורנר שקריות ושאורבן היא פטרון של מעצבים צעירים רבים.

קורנר אמנם השיבה לטענות בבלוג שלה, אבל הסיפור המעניין נמצא בתגובתה של ווינצ'ל. בפוסט מושחז שכתבה העלתה ווינצ'ל כמה שאלות מעניינות. היא טענה שגניבות עיצובים על ידי תאגידים הן אכן פסולות וראויות לגינוי, אבל גם מעצבים עצמאיים מעתיקים לעתים אחד מהשני, ביודעין או שלא ביודעין. במה הם שונים, שאלה ווינצ'ל, מחברה עסקית. שאלה אחרת שהעלתה היתה אם ראוי להפוך לגיבורת הסיפור את קורנר, העומדת להרוויח 50 אלף דולר מהזמנות עתידיות בעקבות עבודה לא מקורית במיוחד וטענות להעתקה כביכול. לבסוף שאלה ווינצ'ל מדוע קל לכולנו להאמין באופן אוטומטי לסיפור מרגש במקום להפעיל שיקול דעת ולברר את העובדות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#