"הרפורמה היא בשורה אדירה - אך צריך להעצים את החינוך עוד יותר" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הרפורמה היא בשורה אדירה - אך צריך להעצים את החינוך עוד יותר"

לצד השבחים שקצרה ההכרזה על הרפורמה בתיכונים, עולות גם ביקורות וסימני שאלה מצד אנשי חינוך בכירים ■ נחום בלס, חוקר חינוך: "בסופו של דבר ייתכן שהמורים בתיכונים ימשיכו ללמד 18 שעות כמו בעבר"

7תגובות

ההכרזה החגיגית אתמול על החלתה של רפורמת עוז לתמורה בתיכונים משכיחה את העובדה שלא מדובר ברפורמה שנולדה באורח פלא במשא ומתן שהתנהל בין ארגון המורים למדינה בשנתיים האחרונות. מדובר ברפורמה שהוצגה לראשונה על ידי ארגון המורים לפני פחות מ-12 שנה. ואולם, במשך השנים התנהל לפרקים משא ומתן מתיש וארוך בין משרד החינוך והאוצר לארגון, שגרמו לעתים לשביתות ושיבושים בלימודים.

התוצאה הסופית הוצגה אתמול במסיבת עיתונאים, שבה אמר שר החינוך, גדעון סער, כי הרפורמה היא "ציון רדך היסטורי". גם אם מדובר בתיאור מוגזם מדי, הרפורמה כוללת כמה הישגים מרכזיים: שיפור שכר המורים, שכיום נמוך בישראל, גם ביחס לשכר במגזר הציבורי וגם ביחס למדינות המפותחות; מתן תמריצים כספיים למורים במסגרת הצטיינות ומנגנונים לקידום מקצועי; ותוספת שעות לימוד שיוקדשו בעיקר לתלמידים מתקשים. בנוסף, יישומה יאפשר סוף-סוף לפתוח את שנת הלימודים הבאה ללא איומים בשביתות ושקט תעשייתי בתיכונים, לאחר שנים רבות של חיכוכים בין המורים למדינה.

בתי הספר העל-יסודיים משתוקקים לרפורמה. במשך שנים רבות תקועה מערכת החינוך העל-יסודי במקום ומניבה תוצאות עגומות - יותר ממחצית מהתלמידים לא זכאים לתעודת בגרות. בשנה שעברה רק 48.3% מהתלמידים היו זכאים לבגרות, אחרי עלייה של כ-2.2% לעומת שנת הלימודים הקודמת, אבל השיעור נמוך עוד יותר בפריפריה, במגזר הערבי ובחרדי. עם זאת, עדיין לא ברור האם הצעדים שיינקטו במסגרת הרפורמה יצליחו לעורר בה את השינוי הדרוש.

המורים: השכר יישאר נמוך בהשוואה בינלאומית

במסגרת הרפורמה המורים יחלו לעבוד במסגרת של יום עבודה מלא, בין 8:00 ל-17:00. מדובר בשינוי משמעותי מאוד עבור המורים שהתרגלו לעבוד עד לסיום יום הלימודים. תוספת שעות העבודה של המורים במסגרת הרפורמה גדולה מאוד (כ-16 שעות), אך עשר שעות מתוכן יוקדשו לשהייה בבית הספר לצורך עבודה, שהמורים ביצעו עד כה בבית.

השכר הדיפרנציאלי שניתן למורים על פי התקדמות מקצועית ובונוסים למצטיינים הוא הישג לא מבוטל, לאחר שבמשך שנים המורים קיבלו תוספת שכר רק על פי הוותק שלהם בתפקיד - ללא קשר לאיכות העבודה שביצעו. מנגנון כזה לא היה קיים עד כה במערכת החינוך, והוא מתקיים רק ברשת אורט - שבה מדי שנה 10% מהמורים מקבלים בונוס של 5,000 שקל בסיום שנת הלימודים, לפי מנגנון הערכה שכולל את תרומתם לקידום הישגי התלמידים, הערכת מורים, מנהלים ועמיתים.

לדברי צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט, המהלך זכה בתחילת הדרך לתהודה שלילית בחלקה בחדרי המורים. "פתאום אומרים להם שיש מורים טובים יותר ומורים טובים פחות, במקום הגישה המקובלת שלפיה כל המורים שווים", אומר פלג. "מדובר בתרבות ארגונית חדשה שבאה לידי ביטוי גם ביישום של מודל הערכה, שגם הוא לא היה מקובל במערכת החינוך. אבל אחרי שלוש שנים שבהן המנגנון מיושם אפשר לקבוע בגאווה שזה גורם מדרבן. ללא ספק חלק ניכר מהמורים הבינו שמדובר באתגר גדול עבורם, שתורם לאווירה ומביא גם לתוצאות".

עם זאת, לא כולם מתלהבים ממתן הבונוסים למורים: "אני רואה ברפורמה הזאת הישג עצום. היא יכולה להיות מקפצה אדירה לקידום מערכת החינוך", אומר נחום בלס, חוקר חינוך בכיר במרכז טאוב. עם זאת, הוא אומר, המבחן הוא ביישום. "תחום הערכת המורים נמצא עדיין בחיתוליו. כמו כן נשאלת השאלה אם אפשר להעריך באותו אופן מורה להתעמלות, לצד מורה לתנ"ך ולמדע, ואם בשביל תוספת הבונוסים הזאת, שמתבטאת בסך הכל בכ-3% בשכר המורים - כדאי ליצור מתחים כאלה בתוך בית הספר".

בנוסף מדובר בהישג גדול גם עבור ארגון המורים, והעומד בראשו, רן ארז. חלק מהעיכובים ביישום הרפורמה בכל השנים האלה, היה עקב התעקשותו ליישם אותה מבלי לפגוע בתנאים קיימים של המורים. בדיונים בשנים האחרונות משרד החינוך והאוצר ביקשו ממנו ויתורים תמורת תוספת השכר ושינוי בתנאי העבודה של המורים, אך הוא סירב. כיום, מתגאה ארז בכך שתוספות הוותק וגמולי ההשתלמות של המורים לא ייפגעו.

עם זאת, ייתכן כי הגמולים של המורים, שמשרד האוצר ביקש לבטל בעבר, יימנעו גם הם להשקיע שעות לימוד רבות יותר בפועל בתלמידים. כיום מסתכם שבוע העבודה של המורים בכ-24 שעות שבועיות, אך בפועל ממוצע שעות הלימוד בכיתות הוא רק כ-18 שעות. הפער נובע בין היתר גם מהגמולים שמקבלים מורים, כתוצאה מפרמטרים כמו מורה מחנך, מורה שמכין לבגרות או מורה שהיא אם. הגמולים באים לידי ביטוי בתוספת של שעות עבודה, שלא מתבצעות בפועל, כדי להעניק תוספת שכר עבור עבודה נוספת של המורים. גם ברפורמה הנוכחית מספר שעות הלימוד השבועיות יישאר 24, אך המורים יקדישו שש שעות נוספות ללימוד בקבוצות קטנות.

"בסופו של דבר ייתכן שהמורים בתיכונים ימשיכו ללמד 18 שעות כמו בעבר", אומר בלס. "סוגיה קריטית נוספת נוגעת לאופן ניצול שעות העבודה של המורים. לא ברור אם במסגרת הרפורמה יהיה מנגנון שיפקח על כך שהם מנצלים את שעות השהייה שלהם בבית הספר באופן יעיל, ואת השעות הפרטניות לתלמידים בצורה נכונה".

למרות התוספת המשמעותית לשכרם (כ-51%), השכר השנתי הממוצע של המורים בתיכונים עדיין יהיה נמוך ביחס למדינות המפותחות וממוצע מדינות ה-OECD. זאת, ללא חישוב התוספת ההדרגתית לשכר של עד כ-30%, שאליה יוכל להגיע מורה במסגרת מסלולי הקידום.

בנוסף, אחד ההישגים של ארז הוא כי הרפורמה תיושם רק בהסכמת רוב המורים בבתי הספר, כך שמורים שלא יהיו מעוניינים לשנות את תנאי העבודה שלהם - יוכלו למנוע את יישומה.

"חשש שהמורים הוותיקים יתנגדו"

ההחלטה של המורים אם להצטרף לרפורמה או לא היא לא ברורה מאליו. רבים מטילים ספק אם המורים הוותיקים שהתרגלו לשבוע העבודה הקצר, יסכימו לקבל על עצמם שעות נוספות. יש גם מורים שמנצלים את תנאי העבודה הנוכחיים לעבודה במקביל בכמה מוסדות ולשיעורים פרטיים, וייתכן כי הם יסרבו להצעה לעבוד יותר תמורת תוספת שכר, מכיוון שהיא לא תהיה משתלמת עבורם.

יש כאלה שסבורים שלא היה צריך לאפשר למורים לקבל את ההחלטה אם להצטרף לרפורמה או לא. "מעבר להישג שבהעלאת שכר המורים, אני מסתייג מכך שהיא תיושם רק בהסכמת רוב המורים בבתי הספר", אומר מנכ"ל תנועת הכל חינוך, הרב שי פירון. "זה ייצור בעיה כי קיים חשש שהמורים הוותיקים והאיכותיים יתנגדו לה. יש מורים שמצליחים להרוויח בשבוע העבודה הנוכחי יותר ממה שירוויחו ברפורמה ולכן אין להם אינטרס להיכנס אליה. יש תחושה מחשידה שבמרכז הרפורמה מזכיר יותר הסכם שכר מאשר רפורמה מקיפה".

עם זאת, ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה האקדמית לחינוך דוד ילין, סבורה כי הרפורמה היא "צעד קטן בכיוון הנכון" בכל הקשור למעמד המורים בישראל. "הטרגדיה של המורה כיום נגזרת מהעובדה שהוא נכנס למקצוע מאחר שקיווה להיטיב עם ילדים, ובסוף הוא מוצא את עצמו בתפקידי שיטור מול קהל שבוי. לכן, הרפורמה היא מהלך נוסף לשבירת המעגל החונק את מקצוע ההוראה בישראל".

עדיין חסרות 150 אלף שעות לימוד

במשרד החינוך גאים בהישג, בעיקר משום שהרפורמה יוצרת רצף של שינויים במערכת - מגני הילדים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים (רפורמת אופק חדש שמיושמת מ-2008) ועד לאקדמיה (הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה שיושמה השנה).

ובכל זאת, בעשור האחרון מערכת החינוך נפגעה שוב ושוב מקיצוצים שבוצעו בה והקשו על עבודת המורים ועל יכולתם להביא את התלמידים להישגים גבוהים. ד"ר אביבה קליגר, ראש המסלול העל-יסודי במכללה האקדמית בית ברל - האחראית בין היתר על הכשרת המורים בתיכונים במכללה - אומרת כי תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים במסגרת הרפורמה אמורים להשפיע על איכות ההוראה, אך איכות ההוראה לא תשתפר באופן מוחלט בעיקר בשל קיצוץ של כ-250 אלף שעות לימוד במערכת בעשור האחרון, לצד העלייה ברמת מבחני הבגרות.

לדבריה, במסגרת הדיונים על הרפורמה "לא נוצלה הזדמנות לעשות שינויים משמעותיים בחינוך. הרפורמה לא תורמת להשבחת ההוראה, דרכי ההוראה ודרכי ההערכה. אמנם, תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים במסגרת הרפורמה אמורים להשפיע על איכות ההוראה, אך במציאות הקיימת, בעקבות קיצוץ שעות ההוראה בשנים האחרונות והמרוץ לבחינות הבגרות - הם לא ריאלים. אולי העלייה בשכר תשפר מעט את תדמית המורה בציבור, אך כל עוד לא תהיה רפורמה אמיתית לשיפור איכות ההוראה והחינוך זהו טיפול קוסמטי בלבד".

בכל הקשור לסוגיה התקציבית, בשנתיים האחרונות החל שר החינוך, גדעון סער, לתקצב שעות לימוד נוספות, ועד כה הוחזרו למערכת יותר מ-100 אלף שעות. ואולם, המצב עדיין רחוק ממספר השעות שהיה בתחילת העשור.

המנהלים רוצים יותר חופש פעולה

האפשרות של מערכת החינוך כיום, ובעיקר של מנהלי בית הספר, לפטר מורה שאינו עומד במשימותיו, היא מוגבלת מאוד. "יש ברפורמה בשורה מבורכת", אומר מנהל תיכון. "אבל מצד שני עד שלא יאפשרו למנהלים חופש פעולה משמעותי יותר - בעיקר בהשפעה על זהות המורים בבתי הספר והיכולת לפטר כאלה שלא מתאימים, נמשיך לשלם יותר כסף על אותם המורים".

כאן קיימת בשורה עבור המנהלים. הרפורמה כוללת מנגנון להערכה מקיפה של המורים, לצד הרחבת סמכויות המנהלים.לפי מתווה הרפורמה, ההערכה זו, תשפיע על קידום המורים, אך גם על קבלת הקביעות שלם במערכת - המקשה על פיטוריהם בעתיד. בנוסף, הליך הפיטורים, למורים שהערכתם תהיה נמוכה, ישונה כך שלמנהלים יהיה קל יותר לפטרם. עם זאת, עדיין לא ברור מה יהיו סמכויות המנהלים בכל הקשור להפסקת עבודתם של מורים וכיצד הם יוערכו במסגרת נכנון ההערכה. ארז אמר כי הילך הפיטורים לא ייקוצר וכי רישיון ההוראה של מורים שייפוטרו לא ישלל מהם.

"יש בתוך המערכת מורים מצוינים", הוא אומר, "אבל אני לא מכיר בית ספר שלפחות 10% מהמורים שלו, אם לא 20%, צריכים ללכת הביתה כבר היום. העובדה שהם יתוגמלו יותר לא תהפוך אותם לטובים יותר. יכול להיות שההשפעה לטווח הארוך תהיה חיובית, אבל כרגע מדובר בעיקר בניצחון של ארגון המורים".

"להשקיע יותר בפיתוח חשיבה - ולא רק בשינון"

אנשי חינוך רבים סבורים כי הרפורמה חיובית, אך היו מצפים לראות שינויים נוספים במערכת. "המהלך הזה, ככל שהוא חשוב, מסמל רק את תחילת הדרך ולא את סופה", אומר פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "הרפורמה חיובית, אבל חסרה בה השקפה פדגוגית רחבה שתהיה עם הפנים לתלמידים".

וולנסקי אומר כי יש להכניס למערכת החינוך העל-יסודי יותר יותר גמישות וגיוון. "מערכת החינוך העל-יסודית נהפכה להיות אחידה וסטנדרטית. זו מערכת שמכינה רק לבגרות. כדי לקדם את הלימודים המערכת צריכה לגוון במקצועות הלימוד ולייצר תחומי עניין אטרקטיביים יותר לתלמידים, שיהיו מגוונים ויושפעו גם מצורכי המשק.

"מדובר במהלך שעשוי להיות יקר יותר מהרפורמה הנוכחית. המערכת צריכה להשקיע יותר גם בפיתוח מיומנויות חשיבה אצל תלמידים ולא רק שינון". ארגון המורים בעצמו תומך גם הוא בתוספת שעות לימוד וגיוון המערכת, תוך מתן חשיבות גבוהה יותר למקצועות ההנדסה והטכנולוגיה.

דודו בכר

גם פלג טוען שהמהלך היה יכול להיות משמעותי יותר, ולדבריו כדאי היה שיכלול את ביטול חטיבות הביניים. "הרפורמה הזאת היא בשורה ענקית למערכת החינוך", הוא אומר, "אך נוכח ההישג, צריך היה להעצים את החינוך עוד יותר. אני מצר על כך שלא החליטו לשים קץ ברפורמה לעידן חטיבות הביניים כדי לקיים רצף של שש שנים שנדרש מאוד במערכת העל-יסודית".

ההורים: "הילדים אינם שפני ניסיונות"

השאלה הגדולה ביותר היא אם הרפורמה החדשה אכן תסייע לתלמידי ישראל ותגרום לשיפור בהישגיהם. על הנייר זה נראה טוב. במסגרת הרפורמה, המורים יעניקו לתלמידים מתקשים שיעורים פרטניים בקבוצות קטנות. לדברי ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה האקדמית לחינוך דוד ילין, לא מדובר בתוספת רבה של שעות, "אבל גם המעט הזה יכול להביא לשינוי מהותי".

ניסיון העבר מלמד על שינוי חיובי בהישגי התלמידים ובאווירה בבית הספר, שנוצר בשלבי הניסיון של הרפורמה (ראו מסגרת). ואולם, הורי התלמידים כבר לא סומכים על מערכת החינוך. "הילדים שלנו שבעים מרפורמות", אומרת אתי בנימין, ראש הנהגת ההורים הארצית. "הם נהפכו להיות שפני ניסיונות של מערכת החינוך, ובסופו של דבר עוד מאשימים אותם בכישלונות".

בנימין אומרת כי בשלב זה גם לא ניתן לקבוע אם רפורמת אופק חדש המיושמת בגנים עד לחטיבות הביניים הצליחה. "ביום שבו יוכח שתלמידים בבתי הספר מקבלים פחות שיעורים פרטיים וההישגים שלהם עלו - נוכל להגיד שאופק חדש הצליח, וכך גם לגבי הרפורמה החדשה בתיכונים. אבל כרגע זה לא קורה", היא אומרת. "הרפורמות מיועדות בעיקר לשמור על שקט תעשייתי עם ארגוני המורים.

"נכון שהמורים יקבלו משכורות גבוהות, אבל השאלה היא מה הילדים שלנו מקבלים בתמורה - והתשובה היא כלום. מערכת החינוך קיימת עבור הילדים, לא עבור המורים. אנחנו כל הזמן שומעים על הטבות וזכויות למורים, ולא שמעתי פעם אחת מישהו שאמר שצריך להשקיע יותר בתלמידים. מדובר למעשה על תוספת שעות בייביסיטר, לא על תוספת שעות לימוד. אלה לא שעות רלוונטיות לתלמידים".

ארז אמר שהוא מאמין כי "המורים העל יסודיים מעוניינים בקידום מערכת החינוך, במסגרתה הם חיים לטובת תלמידיהם ולטובת המדינה. לכן, אין סיבה וצורך לכפות עליהם לעשות מעשה בניגוד לשיקול דעתם המקצועית. אנו משוכנעים שעוז לתמורה תחול על כל החינוך העל-יסודי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#