לינקדאין - הזירה המקצועית של עובדי ההיי-טק - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לינקדאין - הזירה המקצועית של עובדי ההיי-טק

"כבר לפני שלוש שנים התחלנו להרגיש את הנוכחות של לינקדאין בהיי-טק בישראל", אומרת מנהלת הגיוס של גוגל

8תגובות

לינקדאין, הרשת החברתית העסקית, נהפכה לאחת הזירות הדומיננטיות בישראל לפעילות עסקית. כ-45 אלף ישראלים נכנסים אליה מדי יום. בלינקדאין ניתן למצוא בעיקר מידע אודות הקשרים המקצועיים של אנשים, גיוס והשמה, ומידע מסחרי.

בניגוד לפעילות המוכרת יותר בישראל כ"מדיה חברתית", הפעילות של פייסבוק או טוויטר, שהחומרים הדומיננטיים שבהם הם אלה האישיים/חברתיים, כמו סטטוסים על התינוק שזה עתה נולד, תמונות של הכלב או הילדים, והרבה הערות אגב אודות מה שמתרחש כעת (בטלוויזיה, ברחוב, במקום העבודה או בכל זירת התרחשות חברתית אחרת) - לינקדאין נשארה, גם בישראל, זירה מובחנת לפעילות מקצועית.

מבנה הדף בלינקדאין כולל דגש קטן יותר על סטטוסים אישיים, ונפח נרחב יותר לתחום המקצועי - מה שבלינקדאין מכנים "כרטיס הביקור שלך". שטח נרחב מהעמוד מוקדש לרקע המקצועי והתעסוקתי של המשתמש. שטח נרחב נוסף מוקדש לקשרים שיש לו עם מנהלים/עמיתים מתחומי העיסוק שלו - לינקדאין היתה ונותרה רשת חברתית במובן הבסיסי של המלה: תוכלו למצוא בה מידע אודות מי מכיר את מי, מי עבד עם מי ובאיזו חברה, מי עזב את מקום עבודתו ופתח עסק חדש, או איזו משרה חדשה נפתחה בחברה כזו או אחרת.

על פי נתוני גוגל טרנדס, המודדת את היקף התעבורה בלינקדאין מישראל, במארס היו בישראל כ-45 אלף גולשים שונים מדי יום, כשהגרף מציג עלייה קבועה מדי חודש מזה יותר משנתיים ברציפות. העלייה נמשכה עד לנתוני אפריל, שבו חלה לראשונה ירידה משמעותית בשימוש היומיומי של הגולשים הישראלים באתר, לכ-30 אלף גולשים שונים ביום.

רמי יוסף, מנכ"ל משותף בחברת הייעוץ יישום אנשים ותוצאות שעוסקת בבניית אסטרטגיות שכר ותגמול בארגונים, הוא משתמש קבוע בלינקדאין. בין לקוחותיו: אמדוקס, אלקטרה, לאומי קארד ובטר-פלייס, להם הוא מספק, עם שותפו, ייעוץ בנושאי מבנה השכר והתגמולים בחברה. לצורך כך, עליו להיות מעורה במתרחש בתעשיית משאבי האנוש. בהיותו מנהל בעל זיקה טכנולוגית, (חובב גאדג'טים, פעיל במדיה חברתית וכו') הוא אימץ כבר לפני כשנה וחצי את לינקדאין כמקור מידע מרכזי בחייו המקצועיים.

יישום אנשים ותוצאות

"לא מעדכן שם סטטוסים אישיים"

"פתחתי כרטיס בלינקדאין לפני כשנה וחצי", הוא מספר. "שמעתי על זה מאנשים שעבדתי איתם, והחלטתי להצטרף לטרנד החברתי". כיום יש לו כ-1,200 חברים ברשת זו. "אין שם בכלל פעילות אישית. אני גם לא מעדכן שם סטטוסים אישיים. זה לא מקובל. אם אני יוצא לנופש עם המשפחה, אני אכתוב את זה בפייסבוק. אבל אם אני משיק שירות חדש, או מחפש מידע עבור ועל לקוחות חדשים, אני עושה את זה בלינקדאין". כך למשל, כשיישום אנשים ותוצאות עברה משרדים לפני כמה חודשים, הוא הקדים והודיע ללקוחותיו, ספקיו ושאר הגורמים שעמם הוא עובד באמצעות לינקדאין על מיקומו החדש.

"אני נכנס לשם ארבע פעמים בשבוע", מספר יוסף. "אני בודק מידע על תזוזות כוח אדם - מי עבר לאן. אני מצרף עובדים מארגונים שאני מייעץ להם, כחברים שלי. משתלב בפורומים מקצועיים שאני חבר בהם בתחומי הדרכה, משאבי אנוש, שכר והטבות. אלה פורומים פעילים יחסית מבחינת שיתוף מידע בין אנשי מקצוע, ועולים שם לא מעט נושאים דיון מקצועי".

אילו הבדלים אתה מוצא בין המתרחש בלינקדאין, למתרחש בפייסבוק או בטוויטר?

"כיום נוצר מצב שאם אני מחפש איש קשר בתוך ארגון מסוים, אני מוצא אותו בקלות יותר בלינקדאין מאשר בפייסבוק. בפייסבוק יש אווירה חברתית יותר. מה שקורה שם הוא אישי, משפחתי וחברותי יותר. לינקדאין מנקה את כל הרעש האישי ומשאירה רק את הפן המקצועי. מצד שני, יש הרבה מנהלים שפעילים בפייסבוק, שמסננים פניות שהם מקבלים בפייסבוק, אבל קשובים יותר לפניות שהם מקבלים בלינקדאין - שם הם עונים בקלות יותר".

נועה כהן

מתי הרגשת שהתחוללה קפיצה בפעילות לינקדאין בישראל?

"לינקדאין היא עדיין רשת קטנה יחסית בישראל. עדיין לא התרחשה שם קפיצה גדולה מאוד, אבל המעמד שלה שודרג משמעותית לפני כמה חודשים, כשהם השיקו אפליקציית אייפון טובה. מאז אני מחובר הרבה יותר ללינקדאין, גם מחוץ למשרד. רואים את העברית באפליקציה טוב יחסית, והיא מאפשרת חיבור פשוט יחסית לדף שלי שם. זה כמובן הגביר את מספר הכניסות שלי אליה".

משתלטת על ההשמות

ארל'ה כהן הוא מנכ"ל חברת הד האנטר, העוסקת בהשמת בכירים בתחומי האינטרנט, הטכנולוגיה, הטלקום והתעשיות המשיקות. "כיום כמעט אין בישראל תהליך גיוס והשמה בעולם ההיי-טק שלינקדאין לא קשורה אליו. כל גיוס, החל ממנהל תחום ועד מנכ"ל, מגיע גם ללינקדאין. באחרונה ביצענו כמה השמות של בכירים באמדוקס, נייס ומיקרוסופט - בכולן לינקדאין היתה מעורבת בתמונה".

כהן מוציא סכום לא קטן של כסף על פעילותו ברשת החברתית, בשני תחומים: פרסום מודעות דרושים ותשלום עבור הפעלת חשבונות פרימיום. "חלק מהמודל העסקי של לינקדאין הוא גביית תשלום עבור חשבון פרימיום. חשבון שכזה מאפשר לי לתקשר עם חברי הרשת החברתית בצורה משופרת. כך למשל, מחשבון רגיל לא ניתן לשלוח מייל אישי ישירות לכל חבר, אלא אם אני חבר שלו או שיש חבר משותף שמחבר בינינו. אבל אם יש לי חשבון פרימיום, אני יכול לשלוח פנייה ישירה ואישית מתוך לינקדאין לכל אחד - גם אם הוא לא חבר שלי", מסביר כהן.

עלות חשבונות הפרימיום בלינקדאין נעה בין 25-100 דולר לחודש, בהתאם לאופי השירותים שמספק החשבון. בנוסף, מוציא כהן עשרות עד מאות דולרים על פרסום מודעות דרושים בלינקדאין. "אם יש לי משרה בלעדית, שרק אני מבצע עבורה את ההשמה, אני יכול גם לפרסם אותה שם. הפרסום שם להשמה בישראל הוא זול יחסית. בחו"ל זה יכול גם להגיע לכמה אלפי דולרים למודעה".

כמה פניות אתה מקבל בעקבות כל פרסום בלינקדאין?

"כמה עשרות פניות למודעה בישראל. אם מפרסמים את זה בתפוצה רחבה יותר, אני מאמין שניתן להגיע לכמה מאות פניות, אבל עבור רוב המשרות אני מבקש פניות ממוקדות מאוד. בכל מקרה לרוב אני לא מפרסם את המשרות, אלא פונה ישירות לאדם שאני חושב שהוא מתאים לפי הכרטיס שלו בלינקדאין".

לא רק כהן ועמיתיו לתחום גיוס העובדים מעורב עמוקות בנעשה בלינקדאין בישראל. גם מנהלי ומנהלות משאבי האנוש, שעבורם הוא עובד, מעורבים בנעשה בה במידה רבה מאוד. הם מאתרים שם מועמדים פוטנציאליים למשרות השונות. כמו כן, לחברות ישראליות רבות בתחומי ההיי-טק, הטלקום, האינטרנט והסטארט-אפים יש גם פרופיל חברה שם. לחלקן יש גם לא מעט עוקבים. החברות מפרסמות מידע אודותיהן בפרופיל. שיאנית העוקבים בלינקדאין מקרב החברות הישראליות היא נס טכנולוגיות, שאחרי העדכונים שלה עוקבים כ-5,330 ישראלים. גם לטבע, נייס, ECI ומטריקס יש כ-3,000 עוקבים בלינקדאין, שמבקשים לקבל מהם עדכונים קבועים.

למעשה לינקדאין פוגעת בעבודה שלך במידה רבה, בעיקר בתחומים של משאבי אנוש בהיי-טק וטכנולוגיות.

גוגל

כהן: "זה נכון. כבר קרה כמה פעמים שמצאתי את עצמי בתחרות בלינקדאין עם המגייסת של החברה שעבורה אני עובד. יכול להיות שהיא תאתר שם את המועמד באופן עצמאי ותפנה אליו, ולכן לינקדאין נהפך גם לאיום על חברות ההשמה, בתחום ההיי-טק".

לדבריו, "ההבדלים בשימוש בין רשתות כמו פייסבוק או טוויטר לבין לינקדאין הם עצומים: פייסבוק הוא מקום אישי. במקרה שלי למשל, בלינקדאין יש לי את הרזומה שלי ותמונה. כל מה שאני כותב שם קשור לחומר מקצועי, נסיעות לחו"ל ומידע עסקי. זה לא המקום לשים תמונה של הילדים. בפייסבוק אני יכול לשים תמונה עם הילדים ואשתי, ותמונות ממסיבות שביליתי בהן".

פונים למועמדים ישירות

אפרת דגן, מנהלת הגיוס של מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, עוסקת בתחום משאבי האנוש מזה כעשור. בחמש השנים האחרונות היא מנהלת את התחום בגוגל בחיפה. "התחלתי להרגיש את הנוכחות של לינקדאין ב-2008. כבר אז התחלנו לראות שם נוכחות של מועמדים למשרות השונות. כיום הפעילות שלנו בלינקדאין היא חלק בלתי נפרד מדרכי הגיוס הוותיקות יותר. אנו מפרסמים שם חלק גדול מהמשרות שלנו וגם מאתרים באופן עצמאי מועמדים לגיוס, ופונים אליהם דרך לינקדאין".

מה החשיבות שאת מייחסת ללינקדאין?

דגן: "זה כלי עזר משמעותי למגייסים. הרשת הזו נהפכה לפלטפורמה נוחה מאוד לאיתור מידע על אנשים. קל יותר להגיע למועמדים, קל יותר להיות איתם בקשר. בסופו של דבר כל אנשי משאבי האנוש בתחומי ההיי-טק והאינטרנט יושבים על אותו מאגר, בעיקר בגלל שהוא כלי שמוסיף הרבה שקיפות ויכולת גישה למידע. אבל הוא לא כל הסיפור. אחרי לינקדאין יש תהליך ארוך ומורכב לקראת השמה".

זירה תוססת לריגול עסקי

גם המודיעין העסקי בישראל עושה שימוש נרחב בלינקדאין. כך למשל חברת גרדיאן, מקבוצת מל"מ תים, שעוסקת בפן הטכנולוגי של העניין: היא בונה עבור ארגונים תוכנות שבולשות ברשת ואוספות מידע מזירות מדיה חברתית.

בראיון שהעניק טל עמרם, מנכ"ל גרדיאן, ל-TheMarker לפני כחודשיים, הוא הסביר שלינקדאין, בשל אופיה העסקי, נהפכה לזירה מרכזית לאיסוף מידע על אנשים: "אמנם לינקדאין לא גדולה מאוד בישראל אך היא רשת חברתית חשובה, כי מי שפעיל שם עושה זאת למטרות עסקיות. בנוסף, בניגוד לפייסבוק, לא ניתן לחסום את הפעילות בה לחברים בלבד. הכל פתוח לסריקת תוכנות. כיום פעיל בלינקדאין שיעור ניכר מעובדי ההיי-טק בישראל, והיא נהפכה לכלי מרכזי לגיוס מידע אודותיהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#