העלות החברתית של האסון הבא - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העלות החברתית של האסון הבא

תגובות

>> אסון הצונאמי ביפאן שב והעלה שאלות וחששות לגבי מוכנותה של ישראל לאסון קולוסאלי בסדר גודל זה: האם ישראל ערוכה לרעידת אדמה רצינית? האם מבנים פרטיים וציבוריים עומדים בתקן מחמיר לאירועים מסוג זה? האם כוחות הביטחון וההצלה מסוגלים להתמודד עם אירועים קיצוניים? האם לישראל חוסן כלכלי מספק כדי להתאושש מאסון?

לצד שאלות אלה, שללא ספק מקבלות חשיפה תקשורתית רחבה, יש להעלות שאלות מעמיקות ומקדימות יותר - איך להתכונן לאסון לאומי מראש, או לפחות, כיצד נצמצם את נזקיו למינימום האפשרי.

ישראל ידועה ב"תרבות הקומבינה" שלה. לאחר שסוללים כביש - נזכרים לבדוק את הצנרת; לאחר שבונים בניין - נזכרים בקברי צדיקים; לאחר שבונים מפעלי כימיקלים - נזכרים שנחשפים לפסולת הרעילה שלהם מאות אלפי אנשים בקריות. יוזמת תמ"א 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, מבורכת ככל שתהיה, אינה ממריאה ואין בה כדי להציל את כלל המבנים בישראל מהתמוטטות בעת רעידת אדמה משמעותית.

תמים מי שיחשוב שישראל מסוגלת להשקיע סכומי ענק בשיפוץ מבנים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה חזקות. נושאים רבים מעבר לכך מצריכים תכנון של עשרות שנים מראש, דוגמת הקמת כור גרעיני ובניית תחנות כוח. ואולם גם כאשר מקפידים לתכנן לטווח ארוך, עדיין קשה לצפות מה יקרה בעת אסון, התוצאות ההרסניות עולות על כל דמיון.

על מדינאים, אנשי מקצוע ומקבלי ההחלטות בישראל לשקוד על שילוב מודל לניהול סיכונים בתהליכי תכנון החל מהיום. ואולם מעבר לסיכונים פיננסיים, שלהם יש מודעות גבוהה, חשוב לתת את הדעת גם לעלויות ולתועלות חברתיות. הנזקים ביפאן הם עצומים בעיקר בגלל שיקולי תכנון מוטעים של חברת החשמל וגורמי ממשל, שחברו להקים כורים גרעיניים במקומות בלתי מתאימים ובצפיפות גבוהה. האסון ביפאן מלמד אותנו על המחיר החברתי הגבוה, הנובע מתכנון לקוי שאינו משלב ניהול סיכונים ראוי.

חשוב כי בכל תהליך קבלת החלטות מדיניות או כלכליות, תובא בחשבון גם העלות החברתית שיש בה כדי להפחית באופן משמעותי את היקף האסון ומממדיו במונחים של אבידות בנפש וברכוש. אם הרגולטור בישראל יחייב תאגידים על פי חוק להכניס בדו"חות החשבונאיים עלות חברתית וינקוט פעולות של שכר ועונש נגד חריגים - חברות ותאגידים יקפידו יותר על פעילותם. אם יקפידו לתכנן נכון מפעלים מסוכנים, ולא יאפשרו להקים אותם ליד ריכוזי אוכלוסין, ולחלופין, יטילו קנס כבד על גופים שיפעלו בניגוד לכך, השיקולים יפעלו לטובת הציבור כולו.

חובה להתייחס לנושאים של ניהול סיכונים ועלויות ותועלות חברתיות גם באקדמיה בכל תחום, החל מהנדסה, כלכלה ומינהל עסקים, וכלה במדעי ההתנהגות, תקשורת ומדעי המדינה. חשוב לכלול בחומר הלימודים מודלים לקבלת החלטות המשקללים מקדמי סיכון נכונים, המתעדכנים על סמך אסונות שונים בתקופה האחרונה. תכנים אקדמיים כאלה יהפכו את הסטודנטים לאזרחים ביקורתיים יותר ובעלי יכולת טובה יותר לשפוט את המתרחש סביבם. יתרה מזו, אם התקשורת תהיה מודעת לכך, היא תוכל לבקר זאת טוב יותר ותתרום למודעות של כלל הציבור לעניין.

הכותב הוא נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#