תוספת יוקר אינה פתרון - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוספת יוקר אינה פתרון

תגובות

>> מלות קסם עתיקות שבות ונלחשות בחודשים האחרונים כפתרון לעלייה ביוקר המחיה: תוספת יוקר. בצירוף הנשכח מגולם לכאורה הפתרון האולטימטיבי להתייקרויות ולשחיקה ברמת החיים של כולנו: עדכון המשכורות יפצה על העליות במחירי המים, הארנונה, המזון, הדלק. אז למה לא בעצם?

מוסד תוספת היוקר שייך לסביבת אינפלציה ושוק עבודה שונה לחלוטין מזו של המשק הישראלי כיום. הסכם תוספת היוקר האחרון נחתם ב-2002, עת סביבת האינפלציה היתה כ-7%, כאשר כיום נמצא המשק בסביבת אינפלציה שנתית של 3%. כותבי הסכם תוספת היוקר אף היו נבונים דיים להגביל את הכלי, וקבעו כי לא תידון תוספת יוקר נוספת באם המדד החצי-שנתי לא יעלה על 8%, מה שכמובן לא אירע מאז 2002.

יתר על כן, מהסכם תוספת היוקר האחרון עלה השכר בישראל יותר משיעור האינפלציה. מינואר 2003 ועד לסוף 2010 עלה מדד המחירים לצרכן ב-16.1%. במהלך אותה התקופה עלה השכר הממוצע במשק ב-19.1%, כאשר בתעשייה עלה השכר הממוצע בתקופה זו ב-25.9%. למרות זאת, בשנים האחרונות קיימת תחושה שרמת החיים שלנו הולכת ונשחקת. זאת, בעיקר בשל שילוב בלתי אפשרי של התייקרויות עולמיות במחירי האנרגיה וחומרי הגלם, לצד שורת החלטות ממשלתיות לא מובנות של תוספת מסים ועלויות אנרגיה ומים לצד ניהול לקוי של היצע הקרקעות והדירות, שהביא לנסיקה במחיריהן.

כך, החלטות ממשלתיות ל-2011-2012 הביאו לתוספת עלויות של כ-6 מיליארד שקל למגזר הפרטי. עם זאת, בתור לתשלום תוספת המסים והעלויות, מיד לאחר המגזר הפרטי, עומד גם המגזר העסקי כשבידיו הרועדות לא פחות מתוספת תשלומים של כ-5 מיליארד שקל אותם הוא מגיש למגזר הציבורי השמנמן.

יש לזכור כי גם ללא העול הממשלתי הנוסף, המגזר העסקי בישראל של 2011 נמצא בסביבה תחרותית מאתגרת: תיסוף של 25% בשער השקל ביחס לדולר מ-2006 פגע ביכולת להתחרות הן בשווקים העולמיים והן מול יבוא מוזל לישראל. זאת, לצד ריחוק משוקי היעד ומחומרי הגלם, מערך נמלים בעייתי ועלויות מוניציפליות מעיקות. כאשר שבים ומעלים את מלות הקסם "תוספת יוקר", יש לזכור כי אין מדובר בייצור הכנסה נוספת יש מאין. המקור הוא המגזר העסקי. המשמעות המיידית של תוספת יוקר היא ייקור עלות העבודה ופגיעה נוספת ומסוכנת בכושר התחרות.

למרות מצב מאתגר זה, עושה רושם שהמגזר העסקי אטום פחות ממקבלי ההחלטות לשחיקה ברמת החיים של העובדים בו. הסכם עדכון שכר המינימום שנחתם בין ההסתדרות והמעסיקים יוביל לעדכון שכר המינימום בשיעור של 11.7% עד אוקטובר 2012, ויספק פתרון ממוקד לשכבות שנפגעו מההתייקרויות האחרונות.

כאשר אנו שבים ומגלים בתדהמה בסוף כל חודש כיצד נשחקה רמת החיים שלנו, אין לחפש תרופות פלא עתיקות שיפגעו במגזר העסקי וביכולת המשק לצמוח ולקלוט עובדים. העלאת רמת החיים בישראל יכולה לבוא רק באמצעות ניהול כלכלי-חברתי נבון יותר ואטום פחות. הכתובת היא ממשלת ישראל.

הכותב הוא מנכ"ל התאחדות התעשיינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#