היום שבו מתה המוסיקה, ונולדה מחדש - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שבו מתה המוסיקה, ונולדה מחדש

כך תרמו הלייבלים לצמצום תעשיית המוזיקה

תגובות

לאחר גסיסה של כעשור, נראה שתעשיית המוסיקה הגיעה לסוף דרכה ונפחה את נשמתה. לשמחתנו, באותו רגע ממש נולדה מחדש תעשיית מוסיקה חכמה ורלוונטית הרבה יותר. הסיפור מוכר, ומייצג את עברן ואת עתידן של תעשיות רבות. הטכנולוגיה הורידה לאפס את עלות הכניסה לעולם המוסיקה, שהרי כיום כל צעיר/ה מוכשר/ת יכולים להפיק סינגל באיכות גבוהה להפתיע על גבי ציוד ביתי. כן, מפתה לחשוב שללא אולפן מאוכלס בעשרות נגנים, טכנאים, סמים, בחורות ואלכוהול, לא תיהפך לרולינג סטונס. זה רומנטי, אך כלל לא מחויב המציאות בימינו. חשוב מכך, גם עלותה השולית של ההפצה צנחה מ-15 דולר (עלותו הממוצעת של דיסק) לאפס - מחירו של קובץ מוסיקה שיורד אל המחשב שלכם בטכנולוגיית שיתוף קבצים.

התוצאה, כזכור, היתה מות המודל העסקי ודעיכת הלייבלים, הלא הם הדינוזאורים של תעשיית המוסיקה. אותם דינוזאורים בחרו להילחם בטכנולוגיה החדשה במקום לאמץ אותה מהר ככל האפשר, והשקיעו את מיטב הונם בעורכי דין במקום באנשי טכנולוגיה ושיווק דיגיטליים. התוצאה היא תעשייה שהצטמקה לכשליש מהיקפה הכספי בעשור האחרון - בשנה האחרונה לבדה צנחו מכירות הדיסקים בכ-50%. אותם דינוזאורים ניהלו עסק בזבזני ושמן להחריד והתרגלו לרמת הוצאות, לסגנון ניהול ולחיים ההולמים כוכבי רוק. תפקידם המקצועי העיקרי של הלייבלים היה הסינון: איתורם וקידומם של הכישרונות המוסיקליים האמיתיים והנדירים. בימים הטובים של מכונת הדפסת הכסף שנקראה הדיסקים, הסתפקו הלייבלים בשיעורי הצלחה נמוכים להפליא, שהרי אווז מזמר אחד הטיל מספיק ביצי זהב שחיפו על שאר הכישלונות. כיום המודל הזה לא מצליח כבעבר, וממילא הבעיה האמיתית היא שכמות המוסיקה שנוצרת היא כה גדולה עד כי מאתרי הכישרונות של הלייבלים, מוכשרים ככל שיהיו, ניצבים בפני משימה בלתי אפשרית.

גטי אימג`ס

אז מי בדיוק נולד מחדש? קודם כל כדאי לזכור שמוסיקה היא קסם, אולי המדיום שמדבר עמוק אל הרגשות של כולנו, שפה אוניברסלית שמי שהספיד אותה כנראה לא מצטיין בהקשבה. למעשה, המוסיקה משגשגת כיום יותר מאי פעם, ונהנית מרנסנס חסר תקדים הודות לאותן טכנולוגיות חדשות בדיוק - בעיקר שיתוף הקבצים - שדינוזאורי הלייבלים מעדיפים לכנות "פיראטיות". טרנט רזנור, סולנה של ניין אינץ' ניילז, הוא דוגמה משובחת למישהו שמבין איך פועלת מוסיקה מודרנית. העקרונות פשוטים: תן למאזינים את כל המוסיקה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, בכל מכשיר קצה, בכל מדיה שהיא, והסר מדרכם כל מכשול אפשרי בדרך אל התוכן שלך. בנוסף, צור עם הצרכנים קשר אמיתי ובלתי אמצעי דרך מדיה חברתית, בלוגים והופעות. עודד אותם לבצע בעצמם את המוסיקה שלך, ולשלוח לך שירים וקטעי וידאו שלהם - והקרן את התכנים שלהם במהלך ההופעות שלך. התוצאה היא מערכת יחסים שנותנת להם סיבה אמיתית לקנות את התוכן שלך באמצעות כרטיסים להופעות, מארזים מיוחדים, מרצ'נדייזינג, וכן, גם בהורדות דיגיטליות רבות בתשלום מאייטיונז ושכמותה. רזנור הוא רק דוגמה אחת לאלפי אמנים שלמדו את השפה, ומקדמים את עצמם טוב יותר מכל לייבל מסורתי.

פן אחר של המוסיקה החדשה הוא כמובן פלטפורמות טכנולוגיות שילמדו את העדפותינו וימליצו לנו, בעזרת פתרונות אינטליגנציה מלאכותית, על מוסיקה שנאהב. הביטו בספוטיפיי ואחרות, ובמלחמת העולם בין אפל, פייסבוק, גוגל וכמובן אמזון על שירותי הסטרימינג של מוסיקה מענן המחשוב - כל אלה מאמינות שעיקר ההכנסות העתידיות ממוסיקה יגיעו משם. בצד הטכנולוגי מצויות גם האפליקציות, אותם פתרונות שכוללים מוסיקה, ווידיאו, משחקים, מבצעים, מדיה חברתית ועוד - הכל בחבילה אחת, ניידת, פשוטה ומהנה לשימוש. השילוב של פלטפורמות ואפליקציות ניידות מסמן את השינוי שעובר על כלל עולם המדיה, שנהפכת לאישית, ניידת, בזמן אמיתי, וכמובן immersive - יוצרת חוויה חושית היקפית ומלאה.

כתמיד, אולי השיעור החשוב ביותר לכוכביה העתידיים של תעשיית המוסיקה הוא היכולת ללמוד ולנסות מודלים רבים וחדשים ולא לנוח על זרי ההצלחה, שהרי עולם המדיה הדיגיטלית נמצא רק בתחילתו. שחקנים רבים מבינים שהגיעה שעתה של תעשיית המוסיקה לקאמבק, וכך ראינו לאחרונה את שון פארקר, מראשיה של נאפסטר שסימנה את תחילת חורבנה של התעשייה, מנסה לרכוש חלק בוורנר מיוזיק. זו נקנתה בסופו של דבר על ידי אקסס אינדסטריז של לן בלווטניק, ביותר מ-3 מיליארד דולר, סכום דמיוני שמבהיר שגם באקסס מאמינים מאוד בעתיד התעשייה.

כאילו כדי לסמן את הקורבן הבא, הגיעה השבוע נטפליקס, המספקת וידאו לפי דרישה דרך האינטרנט, ל-23 מיליון מנויים, עקפה את חברת הכבלים קומקאסט, ונהפכה לספקית הווידאו הגדולה בארה"ב. שירותי נטפליקס עולים כ-10 דולרים לחודש, ואלה של הכבלים לפחות פי עשרה, תוך שהשימוש והשירות בנטפליקס הרבה יותר נוחים. כך תופסים הכבלים והמייג'ורז את תפקידם של הלייבלים כדינוזאורים הבאים, בעוד עולם הקולנוע, הטלוויזיה והווידאו עושה את דרכו לעבר מודל עסקי חדש, על חשבונן. המרוויח הגדול גם כאן יהיה הצרכן, שייהנה מתוכן מצוין ואישי יותר במחיר נמוך בהרבה. אני מתכוון כמובן לצרכן האמריקאי. זה הישראלי ימשיך ליהנות מפירות חוסר התחרות, שתתיר לו תמיד לבחור בין שתיים או שלוש אופציות, שמשום מה תמיד יעניקו מוצר ומחיר דומים להפליא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#