מפקירים את הביטחון הימי של ישראל - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפקירים את הביטחון הימי של ישראל

תגובות

>> בחיינו האישיים אנחנו מבטחים עצמנו בכל היבט אפשרי: את הבית, את העסק, את הרכב ואת החיים. מתוך הכרה בחשיבות הביטוח למקרה הצורך, המדינה עצמה מחייבת אותנו בביטוח לאומי, בביטוח פנסיוני, בביטוח רכב ובביטוח בריאות, כהכנה למצבי סיכון. לפיכך ניתן היה לצפות כי גם המדינה תיערך למצבי סיכון אפשריים.

ואולם מתברר כי מה שנכון וטוב לאזרח, מבחינתה של המדינה, אינו תקף לגבי המדינה עצמה: כאשר יש מעשי איבה באזור, מזנקים דמי הביטוח הימי לאוניות המגיעות לישראל, וחברות הספנות משיתות את עלות התוספת על בעלי המטענים כהיטל סיכוני מלחמה. בזמן ואחרי מלחמת לבנון השנייה הגיעו הנזקים של תוספת סיכוני המלחמה לדמי ההובלה הימית לכ-74 מיליון שקל. את הסכום הזה מימן כל אחד מאתנו, כצרכן שספג עליות מחירים.

איגוד המשתמשים בהובלה ימית מתריע כבר שנים רבות על הצורך לפתור בעיה זו. לאחר מלחמת לבנון השנייה, שהמחישה פעם נוספת את הנזקים הנגרמים למשק בהיעדר הסדר הולם, פנה האיגוד לממשלת ישראל בדרישה למצוא פתרון קבע. בעקבות הפנייה, מונתה ועדה מיוחדת לבדיקת הנושא בראשות המשנה לחשב הכללי. הוועדה הגישה את מסקנותיה באפריל 2007, ובהן המלצה ברורה על פתרון לפי מודל סרי-לנקה - יצירת פוליסת "מדף" של ביטוח סיכוני מלחמה בהובלה ימית, שאותה יעמידו מבטחי לוידס, כנגד נטילת חלק מהסיכון על ידי מדינת ישראל.

כדי להתחיל את ההליך הביטוחי נדרש סכום ראשוני בסדר גודל של עשרות אלפי דולרים. לא צריך להיות בוגר מבריק של חוג לכלכלה או למינהל עסקים כדי להבין שכאשר מדובר בסיכון של עשרות או מאות מיליוני דולרים למשק, ההשקעה הזו בביטוח סיכוני מלחמה אינה גדולה.

אבל כמו במקרים רבים אחרים, הוועדה החליטה לפני ארבע שנים והביצוע עדיין לא הגיע. כאשר התרענו בפני שרי האוצר והתחבורה על ההזנחה והסחבת, הבטיח החשב הכללי באוצר כי "כתב ערבות מבנק ישראל, בסך של 100 מיליון שקל... מנוסח בימים אלה... מדינת ישראל תפקיד את הסכום הראשוני ללא דיחוי". שבעה חודשים עברו מאז, ובעיית ביטוח סיכוני מלחמה לאוניות הפוקדות את נמלי ישראל עדיין לא מצאה את פתרונה.

למשק הישראלי אין חלופות להובלה הימית. 98% מסחר החוץ של ישראל עובר בדרך הים. עלייה בהיטלי סיכוני מלחמה תגרום להתייקרויות כבדות בכל המשק.

אין מדובר בסכנה תיאורטית. החרפת פעולות איבה באזור היא, למרבה הצער, לא שאלה של האם אלא שאלה של מתי. די אם נזכיר את ספינת המלחמה האיראנית שעשתה דרכה בתעלת סואץ, או את הצהרתו של חסן נסראללה כי יראה גם באוניות אזרחיות העושות דרכן לישראל כיעד לתקיפה. פיקוד העורף, רק ליתר ביטחון, ריענן ערכות מגן ובדק מקלטים, אבל במשרד האוצר עדיין יושבים שאננים נוכח הצורך הדחוף למנוע נזקים כלכליים גדולים, שכל משק בית בישראל יחוש אותם אם יפרצו מעשי איבה.

הכותב הוא יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#