קיצור החופש הגדול: אין ארוחות חינם - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קיצור החופש הגדול: אין ארוחות חינם

את הימים שהרווחנו בחופש הגדול נפסיד בחופשות חגי תשרי

5תגובות

>> בשנייה הראשונה הלב קפץ משמחה: מקצרים את החופש הגדול! סוף סוף מישהו חושב עלינו, ההורים, שנאלצים להתמודד בכל שנה עם החור השחור והבלתי נגמר הזה.

אבל אז הגיעו האותיות הקטנות: אין ארוחות חינם - את הימים החשובים האלה נחזיר חודש מאוחר יותר, בחגי תשרי. במלים אחרות: במקום חופש גדול אחד, מעכשיו יהיו לנו שניים, בהפרש של שבועות ספורים. עוד ניצחון כזה ואבדנו.

אנחנו אולי רגילים להתייחס לחופש הגדול ולימי החופשה האחרים ששנת הלימודים מרוצפת בהם כאל מעין גזרה משמיים, אבל זה לא המצב: ישראל היא המדינה המערבית הסובלת מהפער הגדול ביותר בין ימי חופשת הילדים במוסדות החינוך (93 בשנה) לבין ימי חופשת המבוגרים בשוק העבודה (19 בשנה).

עבור הורים עובדים התוצאה של הפער הבלתי נתפש הזה היא הוצאה כספית גדולה על קייטנות וצהרונים, גיוס של כל המשפחה המורחבת למאמץ המלחמתי, סכנת פיטורים מרחפת, ילדים קטנים שמבלים ימים שלמים בשעמום במקומות עבודה של הוריהם ובמקרה הגרוע יותר - ויתור, בעיקר של נשים, על יציאה לעבודה.

אז נכון שמורים הם לא בייביסיטר ועובדים במקצוע שוחק וקשה וזכאים לחופשה מכובדת, אבל גם להורים מותר לדרוש פתרון למצב האבסורדי הזה, ולמען הסר ספק - הזזה של כמה ימי חופשה מפה לשם - זה לא הפתרון. לדבר על חשיבותם של מעמד הביניים, תעסוקת נשים ועל ערכי המשפחה זה יפה - אבל כשהמדינה מכתיבה פער כזה ומעמיסה על ההורים מבחינה כלכלית, מדובר בסיסמאות ריקות מתוכן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#