האוצר נגד הגדלת המכסות הסולאריות: "הענף לא יביא תעסוקה לפריפריה" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר נגד הגדלת המכסות הסולאריות: "הענף לא יביא תעסוקה לפריפריה"

דו"ח של אגף התקציבים: "העלות של סבסוד הענף הסולארי - כפולה מהתועלת שלו למשק"

8תגובות

>> העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית.

בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי.

המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית.

חשמל סולארי
תומר אפלבאום

הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות

המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים.

ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי יש להבחין בין העלות האלטרנטיבית בטווח הזמן הקצר (עד 2017-2018 למשל) לבין עלותה בטווח הארוך. זאת, כשההסדרה המתמרצת ייצור חשמל סולארי מבטיחה תעריפים מסובסדים למשך 20 שנה.

הסיבה להבחנה זו, טוענים באוצר, נעוצה בשינויים מהותיים שיעבור משק החשמל מבחינת טכנולוגיות ייצור החשמל ותמהיל סל הדלקים. בין היתר, תוך צמצום מהותי של השימוש בסולר (לצד ייקור מחיר הגז), הגברת הוודאות בענף הגז, התייעלות אנרגטית או מענה לביקושי השיא לחשמל באמצעות תחנות כוח בטכנולוגיית אגירה שאובה למשל.

טענה שנייה היא שחישובי העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי בדו"חות נכונים ל-1,000 מגה-ואט הסולאריים הראשונים שיותקנו בשוק. ואולם, מאחר שעד כה אושרו מכסות ל-810 מגה-ואט סולאריים (לרבות פרויקט אשלים), הרי שהדיון לגבי עתיד הענף הסולארי צריך להתייחס לתועלת הכלכלית של 1,000 מגה-ואט הסולאריים הבאים. אלה כבר לא יחליפו בהכרח ייצור חשמל בסולר, ולא יתבססו על עלויות ההון והזיהום העכשוויים.

הטענה השלישית של האוצר נוגעת כבר בליקויים לכאורה בחישוב הרכיבים של העלות השולית הסולארית, כפי שבאו לידי ביטוי בדו"ח אריאב-אמיר או בעבודה המוקדמת שהכין המשרד להגנת הסביבה.

באוצר מסכימים כי האנרגיה הסולארית תחליף ייצור חשמל קונבנציונלי במשך כ-1,800 שעות בשנה.אלא שבעוד שדו"ח אריאב-אמיר טוען כי עלות ייצור החשמל השולית בשעות אלה נאמדת ב-150 אגורות לקווט"ש - טוענים באוצר כי העלות נעה בין 80-100 אגורות בלבד. טענה זו נובעת בעיקר מכך שיש לנכות מעלות הדלק את הבלו. כמו כן טוענים באוצר כי מספר שעות שריפת הסולר שיחליף הייצור הסולארי יהיה 200 שעות שנתיות בלבד - לעומת 400 שעות שחושבו במודל הנגדי, כשמספר שעות זה צפוי אף לרדת במשך השנים. מכאן, מגיע האוצר לחישוב העלות האלטרנטיבית של ייצור חשמל סולארי בטווח הקצר ל-24.5 אגורות לקווט"ש.

החיסכון הסביבתי קטן מהצפוי

באשר לטווח הארוך, מציינים באוצר כי הקמת 1,000 מגה-ואט סולאריים נוספים עשויה להיות בבחינת פיתוח יתר נוכח התוכניות להתייעלות אנרגטית, הקמת תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון (תחנה D) וכניסת היצרנים הפרטיים.

בנוסף, קיזזו באוצר את שעות שיאי הביקוש בחורף - אז לא יכולים המתקנים הסולאריים להוות תחליף מלא, ושיקללו את עלות הפעלת תחנות הכוח הפיקריות, תחנות שיופעלו כמענה לשעות ביקושי שיא בלבד (בהן תחנות באגירה שאובה, למשל). החלפת תחנות אלה תביא לפי חישוב האוצר למחיר שולי ממוצע 33.74 אגורות לקווט"ש.

בהנחה שמחיר הגז הטבעי יעלה בממוצע מ-5 דולרים ל-6 דולרים, תגדל העלות השולית ב-2.3 אגורות לקווט"ש, ותביא לפיכך את הערך השולי של האנרגיות המתחדשות ל-36 אגורות לקווט"ש. שקלול עלויות של תקלה אפשרית כתוצאה מן התלות הגוברת בסל דלקים מוטה גז מוסיפה 1-2 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, התועלת מייצור חשמל באנרגיה סולארית עומדת לדעת אגף תקציבים בטווח 27-38 אגורות לקווט"ש בלבד.

לפי דו"ח אריאב-אמיר, רק החיסכון בעלויות הדלק של חברת החשמל הוא 45.8-52 אגורות לקווט"ש, בנוסף לחיסכון של 9.3 אגורות בעלויות הון ו-4 אגורות לקווט"ש בעלויות התפעול והאחזקה שייחסכו מחברת החשמל. לפיכך, לדעתם, סך התועלת שבייצור החשמל הסולארי הוא 65.3 אגורות לקווט"ש - כפול מחישוב האוצר.

באשר לכימות התועלות הסביבתיות כתוצאה מייצור החשמל ממקורות מתחדשים, טוען האוצר כי הייצור הסולארי מגלם חיסכון של 5 אגורות בלבד לקווט"ש כיום ו-9 אגורות לקווט"ש עד 2030. זאת, בהסתמך על הפרמיה המוכרת כיום בידי רשות החשמל לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בסך 12 אגורות לקווט"ש.

מפרמיה זו גורע האוצר את השלכות התקנת הסולקנים (מסננים) על ארובות תחנות הכוח הפחמיות שיביאו לצמצום הפליטות ב-80%-90%, וכן משקלל את התחזית כי כניסת אנרגיות מתחדשות בעשורים הבאים לא תעלים את השימוש של חברת החשמל בפחם. אריאב ואמיר טענו מנגד כי החמרת תקנות הבריאות הצפויה בעשורים הבאים, לצד הגדלת מכסות צמצום הפליטות בעולם המערבי עד 2020, מעמידים את הערכות האוצר בחסר - וקבעו כי התועלת הסביבתית העקיפה תגיע בסיכום שנות ההסדרה ל-18.4 אגורות לקווט"ש.

לפיכך, לפי אגף התקציבים, שקלול התועלות הסביבתיות מביא את העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי ל-39-47 אגורות לקווט"ש. זאת, כשהמדינה מבטיחה כיום ליזמים לרכוש מהם את החשמל המיוצר במתקנים הסולאריים בתעריף של 96 אגורות (מתחנות כוח גדולות) ו-1.68 שקלים לקווט"ש (מגגות פרטיים). כלומר, הסבסוד של ייצור החשמל הסולארי בתעריף החשמל הוא לטענת האוצר 57-129 אגורות לכל קווט"ש.

"תעסוקה בפריפריה? אולי בסין"

פרק מיוחד הקדישו באגף תקציבים לפירוט היתרונות העקיפים שיזקוף פיתוח תעשייה סולארית עבור המשק הישראלי - גם אם אינם ניתנים לכימות. זאת, בהתייחס לפוטנציאל מינוף התעשייה הצעירה לביסוס מו"פ, יצוא ידע ויזמות ובעיקר לעידוד התעסוקה בפריפריה.

"מדיניות תעסוקתית המעודדת תעשיות רק לפי תרומתן התעסוקתית - סופה להיכשל", מציינים באגף, ומביאים כדוגמה את תעשיית הטקסטיל הכושלת. "מרבית התעשייה הסולארית מתבססת על הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית שמיוצרת בסין, למשל. התרומה התעסוקתית מתבטאת בשלב ההקמה הנמשך כחצי שנה בממוצע. לפיכך, אין אנו רואים יתרון תעסוקתי בייצור ובהגדלת היצע העובדים הזמניים", מסבירים באוצר.

עוד הם טוענים, כי ייקור מחיר החשמל כתוצאה מן הסבסוד הסולארי ייקר את תשומות הייצור ויפגע ממילא ביכולת התחרות של המשק תוך פגיעה בתעסוקה אלטרנטיבית. באשר לטכנולוגיה התרמו-סולארית, טוענים באוצר כי "רב הנסתר שבה מן הגלוי", וכי טכנולוגיה זו נחשבת כלא מיושמת בעולם הרחב. "מרבית התחזיות מצביעות על יתרון טכנולוגי עתידי לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית בשל שיפורים טכנולוגיים".

לסיכום, טוענים באוצר כי סך המכסות שניתנו עד כה בהיקף 810 מגה-ואט, יהוו בשנים הבאות 5.5%-6% מכושר יצור החשמל במשק, וכבר "יציב את ישראל בחזית המדינות המתקדמות בשימוש באנרגיה זו". זאת, הם מזכירים, כשבספרד מסתכם שיעור יצור החשמל הסולארי ב-2%, ובגרמניה ב-1% בלבד. כלקח מן המקרה הספרדי, שבו תוספת 2% הסולאריים היתה אחראית ל-12% מעלויות ייצור החשמל במשק, מציעים באוצר לנצל קודם את המכסות שהוענקו למתקני ייצור חשמל ברוח ובביו-מסה, המתאפיינות בעלויות עודפות נמוכות יותר.

באוצר מאמצים את נתוני דו"ח אריאב-אמיר לפיהם עלות הפאנלים הסולאריים תמשיך לרדת בשנים הבאות לאחר שהוזלה בעשור האחרון ב-85%, וטוענים כי דווקא משום כך יש להימנע מן 'הנזק' שבהענקת מכסות נוספות רחבות עכשיו. "העלות למשק החשמל בגין החדרה עודפת של טכנולוגיה זו היא גבוהה וארוכת טווח, ועשויה להתקבל לצד עלויות גבוהות הנדרשות במערך ההולכה. כל אלה עשויים להביא לעלייה של כ-15% בתעריף החשמל", סיכמו.

התוספת הכרוכה בייצור ואט סולארי אחד לעומת עלות הייצור כיום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#