המקפצה שממנה תזנק מערכת החינוך - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המקפצה שממנה תזנק מערכת החינוך

עד שנמדוד את הצלחת הרפורמה נדרשת עבודה אינסופית בניהולה

17תגובות

אזרחי ישראל יכולים לקום הבוקר נרגשים, ולחוש כי הם ראו את מדינתם צועדת צעד חשוב קדימה. החתימה על רפורמת "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל-יסודיים היא צעד חשוב מאד קדימה. חשוב, ומרגש.

זהו צעד חשוב, משום שהוא מעמיק את הרפורמה במערכת החינוך. אחרי הצעד האמיץ שעשה יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים בבתי הספר היסודיים, אשר חתם ראשון לפני כארבע שנים על רפורמת אופק חדש, הצטרף עתה רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, והוסיף את נדבך התיכונים לרפורמה. שני הצעדים ביחד מהווים כבר משקל סגולי שלא ניתן להתעלם ממנו: אמות הספים של מערכת החינוך המאובנת מתחילות לזוז. אט אט נעשים שינויים, במטרה לשפר את איכות מערכת החינוך - ובעיקר את איכות מוריה.

החשיבות של שתי הרפורמות היא התפישה המשולבת של שיפור שכר המורים - מה שצפוי גם לתרום למוטיווציה של המורים וגם לסייע למשוך מועמדים אטרקטיביים להוראה; הגדלת מספר שעות הלימוד - דבר שצפוי לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים; והגדלת שעות השהייה בבית הספר.

המרכיב האחרון, הגדלת שעות השהייה בבית הספר, הוא חמקמק, בהיותו חדש ובלתי מוגדר. אפשר לקחת את המשאב הזה ולבזבז אותו לריק. אפשר גם לנצל אותו לשיפור הכשרת המורים, לשיפור הלכידות ועבודת הצוות שלהם, ולהגדלת הזמן הפנוי שיהיה למורים להקדיש לשיחות עם תלמידים, ובכך לשפר גם את הקשר עם התלמידים. לכן, דווקא המרכיב הזה יכול להתפתח להפתעה החשובה ביותר ברפורמה.

לצד כל אלה, נוסף לעוז לתמורה נדבך חשוב ביותר של תמרוץ מורים מצטיינים. גם כאן המרכיב הנסתר הוא החשוב מהגלוי. הגלוי הוא ביכולת לתמרץ מורים על הישגיהם - ובכך לתרום למוטיווציה שלהם. המרכיב הנסתר הוא ההכרח למדוד את ביצועי המורים כדי לקבוע מי מצטיין ומי לא. המדידה תשפר את יכולת הניהול של בתי הספר, ועשויה להוות את המקפצה ממנה תזנק מערכת החינוך קדימה.

הצעדים, אם כן, הם חשובים, המכלול שלהם הוא חשוב, וגם תחושת ההתחדשות היא חשובה. גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד, והתחושה שמערכת החינוך הישראלית התחילה, גם אם ברגל מהוססת, את המסע שלה.

זה כמובן אינו מבטיח הגעה למטרה. את הצלחת המסע נוכל למדוד רק בעוד 20 שנה, ועד אז נדרשת עוד עבודה אינסופית בניהול הרפורמות - ניהול מדידת המורים, ניהול התמרוץ שלהם, ניהול שעות השהייה שלהם; בהמשך השיפור האטי של מעמד המורה בחברה; בטיפול עומק במכללות להוראה כדי שייהפכו למוסדות אקדמאיים ראויים לשמם; ובהעלאת רף הקבלה למקצוע ההוראה כדי לוודא שרק הטובים יהיו מורים.

לצד כל אלה יש עוד דרך ארוכה בתחום הפדגוגי, ובעיקר בתחום הטיפול בתלמידים חלשים. דרך עצומה יש גם בסגירת הפערים בין מערכות החינוך ברחבי המדינה. וכמובן, בל נשכח את הבעיה הגדולה במערכת של בתי הספר החרדיים, המקבלים תקציב מהמדינה בלי לעמוד בדרישות של לימודי ליבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#