להקים תחנת כוח שאינה מייצרת ואטים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להקים תחנת כוח שאינה מייצרת ואטים

תגובות

>> צינור הגז ממצרים פוצץ זו הפעם השנייה בחודשיים האחרונים, והרישיונות להקמת תחנות סולאריות מתעכבים. מחיר טון אחד של פחמן דו חמצני הוא 17 יורו, פרשיית הכור בפוקושימה מאיימת על תעשיית האנרגיה הגרעינית, מס פחם מוטל בישראל, מס פחמן חדש מוטל באוסטרליה, מהפכה בלוב מאיימת על שוק הנפט - ועוד ועוד איומים שעניינם משק האנרגיה. פרשיות אלה ואחרות מציגות תמונה עגומה שנוגעת לכיס של כולנו. גם ההשלכות הסביבתיות חמורות: עלייה משמעותית בזיהום האוויר המקומי, עלייה בריכוז גזי החממה, איום על יציבות מקורות האנרגיה המיובאים לישראל וסכנה ממשית לעצמאות האנרגטית של המדינה.

מה ניתן לעשות? הנה הצעה להקמת תחנת כוח חדשה: תחנת כוח וירטואלית. תחנה כזו לא תייצר חשמל ולא יהיה צורך להקים אותה, שכן היא תייצר נגה-ואטים (Negawatt): ואטים שמתפנים כתוצאה מחיסכון בחשמל. תחנה כזו לא תפלוט מזהמים, לא תצרוך קרקע, לא תייצר קרינה אלקטרומגנטית, לא תפגע בנוף ולא תגרום לזיהום תרמי של הים.

בנוסף ליתרונות אלה, התחנה פשוט תחסוך כסף. לפי החלטת הממשלה 4095 מ-2008, קיים יעד מנחה של הממשלה לצמצם ב-20% את צריכת החשמל הצפויה ב-2020. אם תחזית הצריכה, בתרחיש של עסקים כרגיל, היא כ-80 מיליארד קווט"ש לשנה, הרי שהפחתה של 20% פירושה הפחתה של כ-15 מיליארד קווט"ש לשנה - חיסכון ממוצע של 7.5 מיליארד שקל בשנה, במחירי 2011.

בנוסף קיים חיסכון של 1.5 מיליארד שקל בשנה הודות למניעת הזיהום הכרוך ביצור חשמל נוסף וההשפעות הסביבתיות שלו. משמע, החיסכון המוצע כאן בחשמל שווה לתרומה של תחנה שמייצרת 15 מיליארד קווט"ש בשנה (כמו תחנת הכוח רוטנברג), והחיסכון הכספי למשק הוא כ-9 מיליארד שקל בשנה.

יש כאן פרדוקס עצום. החלטת הממשלה באה לחסוך חשמל רב, לשמר אנרגיה, להתייעל ולחסוך מיליארדים, ובכל זאת התוכנית לא מתקדמת. האם הסיבה נעוצה בחוסר עניין מצד המנהלים, הטרודים במערכת היצור-שיווק-מכירות היומיומית? האם אין איתות ברור דיו מהממשלה שהמהלך כדאי? האם מדובר בחוסר מודעות לעניין? דומה כי כל התשובות הן "כן", וחבל.

קיימות דוגמאות המוכיחות כי התגייסות הנהלה, הקמת צוות מקצועי ורצון יכולים לחולל שינוי עצום. כך לדוגמה, בבניין אחד בטכניון, הפקולטה להנדסת חשמל, אגף בינוי ותחזוקה תיכנן והתקין אלמנטים המאפשרים חיסכון באנרגיה: גלאי נוכחות לכיבוי תאורה ומיזוג אוויר באין נוכחים בחדר, מערכות בקרה אוטומטיות שמאפשרות כיבוי של תאורה מיותרת ומיזוג אוויר דלוק בשעות הלילה, וכן כיוון טמפרטורת המיזוג ושימוש בגופי תאורה חסכוניים.

עלות כל המערכות הגיעה ל-45 אלף שקל. 32 חודשים מתחילת הפרויקט, הפקולטה חסכה כ-15% בתצרוכת החשמל שלה - חיסכון של יותר מ-2 מיליון קווט"ש, שהם כמיליון שקל. זו תשואה הולמת וראויה. כל שנותר הוא לשכפל את ההצלחה הזו, ולחסוך כסף, זיהום אוויר ובזבוז משאבים.

הכותבת היא מנהלת תחום הסביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון, ועומדת בראש תוכנית האנרגיה בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#