חרדה מהשורה התחתונה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חרדה מהשורה התחתונה

תגובות

מאז שיצאתי מבית הוריי והתחלתי לעמוד ברשות עצמי, כסף גורם לי לחרדה. ליתר דיוק, לא כסף אלא האפשרות של היעדרו: תסריט האימה שלפיו יום אחד הוא פשוט ייגמר. בעוד קרובים, מכרים ואהובים מודאגים מהמצב הפוליטי או בטוחים שכל כאב בטן מבשר על סרטן, הסיוט היחיד שגורם לי להתעורר לפנות בוקר מכוסה זיעה קרה הוא זה שבו זורקים אותי לרחוב עקב אי תשלום משכנתא או שכר דירה, ואני נהפכת להומלסית.

החרדה הזו אינה קשורה למינוס או לפלוס שיש לי בבנק, אלא מלווה אותי לאורך תקופות שפל וגאות כבר מגיל 21. מאז שנולד בננו הבכור לפני ארבע שנים, החרדה רק מחריפה. המצב הזה קצת מוזר בהתחשב בעובדה שמעולם לא ידעתי מחסור אמיתי: גדלתי במשפחה בורגנית שדבר לא חסר בה. הוריי מימנו לי לימודי תואר ראשון ודירה, ואני עבדתי רק בחופשים, החתונה שלי מומנה במלואה על ידי ההורים משני הצדדים. לפני כמה שנים אפילו הצלחנו לקנות דירה בתל אביב עם משכנתא סבירה. סביר להניח שלפני שניזרק לרחוב, רשת הבטחון של ההורים והחסכונות תצליח לסדר לנו דיור חלופי.

ובכל זאת, כסף נראה לי תמיד כמו נעלם אחד גדול: עניין סבוך ומאיים, שאין ביכולתי להתמודד אתו. כשאני חייבת לבחור ביטוח, קופת גמל או תוכנית חיסכון, אני מתחילה להתבלבל. המכתבים מהבנק מאיימים עלי כל כך, שלרוב הם נשארים במעטפותיהם. למותר לציין שההתנהלות הזו לא מועילה לבריאותי הפיננסית, ורק אלוהים - או יועץ לכלכלת המשפחה - יודע כמה כסף היא עלתה לי במהלך השנים.

לחרדה שלי אפשר למצוא הסברים רבים: יש לה בסיס בעולם האמיתי, כפי שיודע כל מי שמנסה לגדל שני ילדים בתל אביב ללא משכורות עתק. בבית הוריי אמנם לא חשתי בדאגה כלכלית - אך מצד שני, אף פעם לא דיברו על כסף. ייתכן שחינוך כלכלי בסיסי היה משאיר אותי על קרקע קצת יותר בטוחה, בשלב שבו הייתי צריכה לעמוד על שתי רגליי.

אך ההסבר שנראה לי נכון יותר - ונתמך גם בדברי פסיכולוגים - הוא שהחרדה שלי כלל אינה קשורה לכסף. היא קשורה לתחושה כללית של דאגה, שאותה קיבלתי בירושה ממשפחתי, שבה המשפט "יהיה בסדר" מעולם לא הופנם. לולא דאגתי לכסף, הייתי בוודאי מוצאת משהו אחר לדאוג בגללו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#