הנפט כבר לא עוזר להתחדשות הכלכלה בלוב - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנפט כבר לא עוזר להתחדשות הכלכלה בלוב

שלושה חודשי לחימה בלוב הספיקו להרוס את התקווה לפריחה כלכלית במדינה

תגובות

טריפולי

מלון מריוט הכסוף, המתנשא מעל לקו החוף של בירת לוב, נפתח לפני שלושה חודשים. המלון, שנתפש כיום כסמל האחרון של גל ההשקעות שמקורו בעושר הנפט של המדינה, סגר את דלתותיו עשרה ימים לאחר השקתו הרשמית ב-15 בפברואר, על רקע המהומות שאפפו את המדינה והידרדרו במהירות לאלימות.

המגדל בן 36 הקומות, שנועד לארח משקיעים זרים בתקופה שבה היתה תקווה לצמיחה כלכלית בלוב, עומד כעת ריק. סמלה של לוב החדשה, שהיתה עתירת הזדמנויות גם תחת משטרו הדכאני של מועמר קדאפי, היה לסמל לחוסר הוודאות לגבי עתידה של המדינה.

יידרש זמן רב עד שכלכלת לוב תוכל להתחיל להתאושש, לדברי פרג חנא, בכיר במוסד המחקר ניו אמריקה פאונדיישן בארה"ב. לדבריו, כל תקווה "להפוך את המקום לסוג של דרום צרפת שטוף שמש", נראית כעת רחוקה.

ההתקוממות שפרצה בפברואר והמאבקים בין המורדים לנאמני קדאפי שהגיעו בעקבותיה העלו לסדר היום את תסכוליהם של אזרחים מן השורה בלוב, הדורשים חיים טובים יותר. מתנגדיו של קדאפי טוענים כי הם מעוניינים בחירות, אך גם בהזדמנויות כלכליות שנמנעו מהם זמן רב, בשל הנפוטיזם והמנהגים הפטרוניים של ממשל קדאפי.

הכלכלה קפאה

לאחר שלושה חודשי לחימה, לוב מפוצלת פחות או יותר למזרח בשליטת המורדים ולמערב בשליטת קדאפי. קו החזית נע ללא הרף, וכיסי ההתנגדות של המורדים נמצאים גם במערב לוב.

באזורים שבהם קדאפי עדיין שולט, הכלכלה כמעט עצרה בשל השילוב הקטלני של מלחמה וסנקציות. מאות אלפי עובדים זרים, בעבר עמוד השדרה של הכלכלה, ברחו. הסנקציות הבינלאומיות מונעות הכנסות מיצוא נפט - כ-80% מהכנסות ממשלת לוב. לוב, שהפיקה בעבר כ-1.6 מיליון חביות נפט גולמי ביום, מייצרת כיום חלק זעום מכך. על היצוא מקשים אזור אסור לטיסה שקבע נאט"ו ומצור ימי חלקי.

אפילו מעט ההטבות שמהן נהנו אזרחי לוב בזכות משטרו של קדאפי מתמוססות. תחנות דלק נהפכו לשדות קרב ומחסור קשה בדלק, המסובסד במידה רבה בלוב, הוביל לכך שחיילים שומרים על משאבות הדלק, והנהגים נאלצים לעתים לחכות ימים עד שיגיע תורם למלא את מיכל הדלק.

TheMarker

המחסור נובע הן מהסנקציות והן ממבנה שוק הנפט של המדינה, שהסבה חלק גדול מבתי הזיקוק שלה לייצור מוצרי נפט רווחיים יותר ליצוא, כמו דלק סילון, מאשר לייצור בנזין, לדברי כריסטופר בוצ'ק מקרן קרנגי לשלום בינלאומי.

אך הבעיות ניכרות בכלכלה כולה. המכירות הקמעוניות צנחו על רקע חוסר הוודאות, וכמה בעלי חנויות בערים מוכות קרבות כלל אינם טורחים להרים את תריסי המתכת בבוקר. הדינר הלובי נחלש: בשוק השחור הוא נסחר ב-1.85 דינרים לדולר, לעומת שערו הרשמי - 1.2 דינרים לדולר.

מחיריהם של מצרכי בסיס כמו חלב, תה ואטריות עלו, מחיר חבילת סיגריות מרלבורו הוכפל ותושבי המדינה זועמים. המלאי בחנויות הידלדל, ומי שחי במרחק נסיעה מהגבול התוניסאי מצטייד שם.

היבוא נבלם

בנמל טריפולי עגנו מאז מארס ספינות מועטות, רק כאלה שנושאות מטען שאינו צבאי בבירור, כמו אורז, וספינות נאט"ו מונעות מעבר מכל ספינה הנושאת סחורות בעלות ייעוד כפול, כמו רכבי כביש-שטח. עזיבת העובדים הזרים בלמה את הפעילות במגזר הבנייה. מגדלים שבנייתם הושבתה מנקדים את קו האופק של טריפולי, ואתרי בנייה נטושים מתפרשים על פני רחובות שלמים. הכרזות על גדרותיהם עדיין מפרסמות מרכזי קניות ומגדלי מגורים יוקרתיים.

התפוררות הכלכלה היא לא רק תוצר של הלחימה, אלא גם של יסודותיה המעורערים. לוב לא מפרסמת נתוני אבטלה רשמיים, אך ה-CIA מעריך שב-2004 הגיע שיעור האבטלה ל-30%. כ-75% מהמזון בלוב מיובא. אנליסטים גורסים כי מערכת החינוך החדורה פוליטיקה כשלה בייצור כוח עבודה מיומן.

"קדאפי הוציא כל כך הרבה מכספי הנפט על הגנתו האישית, על חשבון אנשיו", אומר פול סאליבן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. המראות עומדים בניגוד גמור לתחושת האופטימיות שרווחה בחמש השנים האחרונות, לפחות בקרב לובים עשירים ומשקיעים זרים, מאז שלוב החלה להתאושש בהדרגה מכמעט 20 שנה של בידוד וסנקציות בינלאומיות.

אף שהסנקציות החדשות נשמעות כמו גזר דין מוות למשטרו של קדאפי בלוב, לא ברור באיזו מהירות הן יפגעו בכוחו להישאר בשלטון. קדאפי, השולט בלוב כבר 42 שנה, התמודד עם סנקציות כאלה בעבר, ואינו נעדר משאבים לגמרי.

נכסיה של לוב מחוץ למדינה - כ-120 מיליארד דולר, לדברי שר האוצר עבד אל חאפי זליטני - הוקפאו. אך למדינה עדיין יש עתודות של 144 טונה זהב, שמרביתן, לפי הערכות, עדיין בלוב. העתודות לשעת חירום "צפויות להחזיק מעמד למשך זמן בלתי מבוטל", אמר זליטני בחודש שעבר. להערכת מומחים, אלא אם לקדאפי מאגרים משמעותיים של מזומנים, הוא ייקלע לבסוף לקשיים. לפי דיווחים, מנהיג לוב גייס שכירי חרב אפריקאים כדי לחזק את המיליציות הנאמנות לבניו ואת הכוחות המזוינים הסדירים.

תושבי החלק המערבי של המדינה מהססים לדבר בחופשיות עם עיתונאים זרים. העיתונאים מלווים לרוב במלווים מטעם הממשל, והחשש מנקמה מספיק להשתקת ביקורת ישירה. המבטים מלאי האימה חזקים יותר מההצהרות שהכל כשורה.

סוחר כבן 20 מעיר החוף סברתה מספר כי היה נוהג לייבא מוצרים לחנות הבגדים שלו מטורקיה ומסוריה, אך הפסיק לעשות זאת בפברואר בשל הקושי בנסיעות ובאספקת המוצרים. הוא חצה את הגבול לתוניסיה השכנה עם שותף למסע, שמעיד כי המכירות בחנות הקוסמטיקה שלו צנחו ב-40%. שניהם הסכימו לדבר רק בעילום שם, מחשש להתנכלות השלטון.

אנשי עסקים לובים התמודדו עם בעיות דומות כשסנקציות הוטלו על לוב לראשונה ב-1992, בניסיון לאלצה להסגיר את שני סוכני המודיעין הלובים שהיו מבוקשים בגין פיצוץ טיסת פאן אם בלוקרבי, סקוטלנד. קדאפי נכנע בסופו של דבר והסגיר את החשודים, וב-2006 החלה לוב לפרוח מחדש לאחר בצורת הסנקציות.

ההשקעות הזרות זרמו, ועמן גם מאות אלפי עובדים זרים, שמילאו את המשרות שאזרחי לוב לא רצו או לא הוכשרו למלא - מאיסוף זבל ועד בנייה. שנים של תת פיתוח יצרו ביקוש אדיר לדיור ולתשתיות, וירידי בנייה שהתקיימו מדי שנה משכו עשרות חברות זרות מאז 2008.

גם כעת, בימים של לחימה, יש חברות שמשתוקקות לחזור ולהשתלט על נתח בשוק הבנייה. אחת מהחברות אלה היא שינהן הדרום-קוריאנית, שהחלה בהקמת 10,000 דירות בלוב, והעסיקה שם כ-2,500 עובדים דרום-קוריאנים. החברה הודיעה שהיא מחכה לאישור מממשלת קוריאה הדרומית כדי לשוב לפעילותה בלוב.

עובדים מקומיים במריוט עדיין משקים את המדשאות, בתקווה שפעילותו תתחדש בסופו של דבר. "ברגע שהעניינים יירגעו, אנו מצפים להפעיל את המלון", אומרת ג'ון פארל, דוברת מריוט בארה"ב. קהל היעד העיקרי של המלון אמור היה להיות אנשי עסקים, "מכיוון שהמדינה היתה בתהליכי התפתחות", וזה לא השתנה, מציינת פארל. "אנו מצפים שביום מן הימים יהיה המלון אחד ממרכזי הקהילה העסקית בטריפולי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#