למה יש בישראל כל כך הרבה בינוניות? - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה יש בישראל כל כך הרבה בינוניות?

ומה עדיף להיות - שורד או לוחם?

30תגובות

הוא אמר: "אם אנחנו צריכים להתחקות אחרי מישהו, זה אחרי אפל. מה הטעם לנסות ולהתחקות אחרי מישהו, אם לא אחרי הטובים ביותר?". והשני אמר: "תפסיק לרדוף אחרי אפל, זה לא מציאותי. אנחנו בישראל, לא בארה"ב. נסה להתמודד עם המצוי ואולי תצליח להגיע אל מטווחי רצוי שיהיה סביר. לא אפל, נכון, אבל יותר טוב מהנוכחי".

והראשון אמר: "המודלים שאחריהם אנחנו צריכים להתחקות מוכרחים להיות הטובים ביותר. אם אתה רוצה לעודד אנשים לשאוף למצוינות, אתה מוכרח להראות להם את המצוין ביותר, לכוון אל הפסגה ולומר להם לשאת עיניים אליה".

השני אמר: "אין לי ויכוח אתך. אפשר להראות להם סרטים, לתת להם לקרוא ספרים ולספר להם סיפורים על איך עושים את זה בארה"ב; אבל בשום שלב אי אפשר לתת להם תחושה כאילו היעד שלנו הוא להיות אפל. אתה דוחף אותם אל עברי פי תסכול. מרגע שיבינו שאין להם סיכוי להידמות לאפל, הם פשוט יוותרו. מקרה קלאסי של סיירת או ניירת. בשיטה שלך אנחנו לא נהפוך אותם לסיירת, אלא נדרדר אותם להיות ניירת. חשוב להעמיד בפני אנשים רף ציפיות ריאלי".

והראשון אמר: "אין לי אתך שום ויכוח. זה מוזר, מכיוון שאנחנו בעצם מסכימים והנה אנחנו ממשיכים להתווכח. אני סבור שיסוד השגיאה שלך נעוץ בעובדה שאתה מאמין שבינוניות ואמצע הדרך הם האופק היחיד האפשרי כאן, בישראל, ואילו אני סבור שאנחנו מסוגלים לא רק לשאוף לשמים, אלא גם לגעת בהם. יותר מזה - אחת הסיבות שיש כל כך הרבה כיסי בינוניות בישראל היא אנשים כמוך, שמנציחים את הבינוניות באמצעות כניעה לה ואמירה כאילו אין ממנה מוצא. יש ממנה מוצא. והדרך הראשונה למצוא אותו היא לשאת עיניים החוצה ולהתחקות אחר הטובים ביותר".

TheMarker

והשני אמר: "בינוניות היא מלה מאוד מכוערת. הייתי מוותר על השימוש בה, במקומך. גם הרמיזה הבלתי הוגנת כאילו אני מנציח בינוניות בגלל חוסר יכולתי לשאוף למצוינות, ממקום של חוסר יכולת להגיע למצוינות, גם היא מכה מתחת לחגורה. אדרבא, אנסה לחדד את דבריי ולהסביר לך שההבדל בינינו טמון במלה אחת קטנה: פרגמטיזם. אני, מטבעי, שואף אל המעשי ולא אל הדמיוני.

"דמיון הוא כוח אנושי נאצל ואני מכיר בכך שהאנושות חבה חובות עצומים לאלה מבניה שבורכו לאורך ההיסטוריה בדמיון רב. אבל יש הבדל גדול בין לדמיין דבר לבין לבצע אותו בפועל. אילו הייתי אומר לך שאני רוצה לדמיין חיי נצח, היית אומר לי שזה לא מציאותי ושכדאי לי לשאוף להאריך את תוחלת החיים טיפין-טיפין, במקום לחתור ליעד בלתי מציאותי, שהרי את המוות לא ננצח, לא משנה בכמה דמיון נשתמש ובכמה כושר המצאה. האם גם אז, מי שיכפור בקריאת התיגר על המוות צריך להיחשב על ידי חברו למלך הבינוניות?"

והראשון אמר: "אתה מדבר על ההבדל בין הלא מציאותי והבלתי אפשרי לבין הקשה להשגה. אני טוען שכל יעד בר השגה - קשה ככל שיהיה ורחוק ככל שיסתמן - הוא נקודה שראוי לשאוף אליה, שאחרת כיצד תתקיים קדמה בעולם הזה? יותר מזה, אני אומר כי מרבית ההישגים הכבירים הם תוצאה של פעולות של יחידים שחלמו חלומות שאותם אתה מכנה לא פרקטיים. אילו היית מראה לפני 100 שנה את העולם שבו אנו חיים למדען ושואל אותו מה מכל הדברים האלה בר השגה עבור המדע, האם יש לך ספק שהוא היה כופר באפשרות להשיג את מרבית הדברים שאנו מקבלים כיום כמובנים מאליהם והעובדות שרירות? אסור להגביל את הדמיוני ואסור להיאחז לעולם בקרני מזבח הפרגמטיזם כדי להימנע משאיפות לגדולה ולמצוינות. סודו של כל נס שהתחולל על פני כדור הארץ הוא בסופו של דבר חולם אחד שהאמין - בניגוד לכל הסיבות ההגיוניות - שאפשר להגיע ליעד הדמיוני שהוא ראה במחשבתו".

והשני אמר: "אתה מתעכב על סיפורי ההצלחה של בודדים. הרוב המוחץ של החולמים מתנפצים אל קירות המציאות וחוזרים לאפרוריות המצמיתה של היום-יום. כמובן שזה פחות סקסי לדבר עליהם, וסיפורי החיים של אלה שנכשלו לעולם לא יהוו מקור להשראה עבור אחרים, אבל היא הנותנת: הם הרוב. ותפקידי להגן על הרוב מפני נזקיה של ההסתברות הגבוהה ביותר. ולכן אני מעדיף להעמיד בפניהם אופקים ריאליים, מתוך אמונה שאצליח להביא את מרביתם לעבר היעד. אתה מוכן להמר על גורלם של רבים, בשם הסיכוי שאולי יצליחו אי פעם לנשור לפסגות. גישת הכל או כלום שלך היא גם ילדותית וגם הרסנית, ובטווח הארוך גם מסוכנת לרבים מהאנשים שאתה מוליך אחריך".

והראשון אמר: "אני מציע לאנשים שלי את השמש, את השמים, את ההזדמנות לגעת בפסגה. מה אתה מציע? התחפרות בשוחה, אבל הישרדות? אם אלה חיים, אני מבכר מוות מפואר, מלא גבורה והדר".

והשני אמר: "אני מבכר את החיים על פני המוות".

והראשון אמר: "החיים שאתה מציע גרועים ממוות".

קטנה לסיום

ושחקן הכדורגל אלון מזרחי אמר: "עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#