מלכוד ושמו עמותה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלכוד ושמו עמותה

המגזר השלישי נאלץ להפסיק להסתמך על מקורות חיצוניים - בעוד המדינה מקבעת את התלות בפילנתרופיה

7תגובות

סוף העשור הראשון של שנות האלפיים הביא עמו בשורה מורכבת לארגונים החברתיים. המשבר הכלכלי שפרץ ב-2008 יצר מציאות כלכלית חדשה, והונאת הענק של ברנרד מיידוף הפכה את המגזר השלישי בישראל למגזר שנפגע יותר מכל מהמשבר הכלכלי העולמי. כ-74% מארגוני המגזר השלישי דיווחו על ירידה של כ-30% בהכנסותיהם בעקבות ירידה במקורות המימון הפילנתרופיים, וכ-30% מהארגונים דיווחו על ירידה של כ-52% בהכנסות ממקורות ממשלתיים. אחד מכל שבעה ארגונים נמצא בסכנת סגירה, לפי מחקרה של רחל בנזימן.

67% מהארגונים שהצליחו לשרוד מדווחים על קיצוץ של 41% בממוצע בתקציביהם. לפי אותו הדיווח, היקף התרומות צנח בכ-28% בממוצע. המספרים אינם מותירים מקום לספק: בעוד המשק הצליח לעבור את המשבר הכלכלי בשריטות קלות, המגזר השלישי נכנס לסחרור מסוכן, שספק אם הצליח להיחלץ ממנו. עמותות רבות הפנימו את המסר ואין הן מסתמכות עוד על מקורות חיצוניים ותרומות, אלא משדרגות את המודל העסקי שלהן כך שיאפשר להן יציבות וחוסר תלות.

כך, למשל, ארגון שנהג לתת שירות לקהל היעד שלו ולקבל את המימון ממקור חיצוני נאלץ לשנות את מודל ההפעלה שלו, כך שהוא מצמצם את הפער בין מקורות ההכנסה למקבלי השירות - ומוצא דרכים לגבות תשלום עבור השירות שהוא נותן. כך צמחו מיזמים כמו "קפה קפיש" במרכז "נא לגעת", כישורית ודוגמאות רבות נוספות. אבל המחסום העיקרי העומד בפני ארגוני מגזר שלישי בבואם לפתח מודלים כלכליים מגיע דווקא מכיוונה של מדינת ישראל. באחרונה הועבר תיקון לחוק העמותות, השולל קביעת מטרה של יצירת רווחים בתקנון העמותה. התיקון מגביל את בנייתה של פעילות שתייצר הכנסה, ומקבע את התלות בתרומות ובפילנתרופיה.

גם העמימות המיסויית באשר למדיניות החלת מס ההכנסה על פעילויות כלכליות של העמותה אינה מקלה על עמותות המעוניינות לפתח מודל כלכלי. הגדרות פקודת מס הכנסה אינן ברורות, ומשאירות לפקידים פתח לא מוסדר להחליט באשר לאופי הפעילות של מיזם חברתי: האם הוא למטרות רווח או שהוא תואם את מטרות העמותה. הגבלות נוספות מוטלות גם על חברות שבבעלות עמותות ועל מתן שכר לוועד המנהל של העמותה. למעשה, מרבית הקשיים שארגונים חברתיים מתמודדים אתם נובעים ממודל ההתאגדות המשפטית שנקראת "עמותה".

על קובעי המדיניות בכנסת ובממשלה לבנות מודל דומה ל-Community Interest Company הבריטי, שיאפשר לעודד פעילות חברתית, במיוחד לאחר הפרטתם של חלק נרחב משירותי הרווחה וחלק מהשירותים החברתיים. הבריטים מינו רגולטור שכל תפקידו לבחון אם חברת CIC עומדת במטרות החברתיות שלה, וכך הם מוודאים שההטבות הרבות המגיעות עם המודל, כדוגמת חלוקה מוגבלת של דיווידנדים, מנוצלות לתועלת הציבור. מקבלי ההחלטות צריכים לתקן גם את פקודת המסים, כך שייפתר חוסר הבהירות באשר להגדרת רווח בפעילות המלכ"ר - ותעודד פעילות חברתית עסקית.

כשמלמדים באוניברסיטה על המבנה המשפטי של חברה מסבירים כי הוא עוצב במטרה לעודד יזמים עסקיים לקחת סיכונים, שסיכונים הם מהותיים לצמיחה כלכלית, ש"המעז מנצח". עמותה, לעומת זאת, היא מודל מיושן, הבנוי עבור גופים שתלויים בתרומות ובמתנדבים. המשמעות היא עידוד תלות והגבלת שינוי חברתי. עלינו לאפשר ליזמים החברתיים להתאים את עצמם למצב החדש. דין יזם חברתי כדין יזם עסקי, כי אלה הם החלוצים של דורנו.

הכותב הוא רכז התוכנית הירושלמית ליזמים חברתיים של ארגון PresenTense, המפעיל תוכניות ליזמים חברתיים ברחבי העולם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#