האח הגדול כבר לא מוצפן - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האח הגדול כבר לא מוצפן

תגובות

>> כאשר אישרה הכנסת לפני יותר משנה את חוק המאגר הביומטרי, הדפו תומכי החוק את דברי המתנגדים לו, בטענה כי המאגר שיקום יהיה מהמאובטחים שידעה המדינה. גולת הכותרת שהוצגה היתה ההפרדה בין הנתונים הביומטריים לנתוני הזיהוי, שאמורים היו להישמר בשני מאגרים שונים. והנה עתה, כמעט בשקט מחתרתי, דחתה ועדת השרים לישומים ביומטריים את הרעיון להפריד את המאגר לשני מאגרים שונים - כך שבמאגר אחד ירוכזו הנתונים הביומטריים עם קוד לצד כל אחד מהם, ובמאגר אחר יישמר פיענוח הקוד ושיוכו לנתוני הזיהוי של האזרח.

הדחייה של ההפרדה המוצפנת מעלה שוב את השאלה, מה באמת עומד מאוחרי החוק הביומטרי? לפי החוק הזה, תוציא המדינה דרכונים ותעודות זהות שישאו על גביהם את טביעת האצבע של האזרח ואת מקרא תווי פניו. אך בעוד שבמדינות המתקדמות מסתפקים בכך, ובזמן אמת משווים את הנתונים המוצפנים בתעודה עם הפרטים במציאות, בישראל החליטו גם לשמור את כל הנתונים האלה במאגר מידע אחד גדול. התירוצים לכך היו רבים, ועיקרם שזו הדרך היחידה להבטיח שלא תהיה גניבת זהויות. אך מאגר כזה הופך את המדינה לאח הגדול באמת. שמירת הנתונים במאגר אחד בלבד מגבירה את הזמינות של הנתונים ואת היכולת של גורמי הביטחון והאכיפה לשים עליהם יד ולעשות בהם שימוש, תוך ניצול החוק הביומטרי בהיקפים לא מידתיים. כך תוכל עתה המשטרה להגיע אל אזרח תמים, שייקלע שלא בטובתו לזירת פשע, לאחר שתדגום מהמקום את טביעות אצבעותיו ותשווה אותן עם החומר המצוי במאגר הביומטרי.

פריצת האבטחה של המאגר הביומטרי תוביל לכך שהנתון הכי שמיש לנו כאמצעי לכניסה למקומות שונים, טביעת האצבע שלנו, יעבור לידי גורמים שיעשו בו שימוש לא חוקי. את הסיסמה שאנחנו קובעים ניתן לשנות - אך את טביעת האצבע לא. זו מלווה אותנו לכל אורך חיינו. אזרח גם יכול למצוא עצמו קורבן לטעויות של המערכת, וכך ייכלל ברשימה שחורה שתמנע ממנו, למשל, לצאת לחו"ל.

אם עד עתה הרדימה אותנו הממשלה, בטענה כי יוקמו שני מאגרים שיכילו שיטות הצפנה מהמתקדמות בעולם, כעת האמת יוצאת לאור. לא שיטות הצפנה מיוחדות ולא מאגרים מופרדים, כי אם עוד מאגר ממשלתי, שניסיון החיים מלמד כי עיתוי פריצתו הוא רק שאלה של זמן - ולראייה מאגר מרשם האוכלוסין, שנמצא ברשת כבר שנים רבות.

הביקורת הציבורית נגד המאגר כללה שורה של אנשי אקדמיה מתחום המחשבים והטכנולוגיה, שהתריעו על הקלות הרבה שבה ניתן לזייף טביעת אצבע כאשר דולפים הנתונים, ועל איבוד אמצעי הזיהוי החשוב הזה ללא כל דרך חזרה. ביקורת זו הולידה את ההצעה לפצל את המאגר לשני מאגרים. זו, הבטיחו, תהיה דוגמה ומופת לשיטות ההצפנה שהכרנו עד היום. אבל כשההצעות מגיעות לשולחנות הבורקסים וכוס התה הממשלתית, כנראה שאין כוח ואין חשק לעשות את הדברים בצורה מורכבת מדי - וודאי שלא להוציא על כך כסף. למה להכביד על המערכת אם אפשר להעביר את הדברים בצורה פשוטה וזהו. ופרטיות האזרח? זו, חושבים בממשלה ככל הנראה, מתה כבר מזמן.

אני קורא לשרים שאישרו את התקנות להסתכל לאזרחי המדינה בעיניים, ולהגיד לנו שהם באמת מאמינים שהמאגר הזה לא ייפרץ לעולם. מי שיעשה זאת הוא שרלטן. בדיוק כפי שנפרץ הגבול עם סוריה באחרונה, וכולם הופתעו, כך גם עתידו של המאגר הזה. למרבה הצער, במדינה שלנו אין מנוס אלא להמתין עד שהנתונים שיהיו במאגר אכן ידלפו כדי שהטעות תתוקן. סביר מאוד להניח שבשביל רבים מאיתנו, זה יהיה כבר מאוחר מדי.

הכותב הוא עו"ד ויו"ר הוועדה להגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#