להגביל את האחריות של שומרי הסף - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להגביל את האחריות של שומרי הסף

תגובות

>> קריסות של תאגידים מובילים כמו אנרון, הולידו קריאות להגדלת האחריות המוטלת על שומרי הסף - חתמים, רואי חשבון ועורכי דין - למניעת תקלות כאלה בעתיד. פסק הדין של בית המשפט העליון שניתן באחרונה בפרשת הבנק למסחר (ע"א 3506/09) מלמד כי בית המשפט יקפיד בטרם יאפשר הטלת אחריות על שומרי סף ולפני שיאפשר ניצול הליך של תביעה ייצוגית בניירות ערך לתביעות בשל ירידת ערך מניות כתוצאה מהטעיה.

ברקע ההליך ניצבה מעילת הענק שהתבצעה בבנק למסחר שנמשכה כחמש שנים והסתכמה בכ-250 מיליון שקל. המעילה שהתגלתה בעקבות ביקורת שנערכה על ידי בנק ישראל, הובילה להפסקת המסחר במניות הבנק. ארבעה ימים לאחר הפסקת המסחר במניות, הגיש שלמה צאייג, בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בין היתר, נגד פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן ששימשה כרואה החשבון המבקר של הבנק. צאייג טען כי קסלמן אישרה דו"חות כספיים בלתי נכונים ועל כן היא חבה כלפי בעלי המניות. המבקש התבסס בין היתר על סעיף 170(א) לחוק החברות, התשנ"ט, הקובע שרואה החשבון המבקר אחראי כלפי בעלי המניות של החברה לאמור בחוות דעתו לגבי דו"חותיה הכספיים.

סעיף 170(א) הוא סעיף ייחודי ביוצרו זיקה ישירה בין בעלי המניות לבין רואה החשבון המבקר. מבחינה פרשנית, הסעיף מאפשר הטלת אחריות נרחבת על רואה החשבון כלפי בעלי המניות וזאת במובחן מהחברה. חרף זאת, בית המשפט העליון צימצם את האחריות וקבע כי זו תוגבל למצג מטעה שהופיע בחוות הדעת.

מדובר בקביעה חשובה. האחריות למניעת הטעיה מוטלת בראש ובראשונה על ההנהלה. שומר הסף הוא בעל יכולת מניעה משנית בלבד. יש טעם בהטלת אחריות עליו רק אם יכול היה למנוע את ההטעיה באמצעים סבירים, מבלי שיהפוך עצמו לבלש או לעומד בראש ועדת חקירה.

החשש כי רואה החשבון לא יעשה מלאכתו נאמנה נשענת על ההכרה כי הוא תלוי בהנהלה לצורך המשך העסקתו. הפתרון לקושי זה הוא בכללי בחירה המבטיחים כי רואה החשבון ימונה באופן שייטיב עם כלל בעלי המניות.

תחת גישה זו, רואה החשבון יהיה אחראי למצג המטעה רק אם התובע יוכיח כי לא ננקטו אמצעים סבירים למניעת הטעות וקיים קשר סיבתי ברור בין פעולת רואה החשבון והנזק שנגרם. בתי המשפט מקפידים לבדוק את קיומו של קשר סיבתי בין הטעות לבין הנזק שנגרם.

כך נהג בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין מגאסון, בדחותו את תביעת בנק דיסקונט נגד רואי החשבון בשל העובדה שנקטו אמצעי זהירות סבירים בביקורת. כך נהג בית המשפט הכלכלי בדחותו תביעה כנגד רואי החשבון המבקרים בעניין קווי אשראי לישראל.

פסק דינו של בית המשפט העליון מבהיר כי החובה של רואה החשבון כלפי בעלי המניות לא נועדה לאפשר להם לתבוע את נזקי החברה באופן עצמאי, אלא מקנה זכות תביעה הדומה במהותה לזכות הקיימת בדיני ניירות ערך, כשעל בעל המניות יהיה מוטל הנטל להראות כיצד נפגע מפעולת רואה החשבון.

לצד הגבלת האחריות, ביקר פסק הדין את אופן ניהול ההליך על ידי המבקש. רבות מדובר בצורך לעודד הגשת תביעות ייצוגיות ונגזרות בשוק ההון, במיוחד לאור הקושי בניהול תביעות בתחום זה, הדורש מומחיות. תיקון מס' 16 לחוק החברות מקל על דרך הגשתה וניהולה של תביעה נגזרת בשם החברה. עם זאת, יש להיזהר מעידוד תביעות בלתי בשלות.

במקרה של הבנק למסחר, התביעה נוסחה באופן כללי וסתמי מבלי לפרט את הנזק הייחודי שנגרם לבעלי המניות וכיצד נזק זה היה תוצאה של התרשלות קסלמן. בית המשפט ביקר את התנהלות המבקש, שלא טרח לתקן את תביעתו. שמירה זו על דרך ניהול ההליך חשובה לא פחות משמירה על הגבלת היקף אחריותם של שומרי הסף.

הכותבת היא שותפה במשרד גורניצקי ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#