60% מבעלי העסקים עבריינים - עם סיבות טובות - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

60% מבעלי העסקים עבריינים - עם סיבות טובות

ישראל היא שיאנית עולמית בהפיכת בעלי העסקים שלה לעבריינים

13תגובות

>> אלפי הגננים והגננות המפעילים גן פרטי בישראל ללא היתר ובניגוד לחוק, יכולים להתנחם בכך שצרתם היא צרת רבים. על פי הערכת מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, בין 30% ל-60% מהעסקים בישראל פועלים ללא רישיון. משמע, 30%-60% מבעלי העסקים בישראל הם עבריינים.

הגננות בגנים הפרטיים נהפכו לעבריניות מאחר שהן נמנעות מלעבור את התהליך הבלתי אפשרי של קבלת היתר חוקי לגן שלהן - היתר לשימוש חורג לפי חוק התכנון והבנייה. קבלת ההיתר לשימוש חורג אורכת בין שנה לשנתיים, עלותה לגננת בין כמה עשרות לכמה מאות אלפי שקלים, אין כל ודאות לקבל היתר בסוף התהליך, אבל יש סיכון גבוה לספוג תביעה מהשכנים (על ירידת ערך) או תביעה מהעירייה (היטל השבחה). בנוסף, לגננת אסור על פי חוק להפעיל את הגן כל זמן שהיא נמצאת בתהליך האישור - כלומר הגננת אמורה לממן שכר דירה לשנתיים, ואת כל העלויות של תהליך קבלת ההיתר, מבלי שהיא יכולה להתפרנס למחייתה באותה עת.

נוכח התנאים הדרקוניים האלה, אין תמה שהרוב המוחלט של הגנים הפרטיים בישראל פשוט נמנעים מלהוציא היתר כחוק ופועלים במחשכים, ללא היתר וללא פיקוח.

בכך הם אינם חריגים. גם עסקים אחרים, שאינם גנים, עוברים חוויות קפקאיות דומות לאלה של הגננות, ומתבצרים בפתרון של "לא מדובשו ולא מעוקצו". משמע, הם נואשו מלהצליח לקבל רישיון עסק כחוק, ולכן הם מפעילים את העסק שלהם, אבל מבלי לקבל רישיון עסק מהרשות המקומית שבה הם פועלים. מדובר, יש לציין, בעסקים שמדווחים למס הכנסה כחוק - רק לרשות המקומית הם לא מדווחים.

ישראל, כך מצטייר, היא שיאנית עולמית בהפיכת בעלי העסקים שלה לעבריינים. יש לכך גם גיבוי במספרים. מדד עשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי מדרג 180 מדינות בעולם בהתאם לקלות עשיית העסקים בהן בעשרה תחומים. ישראל מדורגת במדד במקום 29, שיכול להיחשב סביר, אבל מה שפחות סביר הוא הפיזור העצום של הדירוג של ישראל בתחומים השונים.

כך בתחומי קבלת האשראי, הגנה על משקיעים וסחר בינלאומי - ישראל מדורגת בעשירייה הראשונה בעולם. לעומת זאת, בתחום של תשלומי מסים ואכיפת חוזים היא מדורגת במקום 83-99 בעולם. בתחום הבעייתי של נדל"ן, ישראל מדורגת ממש בתחתית העולמית - מקום 120 בעולם בקבלת היתרי בנייה, ומקום 147 ברישום נכסים. מדד עשיית העסקים, יש לציין, אינו כולל קטגוריה של רישוי עסקים, אבל ההערכה היא כי אם היתה קטגוריה כזו - גם בה היתה ישראל מדורגת בתחתית העולמית.

באופן מובהק, ישראל נמצאת בתחתית הביורוקרטיה העולמית בכל הקשור לתהליכי רישום הנדל"ן שבה, ולכל הקשור לתהליכים המשפטיים שבה (אכיפת חוזים). באופן מובהק, ישראל נמצאת גם בתחתית העולמית בכל ההליכים הביורוקרטיים המחייבים יותר מאישור של רשות או של משרד הממשלתי אחד. הליך הרישוי של גן, המחייב קבלת אישורים מהעירייה, משרד הבריאות, שירותי הכבאות, יועצי בטיחות ועוד - הוא המחשה מצוינת לכך.

"יש לנו בעיה כאשר יש כמה משרדי הממשלה שמעורבים בתהליך", אומר שני, "ואף אחד מהם אינו רואה את התמונה הכוללת ולא מקבל אחריות על סיום התהליך". גלגול הכדור - במקרה זה, האזרח הקטן - ממשרד ממשלתי אחד למשנהו, גובל בהתעללות של ממש.

שני בחן לעומק את הבעיה של ישראל בתחום של רישום נכסים (מקום 147), ובתחום של הקמת עסק (מקום 34). הבחינה העלתה, למשל, שאף אחד ממשרדי הממשלה אינו מדבר עם המשרדים האחרים, וכך האזרח המבקש לפתוח עסק נדרש למלא את אותו טופס שלוש פעמים (לביטוח לאומי, לרשם החברות ולמס הכנסה). הניסוח של הטופס נקבע בימי המנדט, וכל שינוי בו מחייב הסכמה של כל המשרדים הרלוונטיים - משמע, אין סיכוי להסכמה. חוץ מזה, ההידברות בין משרדי הממשלה נעשית באמצעות משלוח פיסי של ניירת, ולא באמצעות דיוור אלקטרוני.

לכן, כדי לקצר את תהליכי פתיחת עסק הקים שני צוות שבו יושבים המנהלים הבכירים ביותר של המשרדים הרלוונטיים - אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי, גיא רוטקוף, מנכ"ל משרד המשפטים, שרון קדמי, מנכ"ל התמ"ת ואחרים. ביחד הם הגיעו להסכמה על הקמת פורטל ממשלתי משותף, שיאפשר פתיחת עסק חדש באמצעות מילוי הטופס הממוחשב פעם אחת. הפורטל המשותף הצליח לקצר את משך פתיחת עסק בישראל מ-34 ל-20 יום - עדיין גבוה יותר מהממוצע העולמי של 14 יום, אבל בכל זאת שיפור ניכר.

צוות מקביל עובד על חקיקה שתאפשר למס הכנסה לגבות את המסים, במסגרת רישום נכס, מראש. כאשר ייעשה השינוי, משך הזמן של רישום נכס בישראל אמור להתקצר מ-144 יום לכ-70 יום בלבד. הממוצע העולמי, אגב, הוא עדיין מחצית מזה - 34 יום.

נקודתית, ובעקבות מאמצים כבירים שמשקיעים מנכ"לי המשרדים הממשלתיים הבכירים ביותר, בראשותו של שני, מושגת התקדמות. עם זאת, ברמה המערכתית לישראל עדיין אין פתרון לביורוקרטיה העצומה שלה בנדל"ן (הרפורמה בחוק התכנון והבנייה עשויה להיות פתרון כזה, אם תאושר), לסחבת בבתי המשפט, וכן להיעדר התיאום בין משרדי הממשלה.

"בסוף נצטרך למצוא מתכונת קבועה", אומר שני, "מה עושים במקרה של הליך שדורש ממשק בין כמה משרדי ממשלה - איך מתאמים ואיך דואגים שיהיה בסוף משרד אחד שייקח פיקוד ואחריות על התהליך, וידאג שהוא הסתיים". כל זמן שאין פתרון לכל אלה, ישראל ככל הנראה תמשיך לשמור על מקומה כשיאנית עולמית בהפיכת בעלי העסקים שלה לעבריינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#