משרד התיירות נגד האוצר: מורה נבוכים על תוכנית שיקום ים המלח - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד התיירות נגד האוצר: מורה נבוכים על תוכנית שיקום ים המלח

מפעלי ים המלח יכולים לעכב את ביצוע המלצת שרי התיירות והגנת הסביבה, אך המדינה יכולה לעצור את פעילות המפעלים; הסכסוך על המחלוקת בים המלח - שאלות ותשובות

תגובות

>> המלח המצטבר בבריכה 5 של מפעלי ים המלח, מקבוצת החברה לישראל שבבעלות עידן עופר, מאיים לגרום להצפת בתי המלון שלחוף הים ב-2017. השבוע הציגו שר התיירות סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן תוכנית לגבי הפתרון לאזור, של קציר פסולת המלח ופיתוח מתחם תיירות מתקדם באזור הבריכה שאינו בנוי עדיין. עלות הקציר נאמדת ב-4-6 מיליארד שקל. עלות הפיתוח התיירותי נאמדת במיליארד שקל.

על פי ההצעה של מיסז'ניקוב וארדן, מפעלי ים המלח ישאו ברוב עלויות הקציר, או בכולן, ויעבירו 200-250 מיליון שקל לקרן לפיתוח התיירות באזור במשך חמש שנים. סכום זה נובע מהעלאת התמלוגים של החברה ממכירות אשלג מ-5% כיום ל-10%, כפי שמאפשר הסכם בינה למדינה משנות ה-90. בנוסף, משרד האוצר יקצה לקרן 750 מיליון שקל.

מיסז'ניקוב נימק את הטלת עיקר המימון על מפעלי ים המלח בכך שהחברה רשמה ב-2010 רווח נקי מהפקת האשלג מים המלח של 1.7 מיליארד שקל.

TheMarker

אין תוכנית תיירותית

מי תומך בהצעה?

הארגונים הירוקים, שרואים בה חלופה טובה ביותר לשמירת הסביבה, והמועצה האזורית תמר. עם זאת, אדם טבע ודין מעוניין שהקרן תממן גם את נזקי הסביבה שהצטברו בשנות הפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח, ולא רק את הפיתוח התיירותי.

מיכל פתאל

יש לחלופה מתנגדים?

משרד האוצר מעדיף חלופה אחרת, של הריסת בתי המלון שלחוף בריכה 5 ובניית בתי מלון חדשים במפלס גבוה יותר. הסיבה העיקרית לתמיכתו בחלופה זו היא היותה זולה מחלופת הקציר, ככל הנראה בכמיליארד שקל.

עם זאת, גם באוצר מבינים שחלופת הקציר היא זו שככל הנראה תאושר בממשלה, לכן אנשי האוצר מאיצים בימים אלה את המגעים עם אנשי מפעלי ים המלח על חלקה של החברה במימון החלופה, ומנסים למזער את ההוצאה התקציבית להקמת הקרן לפיתוח תיירותי. פעילות האוצר מתמקדת בשלב זה במימון ההצעה של מיסז'ניקוב וארדן. באוצר סבורים שלמפעלי ים המלח אינטרס להאיץ את חלופת הקציר מכיוון שכך יוכלו להגדיל את הפעילות התעשייתית. מגעי המימון כוללים גם שיחות על הפרשי תמלוגים שלכאורה לא שולמו למדינה בעבר.

TheMarker

לגישת האוצר, גם המועצה האזורית תמר צריכה להשתתף במימון, מכיוון שהיא תיהנה מפירות השיקום בצורת ארנונה והגדלת נפח הפעילות התיירותית באזור. במועצה מתנגדים למימון בנימוק שאין תקדים להשתתפות מועצה מקומית במימון פינוי פסולת של חברת תעשייתית, ויש להפעיל את העיקרון המקובל של "המזהם משלם".

באוצר צפויים גם לדון על מימון הפיתוח התיירותי. למשרד התיירות אין תוכנית מפורטת שתחולל מהפך בתדמית האזור, וסכום המימון שבו נקב - כמיליארד שקל - מבוסס על הערכות לבניית 6,000 חדרי מלון, טיילת ואטרקציות. האוצר יוכל לדרוש תוכנית תיירותית לאומית מפורטת שאכן תהפוך את האזור למתקדם ואטרקטיבי, כתנאי להשקעה גבוהה מצדו.

פשרה תמורת האצה

מילרוד מוטי

מהי עמדת מפעלי ים המלח?

החברה תומכת בחלופת הקציר, אבל מתנגדת לשאת במלוא המימון, או ברובו. ככל הנראה החברה מוכנה לממן 40% מהעלויות, כפי שעשתה בהקמת ההגנות על המלונות סביב הבריכה. בחברה סבורים שהממשלה מעוניינת למעשה בקידום מהיר של ההחלטות בעניין ים המלח, לכן ניתן יהיה להגיע לפשרה של מימון סביר תמורת האצת התהליך. בחברה שוקלים גם לפנות לבג"ץ או לבוררות בהסתמך על הסכם הזיכיון שלה משנות ה-90, שמגן עליה לכאורה מפני שינוי תנאי הזיכיון לרעתה.

מה יכולה הממשלה לעשות במקרה כזה?

המשרד להגנת הסביבה יכול לבטל את רישיון העסק של החברה ובכך לעצור את פעילותה. בנוסף יכולה המדינה להודיע כי אם החברה לא תקבל את עמדתה ותעכב את הפתרון, לא יוארך הזיכיון שלה - שיפוג ב-2030.

מה השלב הבא?

במשרד התיירות החלו בעבודת הכנה לרישום הצעת מחליטים במזכירות הממשלה. ייתכן שמבחינה משפטית ניתן יהיה לצרף את ארדן להצעה. לאחר מכן יש להמתין שבועיים לפני הצגת הצעת מחליטים מפורטת לממשלה.

במשרד התיירות נערכים לעימות עם האוצר בסוגיה, וצפוי שהצדדים יעשו מאמץ לתאם את ההצעה ביניהם, בעיקר בהיבט המימוני. בדרך כלל, הצעות שהאוצר מתנגד להן לא מצליחות להגיע לשולחן הממשלה. גם במשרד התיירות סבורים שהמועצה המקומית צריכה להשתתף במימון. עם זאת, מיסז'ניקוב וארדן מתכוונים להעלות את ההצעה לממשלה גם אם משרד האוצר יתנגד.

מה יהיה עם המימון?

מיסז'ניקוב לא יעמוד על מימון של 90%-100% מצד המפעלים, אם האוצר ימצא חלופת אחרת. סביר להניח שהסיכום שיהיה מקובל על האוצר יהיה מקובל עליו ועל ארדן. אך לאוצר יש אינטרס בהפחתת השתתפות המדינה במימון, לכן יש סיכוי שחלקה של החברה יעלה על 40% - ויהיה רוב המימון.

הצעת חוק פרטית תבטיח את מימוש ההמלצות

מה יקרה אם הממשלה לא תאשר את ההצעה?

ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו) הגיש בתחילת השבוע שתי הצעות חוק פרטיות לקידום איסוף המלח (קציר). לדבריו, אם הממשלה לא תגיע להסכמה על הצעתם של ארדן ומיסז'ניקוב, הוא יפעל לקידום הצעותיו בחקיקה פרטית.

הצעותיו של מטלון דומות לתוכנית שהציגו השרים. משרד התיירות התבקש על ידי הממשלה לבחון את החלופה הטובה ביותר לפתרון הבעיה. המשרד הציע כאמור חלופה משולבת.

אם הממשלה לא תאשר את התוכנית של שרי התיירות והגנת הסביבה, יאיץ ח"כ מטלון את החקיקה הפרטית. לחקיקה כזו השפעה על האצת חקיקה ממשלתית בנושאים שנויים במחלוקת. במקרה זה צפוי מצעד לוביסטים בכנסת מטעם החברה והשרים לקידום עמדותיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#