מי רוצה מפעילת סלולר בלי ערבויות? - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי רוצה מפעילת סלולר בלי ערבויות?

גם אם יגיש היום ערבות מלאה, יתקשה בצלאל להתנער מהביזיון של יום שישי

4תגובות

<<כל ההתנהלות של חזי בצלאל מצביעה עד כה על דבר מרכזי אחד - הנטייה שלו לקחת סיכונים היא גדולה. גדולה מאוד. ערב מכרז התדרים, אף אחד לא חשב שמחיר הזכות להיכנס כמתחרה רביעי וחמישי לשוק הסלולר המקומי יאמיר ל-700 מיליון שקל. אך כנראה שמבנה המכרז דחף את בצלאל לקחת סיכונים מעבר ליכולותיו.

שני תנאים במכרז דחפו את בצלאל להסתכן עוד ועוד ולהעלות את המחיר שהציע: ראשית, על פי המכרז, אם החברה הטרייה מגיעה לנתח שוק של 7% בתוך שבע שנים, היא זכאית לקבל חזרה את כל הכסף שהציעה עבור התדרים. כמו כן, המתמודדים לא נדרשו להעמיד את הכסף במזומן, אלא רק ערבות בנקאית.

בצלאל כנראה חשב כי לאחר שיזכה יוכל לגייס לצדו שותף נוסף שיעזור להשיג את הערבות. מסתבר שהוא טעה. השותף לא הגיע, ובצלאל נאלץ להעמיד את הערבות בעצמו. 45 ימים לא הספיקו לו. ספק אם 48 שעות נוספות, או שבוע, יעשו את העבודה.

מכרז התדרים של משרד התקשורת עורר הרבה ביקורת, מאחר שלא היה סטנדרטי. מטרותיו היו שונות מהמכרזים שנערכו בשנות ה-90. הוא לא נועד להגביר את חדירת שירותי הסלולר, בדומה למכרז שבאמצעותו נכנסה סלקום לענף ב-1994; והוא לא נועד להניב למדינה הכנסה מרבית, בדומה למכרז שבו נכנסה פרטנר לענף ב-1999. הוא נועד לזעזע את שוק הסלולר המקומי ולהוציא אותו ממצב של תרדמה תחרותית שבה היה שרוי עד הרבעון הראשון של 2011. הוא נתפר כך שהזוכים בו ייהנו מחסמי כניסה נמוכים לענף שבו השקעות ההון הן אדירות.

הבעיה של המכרז היא אחת: סף הכניסה אליו לא נאכף כנדרש. המתמודדים היו צריכים להעמיד ערבות של 10 מיליון שקל, וכן להוכיח הון עצמי של 200 מיליון שקל רק כדי להשתתף במכרז. אם לבצלאל אכן היה הון עצמי זמין בסך 200 מיליון שקל, הוא לא היה נתקל בקושי גדול כל כך להשיג ערבות. משרד התקשורת מיהר לאשר את השתתפותו של בצלאל כי רצה מאוד להאמין שיש לו את ההון הנדרש. הבנקים, לעומת זאת, היו קפדניים הרבה יותר.

גם אם בצלאל יתייצב היום עם מסמכי ערבות מושלמים, הוא יתקשה מאוד להתנער מהביזיון של יום שישי האחרון, כאשר לא הצליח להעמיד את הערבויות בזמן. הערבויות הן רק הכסף הקטן בכל מסע ההשקעות אליו מבקש בצלאל לצאת. הוא יידרש לגייס עוד 1.5-2 מיליארד שקל כדי להרים את הרשת שלו, ולהחדיר עצמו לשוק הסלולר המקומי שבו יפעלו בקרוב ארבעה מפעילים שיודעים את העבודה. איזה בנק ייתן לו עכשיו אשראי? איזה מוסדיים יסכנו את כספי עמיתיהם וייכנסו אתו עכשיו לשותפות? מי ייתן לו להוביל השקעה כל כך גדולה ומסוכנת?

בפניו עומדות עתה שתי אפשריות: לוותר ולהעביר הלאה את התדרים לקבוצת סלקט, או להכניס שותף אשר ייקח ממנו את ההובלה וישכנע את הגופים הפיננסיים כי ההימור על בצלאל הוא סביר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#