מובילי הדיונים במסלול החינוך בכנס ישראל 2021 מתייחסים לרפורמת "עוז לתמורה" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מובילי הדיונים במסלול החינוך בכנס ישראל 2021 מתייחסים לרפורמת "עוז לתמורה"

תגובות

בינואר השנה השתתפו בכנס ישראל 2021 כ-1,800 איש שדנו סביב שולחנות עגולים בשבעה תחומים הקשורים לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל, תוך הפניית השיח הציבורי לטווח הארוך. אחד הנושאים בדיונים היה מערכת החינוך. את הדיון בנושא הובילו כ-30 מומחים ואנשי חינוך.

פנינו לשלושה מהם כדי שיעריכו את הרפורמה הנוכחית וביקשנו כי יתייחסו גם להקשר הרחב יותר של שיפור מערכת החינוך בעשור הקרוב.

ד"ר יורם הרפז: "להגדיר מחדש מיהו הבוגר הרצוי של מערכת החינוך"

"הדבר הבא שצריך לגבש במערכת החינוך הוא אופק פדגוגי. איגודי עובדים אפקטיביים אינם יכולים להתעסק רק בשכר ותנאי עבודה. עליהם לשפר את מעמד המורה, ושיפור זה יתחולל רק כאשר נשפר את החינוך ונציג להורים ולאזרחים במדינת ישראל חינוך ההולם את המאה ה-21, שהעקרונות שלו מתבססים על למידה פעילה", כך אומר ד"ר יורם הרפז, מרצה לחינוך במכללת בית ברל ועורך ירחון "הד החינוך".

לדבריו, "הלמידה הטיפוסית שבה תלמיד יושב ומשנן חמש שעות ביום אינה למידה אמיתית. ארגוני המורים מוכרחים להגדיר מהי הוראה ולמידה טובה ולהגדיר מחדש מי הוא הבוגר הרצוי. כדי לעמוד ביעד הזה, שני ארגוני המורים צריכים להתאחד ולהציג הנהגה פדגוגית, ולא הנהגה שעסוקה בשיפור תנאי כזה או אחר".

הרפז סבור כי ארגון על גדול ומאוחד יוכל לארגן צוותי חשיבה למשך שנה, שיגדירו מחדש את דמות הבוגר הרצוי של מערכת החינוך במדינה. "הארגון יגדיר מהו הידע שאנחנו רוצים שיהיה לו, מהן המיומנות שיהיו לו, מהן תכונות האופי ומהי השקפת העולם והעמדות שיהיו לו. מישהו צריך להגדיר את זה מחדש. זו עבודה קשה, שהיא במובן מסוים הגדרת האני הקולקטיבי של מדינת ישראל. בחברה סקטוריאלית כמו שלנו זה לא יהיה פשוט, אבל אפשר לפתור זאת על ידי בניית הגדרה ייחודית לכל סקטור בנפרד - לממלכתי החילוני, לדתי לאומי, לחרדי ולערבי. כחלק מכך, יש להגדיר מחדש את תוכנית הלימודים, וממנה לגזור מחדש את המבנה הארגוני של בתי הספר".

איציק שמולי: "נוצר מפנה בכל הקשור למעמד המורה"

"מגיע קרדיט מלא לשר החינוך, שהבין כי המפתח המרכזי טמון בשינוי מעמדו של המורה בישראל", כך אומר איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, ומציג דוגמה אישית: "אני סטודנט מצטיין לחינוך במכללת אורנים, וכאשר סיימתי את לימודי החינוך ונחשפתי למערכת תוך כדי הסטאז', לא ראיתי את עצמי משתלב שם בגלל היחס למורים, חדר המורים, השכר, הניכור של המערכת והתחושה של המורים שהם לא מתוגמלים - לא חומרית ולא מקבלים הערכה על העבודה הקשה. במצב כזה אתה שואל, כסטודנט לחינוך, האם עם התחושה הזאת אתה רוצה להסתובב כל החיים".

לדבריו, "היתרון הגדול של המהלך הנוכחי הוא יצירת מפנה בכל מה שקשור למעמד המורה. זה בא לידי ביטוי מבחינת התגמול, וגם באפשרות של המורה לתת יותר לתלמידים שלו. הוראה זה לא רק לעמוד מול כיתה, אלא גם לשבת עם התלמידים שמתקשים, לדוגמה. כל ילד הוא עולם ומלואו, וזה חייב לבוא לידי ביטוי בעבודה".

קידר ניר

עם זאת, שמולי סבור כי דרוש מהלך משלים: שיפור ההכשרה במכללות לחינוך. "כיום, למשל, מורה מגיע לבית הספר ועומד מול טכנולוגיית 'כיתה חכמה' שנכנסת לבתי הספר, אבל במכללות לא לימדו אותו איך משתמשים בזה", מסביר שמולי. "דבר נוסף הוא השקעה בגיל הרך - הפערים בחינוך מתחילים בגיל הרך, ומצב אידיאלי בעיניי הוא להוריד את חוק חינוך חובה כמה שיותר נמוך. זה יביא את החינוך בישראל למקום אחר".

פרופ' חיים אדלר: "למורים יהיה זמן לתת יחס אישי לתלמידים"

"לא ייתכן לקיים מערכת חינוך שבה שני שלישים מהמורים עובדים בהסכם שכר, ושליש עובד ללא הסכם - זה יוצר מתח. לכן, ההסכם הנוכחי (שחל גם על בתי הספר העל-יסודיים) פותר את הבעיה" - כך אומר פרופ' חיים אדלר, חתן פרס ישראל חינוך ופרופ' אמריטוס לחינוך.

לדבריו, ברפורמה יש יתרון נוסף: "כיום ילדים יכולים לעבור מכיתה א' עד י"ב בלי שמישהו ידבר אתם באופן אישי. לאחר הרפורמה לרשות המורה עומדת משרה גדולה יותר, והמשמעות היא שהוא יקדיש חלק מהשעות בבית הספר לעבודה אישית או עבודה עם קבוצות קטנות. ייווצר מגע אישי בין מערכת החינוך ל'קליינטים' שלה. למורה יש שעות שהוא אמור לעבוד עם הילדים אישית בנושאים שאינם קשורים לחומר הלימוד, למשל שאלות שמתעוררות בגיל ההתבגרות. אם יבטיחו את קיומו של החוזה הזה הלכה למעשה, אני רואה בו הצלחה. זה גם מה שהומלץ על ידי ועדת דוברת".

אדלר מאמין כי גם למורים תהיה מוטביציה גבוהה יותר. "אם המורים ירגישו שבעי רצון ושיש קידום חומרי, תהיה לכך משמעות עצומה", אומר אדלר. "ההסכם לא יהפוך את המורים למליונרים, אבל זה ישפיע - גם אם לא מיידית - על מעמדו החברתי של המורה". אדלר מוסיף כי כיום יש להתמקד בצמצום תוכנית הלימודים. "אנחנו משלים את עצמנו שעל ידי כך שהילדים דוחפים לזיכרונם לקראת הבחינות את החומר שהמורים 'העבירו' להם, זאת למידה. במקום זה צריך לשים דגש על מיומנות הדיבור, הלשון, הוויכוח והכתיבה", הוא מסביר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#