עוד לפני ההפרטה: אורית נוקד מינתה את יורם קפולניק למנהל מכון וולקני - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוד לפני ההפרטה: אורית נוקד מינתה את יורם קפולניק למנהל מכון וולקני

בכיר במשרד החקלאות: "הרעיון מתנגש במטרות המחקר בישראל"; בכוונת הממשלה להפריט את המחקר החקלאי בישראל

2תגובות

שרת החקלאות אורית נוקד הודיעה על מינויו של פרופ' יורם קפולניק, למנהל החדש של המכון למחקר חקלאי (מכון וולקני). פרופ' קפולניק (57) התמחה בחקר המיקרוביולוגיה של הקרקע ומשמש מאז 2004 פרופ' מן המניין בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

ב-24 השנים האחרונות עסק  קפולניק במחקרים ויישומים של ביוטכנולוגיה חקלאית ובמקביל בניהול יחידות ואגפים במכון, בהם המכון לגידולי שדה ומשאבי טבע, המכון לגידולי גן ולמדעי הצומח. עד למינויו שימש פרופ' איתמר גלזר כמנהל המכון.

נוקד, שהודיעה על מינוי מנהל חדש למכון בעת שביקרה בו ונפגשה עם עובדיו, אמרה לעובדים כי תתנגד באופן נחרץ להפרטת המכון ולהפרטת הפעילות המחקרית שבו. שרת החקלאות אמרה את הדברים על רקע פרסומים שהיו באחרונה בנושא ואמרה כי על המחקר והפיתוח החקלאי להיעשות בחסות ממשלתית כדי לקיים את היעדים הציבוריים, החברתיים והלאומיים של המחקר החקלאי.

לאחרונה נודע, כי הממשלה הקימה צוות בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, העוסק בבחינת האפשרות להפריט את המחקר החקלאי הציבורי בישראל המרוכז במכון וולקני.

מאז הקמתו של המכון, ממומנים מרבית מחקריו מתקציב ממשלתי שהסתכם בשנים האחרונות ב-250 מיליון שקל, וכן מקרנות מחקר שמגייסים חוקרי המכון המבצעים מחקרים ביוזמתם. המכון מעסיק כ-800 עובדים מהם 189 חוקרים, 300 מהנדסים ועוזרי מחקר ו-300 עובדי לוגיסיטקה ומנהלה.

מכון וולקני הוא אחד ממכוני המחקר החקלאי המובילים בעולם, והרעיון להסב את עיקר פעולתו למתן שרות בתשלום לחברות פרטיות אינו חדש - אך לאחרונה הוחלט לקדם אותו לפסים מעשיים באמצעות הקמת הצוות בראשות קנדל.

אי–פי

קנדל וצוותו ביקרו לפני מספר שבועות במכון ונפגשו עם מנהלים וחוקרים, ביניהם גלזר, אך עדיין אין לראשי המכון ולעובדיו מידע על המלצותיו של הצוות הממשלתי והאם התקבלו ההמלצות.

גורם מקצועי בכיר במשרד החקלאות אמר כי "המכון מנהל גם היום מחקרים בתשלום. אך הכווונה להפוך מגמה זו למובילה אינה מתיישבת עם מטרות המחקר החקלאי בישראל. חוקרי המכון עוסקים בעיקר במחקר בעל חשיבות לאומית וציבורית, שלא ניתן לממנם באמצעות חברות פרטיות. נושא חקר היערנות הוא דוגמה אחת לכך. חוקרי המכון בוחנים במחקרים אלו את סוגי העצים המתאימים לגדול ביערות בישראל (כגון מיני עצים הגדלים במהירות וחסינים נגד יובש), מזיקים ושינויי אקלים קיצוניים השכיחים באזורנו. בימים אלה מוכחת יעילות המחקרים הללו, כשחוקרי המכון מייעצים לגורמי השיקום של יערות הכרמל והמלצותיהם מהוות גורם משמעותי בהחלטות המתקבלות.

"נושאים נוספים שהמחקר החקלאי הציבורי עוסק בהם, תורמים להתמודדות עם משבר המזון העולמי, לניצול יעיל של מים בחקלאות, פיתוח גידולי ירקות ופירות עמידים ליובש ולמליחות, מחקרים העוסקים במגבלות ההשקיה במים נחותים (קולחין, מליחים) וכן ההתמודדות החקלאות עם שינויי אקלים ועם שנות בצורת תכופות הפוקדות את ישראל", הוסיף הגורם ממשרד החקלאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#