תכנון מס ומדיניות שגויה - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תכנון מס ומדיניות שגויה

תגובות

>> המחקר המרתק שבוצע בקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שקבע שתשלומי המס של 25 החברות הציבוריות הגדולות במשק נמוכים מהסכום שהמדינה היתה צריכה לקבל, הוא מעניין וראוי, בעיקר בשל העלאת הנושא לתודעת הציבור. ("נזק של מיליארדים למדינה מתכנוני המס של החברות הגדולות", TheMarker,ו15.5).

עם זאת, הממצאים של המחקר שנויים במחלוקת. הם מושתתים על מתודולוגיה שאינה מקובלת. הפער הקיים בין דו"חות "רווח והפסד" של פירמה לבין דו"ח "הכנסתה החייבת" נובע מהבדלים שבעקרונות חשבונאות פיננסית לחשבונאות מסים, ולא מתכנוני מס. טעויות נוספות נובעות מטשטוש התחומים שבין הפחתת מס הנובעת ממדיניות ממשלתית להענקת הטבות מס לבין הפחתת מס הנובעת מתכנוני מס. אף על פי כן יש לשבח את הדו"ח על כך שהוא מעלה בעיה בעלת חשיבות לאומית, כלכלית, חברתית ואתית לדיון ציבורי.

מחברי הדו"ח ערים לכך שהפער שהם מצאו אינו נובע בהכרח מתכנוני מס אלא דווקא ממדיניות ממשלתית שבאה לידי ביטוי בהטבות מס ניכרות. עיון בהצעת חוק התקציב ל-2009 היה מגלה, לדוגמה, כי אובדן המסים למדינה, הנובע מהטבות מס שהמדינה חוקקה מגיע ל-34 מיליארד שקל בשנה.

אם המדינה מחליטה להעניק הטבות מס למפעל בתנאי שיוקם באזור פיתוח, מוטלת חובה משפטית על מתכנן המס לשכנע את בעלי המפעל לנצל את הטבות המס ולהקים את המפעל באותו אזור. בכך מקיים מתכנן המס את חובתו הן כלפי הלקוח הן לביחס לחובתו האזרחית לקידום המדיניות הממשלתית. אם מדיניות זו אינה מקובלת על המבקרים, עליהם להפנות את טענותיהם כלפי המחוקק ולא לנסות ולהרוג את השליח. אם קיימת בעיה, הרי שהיא במדיניות השגויה של ממשלות ישראל בהעניקן הטבות מס לא יעילות ולא חברתיות; ולא במתכנני המס המבקשים לסייע ביישום המדיניות.

עם זאת, אין ספק שקיימת בעיה אתית וחברתית לא פשוטה בנושא. שאלת גבולות תכנון המס הלגיטימי מחד, והקניית סמכויות לרשויות המס להילחם בתכנוני מס באמצעות הוראה כוללת וגורפת מעסיקה את המחוקקים ובתי המשפט ברחבי העולם. גם מתכנני המס המובילים והאחראיים בישראל יודעים שהם כפופים לעקרונות אתיים ומשפטיים. הטובים שבהם אינם חוצים את הגבולות.

בשאלת תיחום הגבולות בין תכנון מס לגיטימי ושאינו לגיטימי, ניתן לאתר שני עקרונות בסיסיים: האחד הוא ביסוס החובה לתשלום מס על עקרון ההנאה. לאמור כל נישום הנהנה מהסחורות והשירותים שמספקת המדינה חייב לשלם מס למדינה כתמורה בגין השימוש בהם. העיקרון השני הוא עקרון "המס האחד": כל נישום חייב בתשלום מס אחד עבור כלל הסחורות והשירותים שהוא צרך; מס אחד, לא פחות אך גם לא יותר.

אם המחוקק הישראלי מחליט לפטור ממס עולים חדשים ויורדים חוזרים משך עשר או עשרים שנה, תפקידו של מתכנן המס ליצור מצב שבו העולה החדש או היורד החוזר אכן ייהנה מהפטור, גם אם הוא סבור שהמדיניות היא שגויה. כשמדובר בפעילות מקומית, מתכנן המס בישראל חייב לוודא שהמס המוטל על לקוחתו לא יחרוג מנטל המס שהמחוקק הועיד. גם תכנון מס המאפשר לנישום שהפסיד כספים לקזז את הפסדיו כנגד הכנסה אחרת החייבת במס הוא תכנון מס לגיטימי, מכיוון שבהיעדרו הנישום ישלם מס גבוה מרווחיו הכלכליים. תכנון מס המביא לכך שגם עובדי חברה ייהנו משיעור המס הנמוך, שממנו נהנים בעלי ההון ממכירת מניותיהם, הוא לגיטימי באשר הוא מושתת על עקרון השוויון.

פרופ' אדרעי הוא יועץ בכיר במשרד אורי כליף ושות' ומרצה באוניברסיטת חיפה. כליף הוא מייסד המשרד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#