שותפות לווייתן לא קיבלו אישור לשיווק משותף: רציו תיאלץ להתחרות בדלק - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שותפות לווייתן לא קיבלו אישור לשיווק משותף: רציו תיאלץ להתחרות בדלק

השותפות במאגר לא ביקשו עד כה פטור מהכרזה על הסדר כובל, ולכן לא יוכלו לשתף פעולה בשיווק הגז

4תגובות

>> שלוש השותפות במאגר הגז הטבעי לווייתן, קבוצת דלק (45%), חברת נובל אנרג'י (40%) ורציו (15%), לא יוכלו לשווק בישראל את הגז שנתגלה בו במשותף - כך עולה מבדיקת TheMarker.

השותפות לא הגישו עד כה לרשות ההגבלים העסקיים בקשה לפטור אותן מהכרזה על הסדר כובל. אם בקשה כזו תוגש כעת - היא צפויה שלא להתקבל, מחשש לפגיעה בתחרות בשוק הגז הטבעי. זאת, מכיוון שהשותפות שהתגבשה בין דלק לנובל אנרג'י מחזיקה כיום בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל, לרבות מאגרי מאריB ונועה (100%), תמר ודלית (67%) וכאמור, לווייתן (85%).

לפיכך, תחויב כל אחת מהשותפות במאגר לווייתן למכור באופן נפרד את הגז, בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. נפחו הגדול יחסית של הגז האצור במבנה לווייתן - 453 מיליארד מ"ק (BCM) - יהפוך חלוקה זו לכלכלית גם עבור השותפה הזוטרה בקידוח, רציו חיפושי נפט. לפי מתווה זה, תוכל רציו לשווק עצמאית נתח של 68 BCM. המתווה יפגע אמנם ביתרון לגודל של מאגר לווייתן בתמחור הגז, אך בכך תוכל המדינה להבטיח כבר כעת תחרות מסוימת לעתיד ענף הגז, ואף לשריין נתח מהגז לצורכי המשק - מבלי להזדקק לתקנות ייחודיות להגבלת כוונות היצוא.

ניתן להעריך כי השותפות בלווייתן יבקשו למנוע מציאות רגולטורית כזו ולפנות לרשות ההגבלים העסקיים. לפיכך, עשויים במדינה לבחון בעתיד את האפשרות להקל על איסור שיתוף הפעולה בכל הנוגע ליצוא הגז, למשל, או באשר לשיתופי פעולה מסוימים ומוגבלים. ואולם לאור העובדה כי דלק ונובל מחזיקות יחדיו בזכויות חיפוש וקידוח בשטחי רישיונות נוספים, ספק אם יותר שיתוף פעולה כזה בכל הנוגע לשיווק הגז לשוק המקומי - בייחוד לאחר שנובל אנרג'י העריכה בעבר את פוטנציאל עתודות הגז בשטחי רישיונות אלון, רות ובשטח בלוק 12 שבקפריסין ב-850 BCM לפחות.

בחינה מחודשת לפטור

סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים מתיר לממונה על ההגבלים לפטור צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, בתנאי שאין בכך כדי לפגוע מהותית בתחרות בשוק. פטור כזה העניקה באוגוסט 2006 הממונה לשעבר על ההגבלים, רונית קן, לשותפות ברישיונות הקידוח הימיים מתן ומיכל: נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ודור-אלון (4%). ברישיונות אלה אותרו ב-2008 תגליות הגז תמר ודלית. הפטור ניתן לחברות אלה אף שבאותה עת היתה שותפות ים תטיס של דלק ונובל אנרג'י מונופול באספקת גז טבעי למשק.

תוקף הפטור שמור אמנם לכל תקופת החזקה בתגליות (עד 50 שנה), אך כפי שנחשף אתמול ב-TheMarker, בוחנים רשות ההגבלים העסקיים ובמשרד האוצר את האפשרות לבטל את הפטור שהוענק כבר לפני חמש שנים או לצמצמו. זאת, לאור הנסיבות הקיימות בשוק הגז הריכוזי, ולאור החשש כי שותפות תמר ינצלו את מעמדן המונופוליסטי להכתבת תמחור גז בלתי סביר לכאורה.

מעבר להשלכות הרוחביות של ריכוז מוצר חיוני בידי גוף מונופוליסטי, הרי שמציאות זו עלולה למנוע תחרות מצד מאגרי גז מתחרים שיחשפו בעתיד. זאת, משום היתרון לגודל של מאגרים דוגמת לווייתן ותמר לעומת הבאים אחריהם, אך בעיקר משום היתרון שבראשוניות הנחת תשתית הולכת הגז מן הים לחוף.

נימוקים תמוהים

בכר דודו

עיון בהחלטת רשות ההגבלים לאשר ב-2006 את הפטור מהכרזה על הסדר כובל עבור השותפות בקידוח תמר מגלה כי זו נסמכה על נימוקים שבדיעבד נראים תמוהים. כך, בחרה קן להתמקד בבחינת הבקשה לפטור בזיקה שבין דלק לחברת ישראמקו - ולא במעורבות נובל אנרג'י. "באשר לנובל... הרי שלמעט חלקה בים תטיס, אין לה פעילות נוספת בישראל", כתבה קן.

לימים, החזיקה נובל ב-16 רישיונות חיפוש וקידוח ימיים - כולם בשותפות עם קבוצת דלק - שכיסו כ-60% משטחי הים של ישראל, והותירו למעשה בידיה את הזכויות למרבית מאגרי הגז והנפט הפוטנציאליים לחופי ישראל. באשר לזיקה בין ישראמקו לדלק, טענה קן כי שיתוף הפעולה המבוקש בין שתי הקבוצות עלול להביא לצינון התחרות ביניהן ולהפחתת התמריץ של כל אחת מהן לבצע השקעות נוספות בחיפושים. למרות זאת, החליטה להעניק להן את הפטור, בנימוק שיש לחזק את התחרות העתידית מול ספקית הגז המצרית EMG.

עוד טענה קן, כי המרחק הרב של הקידוחים מהחוף והקשיים שבקידוח עשויים להפוך את הפרויקטים ליקרים במיוחד, מסוכנים, ולכן מחייבים את שיתוף הפעולה בין הקבוצות, שאחרת לא ייצא הפרויקט לפועל. לשם הזהירות, התנתה קן את הפטור בכך שכל שיתוף פעולה נוסף בין הקבוצות - מעבר לרישיונות מתן ומיכל - יותנה באישור רשות ההגבלים.

ואמנם, בחלוף 15 חודשים בלבד, שוב פנו ישראמקו ודלק לקן בבקשה לאשר להן פטור מהסדר כובל. הפעם, עבור רכישת 40% מהזכויות ברישיון חוף של ישראמקו (מול פלמחים), בידי קבוצת דלק-אבנר. גם הפעם ציינה קן כי שיתוף הפעולה בין הקבוצות עלול לפגוע בתחרות, ואף ציינה כי סכנה זו עלולה לגבור אם תתברר תגלית גז מסחרית בקידוח תמר: "במקרה המיוחל של הצלחה כפולה, הן בקידוח תמר והן בתחומי רישיון חוף, שבשניהם מחזיקים הצדדים, יישללו מן המשק הישראלי פירות התחרות שיכולה היתה להתקיים בין הצדדים במקרה שכל אחת מזכויות הגז הרלוונטיות היתה מוחזקת על ידי יזמים מתחרים", כתבה קן. בכך, ייתכן שרמזה למעשה גם על עמדת הרשות כלפי האחזקה הצולבת של דלק ונובל בשלוש תגליות הגז: תמר, דלית ולווייתן.

קן ציינה עוד כי במקרה כזה, עלול להיות האינטרס הכלכלי המשותף לשתי הקבוצות גדול מזה של כל אחת בנפרד, וכי זה עלול לגרור מגמות קרטליזציה. ואולם חרף חששות בריאים אלה, החליטה לבסוף קן לאשר את בקשת הפטור גם הפעם. זאת, בטענה כי היקף ההשקעה ומידת הסיכון הכרוכה בפרויקט מחייבת לכאורה את שיתוף הפעולה בין הצדדים. קידוח חוף לא בוצע לבסוף בעקבות קשיים סטאטוטוריים ומימוניים, והשותפות ויתרה על הרישיון לאחר חשיפת תגליות תמר ודלית.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם